מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הקלה לכניסה נוספת לחדר הגג המשותף

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2014 בעניינים מקומיים נתניה נפסק כדקלמן:

שני הצדדים התייחסו בהרחבה להליך הרשוי של הפרוייקט, והעובדות שנטענו בעיניין זה, ואשר לכאורה אינן שנויות במחלוקת, הנן כדלקמן: 2.1 ביום 30.4.09 הגישה הנאשמת, בקשה למתן היתר להריסתו מבנה קיים במקרקעין ולהקמתו של בית מגורים משותף בן 7 קומות על עמודים, פלוס חדרים על הגג, הכולל 7 יחידות דיור, פיתוח המיגרש וגידורו (נ/14).
אם בכל זאת בחרו הנאשמים, מראש, להכנס להתחייבויות כאלה או אחרות לגבי הקומות הנוספות, כל עוד אין בידם היתר, אין להם אלא להלין על עצמם.
- עמ"ק 3028/06 בו אושר הסדר טיעון על פי הוטל על הנאשמים קנס כולל של 300,000 ש"ח בגין שתי קומות נוספות וחדר על הגג, בשטח כולל של כ-370 מ' בסטיה מהיתר ואי קיום צו הפסקה בנסיבות בהן כבר הוצא היתר (ת/29).
10.7 ועדת הערר מצאה עצמה אנוסה לקבל את עמדת העורר ביחס לקומות שש ושבע, בסוברה כי תוצאה זאת מתחייבת מלשון התב"ע, אך ציינה: "הפכנו וחיפשנו היגיון תיכנוני/אדריכלי, ולו אסתטי בתוצאה זו והעלינו חרס". לצד קבלתו של הערר נאמר בהחלטתה של ועדת הערר :" אנו קוראים לוועדה המקומית לבטל לאלתר את הוראת הסעיף ובנוסף יתכן ובמקרה דנן תוכל המשיבה 2, למצות זכויותיה באמצעות תוכנית נקודתית, או הקלה בענין". נטען כי עד היום, ארבע שנים לאחר מתן אותה החלטה לא תוקנה אותה הוראה.
...
לצורך הדיון שבפני שעניינו הנסיבות הרלוונטיות להערכת חומרת נסיבות העבירה אני סבורה שדי במסקנה כי הנאשמים האמינו כי זה מצב הדברים וכי היתה לאותה סברה אחיזה במציאות.
אני סבורה שכך עולה מהעובדה שהנאשמים נקטו בדרך זאת, שהינה ארוכה, סבוכה, ויקרה יותר, וכי לסברתם היתה אחיזה במציאות כפי שתוארה בדבריהם של גורמים מקצועיים ואחרים בעיריה ובועדה כי הנאשמים אולצו לבחור בדרך של שינוי התב"ע. בכל אחד מהשלבים דלעיל היתה לגורמי הרישוי תרומה של חודשים ארוכים למשך הליך הרישוי שהיתה כרוכה במשגה או במחדל, וגם אם כל אחד מהם לכשעצמו לא היה עניין שיש בו להשפיע על נסיבות הענישה לא ניתן להתעלם מפועלם המצטבר, ועל אחת כמה וכמה בשים לב לנסיבות הנוספות שלהלן.
סוף דבר, בשים לב למשקלן המצטבר של נסיבות הרישוי אני סבורה כי יש מקום להפחתה משמעותית של העונשים שהיו חלים ללא אותן נסיבות, ובשים לב למכלול נסיבות העניין גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: 19.1 על כל אחת מהנאשמות 1 ו-3 קנס בסך של 30,000 ₪.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2015 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

לכל זה מבקש להוסיף ב"כ הנאשמת כי הנאשמת, כמו יתר העסקים באילת, ספגה מהלומה קשה בעקבות המילחמה האחרונה והעובדה כי מצבה הכלכלי כיום בכי רע. מדיניות הענישה- בשים לב למידת האשם הנמוכה ומידת הנזק הקלה טוען ב"כ המאשימה כי אין מקום להטיל את העונש המקסימלי כפי שעותרת לו המאשימה.
אשר לגזרי הדין אשר הובאו על ידי המאשימה מצאתי כי אמנם אלו ניתנו לפני שניכנס תיקון 113 אך ניתן לומר כי מרביתם תואמים דרגת אשם גבוהה וקטגוריית נזק 3 ועל כן ניתן ללמוד מהם על גובה הקנס.
סקירה של מרבית פסקי דין בתחום מעלה כי מרבית עבירות הבניה כרוכות בהפרתו של צו מינהלי או שפוטי להפסקת הבניה, נסיבה שיש בה להחמיר את מידת הפגיעה בשלטון החוק הכרוכה בפעילות העבריינית נשוא הדיון (ראה תוב (ר"ג) 59130-11-10 הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה אונו נ' סבן יעקב, ניתן ביום 27.3.2014 שם דובר על אי קיום צו שפוטי ושימוש חורג ללא היתר בשטח בגודל כ-4,300 מטר ונגזר על כל אחד מהנאשמים קנס בסך 400,000 ₪ (הכולל קנס יומי); עמ"ק 3028/06 אושר הסדר טיעון על פיו הוטל קנס כולל של 300,000 ₪ בגין שתי קומות נוספות וחדר על הגג, בשטח כולל של כ-370 מ' בסטייה מההיתר ואי קיום צו הפסקה; עמ"ק 2681/05 בניית קומה תשיעית לבניין מגורים משותף שניתן לגביו היתר לשמונה קומות, ביצוע הגדלת קומה מרתף, סגירת שטח בקומת עמודים וקומה נוספת ועבירה של אי קיום צו הפסקה.
...
מכל המקובץ אני מוצא כי הנאשמת נמצאת בדרגת אשם גבוהה.
אשר לטענה כי כל האירועים התקיימו באישור, כאמור אין מחלוקת כי ניתנו אישורים חד פעמיים לקיום האירועים ואכן באישורים אלו אין כל התייחסות לפרגולה עם זאת באישור ניהול העסק הזמני אשר ניתן במקביל ישנה התייחסות מפורטת ועל כן דין טענה זו כנסיבה לקולא להידחות.
סוף דבר לאור האמור לעיל אני מטיל על הנאשמת את העונשים הבאים: · קנס בסך 400,000 ₪ אשר ישולמו ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.2015.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2015 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

עוד הסכימו כי יינתן צו אטימה לחריגה בסעיף 1.1 לאישום הראשון בכתב האישום וכן יינתנו צוי הריסה לכל שאר העבודות באישום הראשון וכן לעבודות באישום השלישי כשמועד כניסתם לתוקף יידחה ב- 12 חודשים.
סקירה של מרבית פסקי הדין בתחום מעלה כי מרבית עבירות הבניה כרוכות בהפרתו של צו מינהלי או שפוטי להפסקת הבניה, נסיבה שיש בה להחמיר את מידת הפגיעה בשלטון החוק הכרוכה בפעילות העבריינית נשוא הדיון (ראה עמ"ק 3028/06 אושר הסדר טיעון על פיו הוטל קנס כולל של 300,000 ₪ בגין שתי קומות נוספות וחדר על הגג, בשטח כולל של כ-370 מ' בסטייה מההיתר ואי קיום צו הפסקה; עמ"ק 2681/05 בניית קומה תשיעית לבניין מגורים משותף שניתן לגביו היתר לשמונה קומות, ביצוע הגדלת קומה מרתף, סגירת שטח בקומת עמודים וקומה נוספת ועבירה של אי קיום צו הפסקה.
סוגיית הסטייה מהמתחם במקרה דנן, לא מתקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרא או לקולא.
...
לפיכך סבורני כי מתחם הענישה ההולם למקרה שלפניי הינו החל מקנס בסך 100,000 ₪ ועד לקנס בסך 400,000 ₪ ליחיד.
סוף דבר מכל המקובץ, אני מטיל בזה על הנאשמת קנס בסך 300,000 ₪ אשר ישולמו ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.5.2015.
צו הריסה והפסקת שימוש- אני מורה לנאשמת להרוס את כל הבנייה שנעשתה ללא היתר, למעט סעיף 1.1 לאישום הראשון, ולהחזיר את המצב לקדמותו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מכתב התביעה עולה כי גם הנתבעים הגישו בקשה נוספת לועדה המקומית ובה ביקשו בין היתר שהמעלית תגיע עד למפלס הגג ולא עד לדירת הנתבעים בקומה הראשונה כפי שבקשו בבקשה המשותפת.
התובעים ממשיכים וטענים כי ניתן לראות את כוונתם העתידית של הנתבעים בהפרותיהם את ההסכם ע"י הרחבת הבנייה על הגג, בדמות חדר נוסף של 1.90 מטר וזאת מעבר ובנגוד תוכניות הבנייה שהוגשו לועדה המקומית, באמתלה מגוחכת של חדירת רטיבות מהגג (כאשר הפתרון ההגיוני לבעיה כזו הנו איטום הגג ולא בניית חדר נוסף).
הבקשה להגבהת המעלית, לא עולה לכדי סטייה ניכרת (על פי סעיף 2 לתקנות התיכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002) ולפיכך נכנסת היא לגדר "הקלה" לכל היותר.
באשר לטענת התובעים כי הנתבעים מעוניינים להפוך את תוספת הבנייה בגג הבניין לדירה נוספת, שלישית במספר ועל כן יש לאסור על הנתבעים לפצל את דירתם, יש להפנות את התובעים לסעיף 46 לסיכומי הנתבעים: "46. בראל אף הצהירו תחת כל עץ וגבעה שלא רק שאין בדעתם להפוך את קומת הגג לדירה נוספת (שלישית) בבניין. מעשה זה עומד בנגוד להיתר הבנייה ובלתי אפשרי. מדובר בחלק מדירה אחת שיש לה כניסה נוספת ונפרדת בלבד, מערכות החשמל והמים לרבות מונה מים וחשמל הנו אחד בלבד ובשום פנים ואופן אין מדובר ביחידת מגורים נוספת..." לנוכח הצהרה זו, הנני מקבל את האמור בעתירה ולמעשה בהסכמה נותן צו האוסר על הנתבעים לפצל את דירתם באופן שהקומה השלישית תהפוך לדירה נפרדת.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנושא, סבורני כי בנסיבות העניין ולאור החשיבות שניתנה להסכם בין הצדדים, יש לאפשר לתובעים לבנות קיר מפריד בין החניות, אולם קיר זה יבנה ככל שהתובעים יחפצו בכך, במקום אשר הוסכם מפורשות בין הצדדים - במרחק מחצית ההרחבה אשר נבנתה בפועל מקו שביל הגישה למעלית לכל אורך החניה.
תוצאה לאור כל האמור הנני קובע כדלקמן: צו המניעה הזמני מיום 23.9.07 בכל הנוגע לאיסור על הנתבעים לבנות פיר מעלית שיגיע עד למפלס הגג יהפוך לקבוע.
באשר להוצאות: בנסיבות כאשר מדובר במחלוקת שעיקרה פרשנות משפטית, מכיוון שמדובר בשכנים, על מנת לאפשר המשך מגורים משותפים בבניין, הנני מחליט שלא לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

סבורים אנו כי קביעותיה של המפקחת, בכל הנוגע לקירוי השיפועי בדירת זינגר, לבעלות זינגר במובלעת שבחצר, לאיסור בניית מדרגות כניסה נוספות לדירת חדד ו/או ביחס לבניית יציאה אל יתרת הגג מהחדר, שביקשו חדד להקים על המפלס שמעל לדירתם, מבוססות היטב על התשתית הראייתית, כפי שהונחה בפניה, לרבות המוצגים השונים שהציגו הצדדים בפנינו, ומסקנותיה נגזרות מהראיות שהובאו בפנייה, מנומקות היטב ומבוססות על אדני החוק וההיגיון, ולא הונחה בפנינו עילה להתערב בהן.
המפקחת הבהירה עמדתה בציינה כדלקמן: "דירת זינגר הורחבה, כך גם דירת חדד. האחרונים מבקשים להרחיב עוד את דירתם במסגרת אחוזי הבנייה הנתונים בדין. ההרחבה המתוכננת מיועדת למגורים, כמו גם ההרחבות שכבר בוצעו בבית המשותף. מימוש זכות ההרחבה של חדד גם עולה לדעתי בקנה אחד עם מטרת החקיקה שביקשה להקל עם בעלי דירות ולאפשר להם מימוש זכויות בנייה מרגע שמימוש דומה, ולא בהכרח זהה, בוצע על ידי בעלי דירה אחרת". מפסק דינה של המפקחת עולה, איפוא, כי מקום שביצעו דיירים הרחבה בדירתם, מימוש זכות ההרחבה של דיירים אחרים במסגרת אחוזי הבנייה הנתונים להם נבחנת בעיקר על רקע ייעודה של ההרחבה המתוכננת, וככל שיעודה מגורים תוכשר ההרחבה, מרגע שמימוש דומה, ולא בהכרח זהה, בוצע על ידי בעלי דירה אחרת.
בניית חדר על גג הבית המשותף, יש בה כדי לגרום לשינוי ארכיטקטוני וויזואלי של הבניין, שעה שלחזותו של ביניין יש ערך וזכאים בעלי הדירות בבניין להבטיח שמירת ערך זה. יתר על כן, בבניית חדר על גג הבית המשותף, יש גם פגיעה באפשרות ניצול הרכוש המשותף, בין היתר, לצורך חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תמ"א 38, באשר בניית חדר על גג הבניין תסכל ההשתתפות במסגרת תוכנית זו. ועוד, יש במתן היתר לבנייה האמורה משום מימוש מפלה של זכויות לבנייה נוספת על גג הבית.
...
בהקשר זה, ובמכלול הפרמטרים הנתונים, סבורים אנו כי יש לבחון, בין היתר, את הקף הניצול או הפגיעה ברכוש המשותף שנעשה על ידי בעלי הדירות, וככל שיש בהרחבה המבוקשת משום ניצול או פגיעה גדולה ברכוש המשותף, העולה באורח ניכר על זו שנעשתה על ידי שאר בעלי הדירות בבניין, אין מקום להכשירה.
ברוח זו, נקבע בע"א 3235/02, אביב דוד ואח' נ' גדולטר בכבוד רונית (פירסום נבו), 02/03/03, כדלקמן: "מקובלת עלינו הפרשנות לפיה 'הרחבה דומה' כמשמעה בסע' 71ב(ג) לחוק המקרקעין, הינה הרחבה מסוג דומה-כך בד"כ הרחבת דירה ע"י סגירת מרפסת טומנת בחובה הסכמה קונסטרוקטיבית לסגירת מרפסות ע"י בעלי הדירות האחרים באותו בנין אף אם אין שטחן של המפרסות זהה בגדלו. דא עקא, מי שסגר מרפסת לא רואים אותו כמסכים להגדלת דירת שכנו ע"ח חדר המדרגות אף אם שטח ההרחבה הנו זהה. הרחבה דומה נועדה לאפשר ניצול שטחים שההפרעה שהם גורמים לרכוש המשותף אינה שונה באופן מהותי". לאור האמור, סבורים אנו כי אין מניעה להכשיר את פסק דינה של המפקחת לעניין זכותם של חדד להרחיב את דירתם, על דרך הרחבת הדירה במפלס הקומה מעל לסלון מישפחת זינגר ובניית המרפסת בקומת דירתם.
לנוכח כל האמור, אנו מורים על דחיית הערעור שהגישו חדד וכן על דחיית הערעור שהגישו זינגר בחלקו, למעט ביחס לקביעת המפקחת לעניין זכותם של חדד לבנות על גג הבניין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו