הקלה בתנאי המעצר בערב ראש השנה

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ושימוש ברישיון נהיגה מזויף.

מחקירתו עולה כי הוא עובד כקבלן שיפוצים והעסיק את המבקש במשך תקופה של כשנה וחצי טרם מעצרו.

עוד שקלתי לקולא את העובדה כי המבקש שוהה בתנאי מעצר באיזוק אלקטרוני מזה כ-5 חודשים, ובמהלך כל התקופה לא הפר את התנאים שנקבעו בעיניינו.

לאור האמור, נוכח שינוי הנסיבות החיובי החל בעיניינו של המבקש ,ונוכח המלצות תסקיר המעצר, אני מוצאת לנכון לקבל את הבקשה ולהורות על ביטולו של האיזוק האלקטרוני ויציאתו של המבקש לעבודה בתנאים הבאים: המבקש ישהה בימי א'-ה' במעצר בית לילי, וזאת מהשעה 19:00 בערב ועד לשעה 06:30 ביום שלמחרת.

...

אני מורה על הארכת הפסילה עד תום ההליכים בגין התיק נשוא הבקשה: פל"א 9508-02-17 ,וזאת לתקופה של 6 חודשים נוספים (הפסילה עד תום ההליכים תסתיים ביום 26.3.18 ) כמו – כן , אני מורה על הארכת צו הפיקוח במסגרת שרות המבחן לתקופה נוספת של 6 חודשים , וכן על המשך טיפול בקבוצת עצורי בית.

החלטתי תיכנס לתוקפה לאחר שהמעסיק יחתום על ערבות צד ג'.

נגד המשיבה הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירות של נהיגה בשיכרות, נהיגה בקלות ראש, נסיעה אחורנית תוך סיכון עוברי דרך, גרימת תאונת דרכים ועזיבת מקום התאונה עם נפגעים ללא מסירת פרטים ונהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

בהחלטתי מיום 16.4.19 קבעתי כי המשיבה תשוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית חלקי בין השעות 20:00 בערב ועד 07:00 ביום שלמחרת, בפיקוחו של בעלה, מר אלכס זאיד.

עוד היא ציינה כי לא עבר זמן ניכר מיום שיחרורה למעצר בית בתנאים מגבילים ואך מקלים, ולכן לא מולאו תנאי הסעיף בחוק לעיון חוזר.

בנוסף לכך, אני קובעת כי יש להטיל על המשיבה צו פקוח מעצר של שירות המבחן למשך חצי שנה, כחלק מתנאי השיחרור והטיפול, למרות השתלבותה של המשיבה בהליך טפולי במסגרת פרטית.

...

לאור טענות הצדדים, ובעיקר נוכח עמדת שירות המבחן בתסקיר המעצר והעובדה כי לא נרשמו הפרות מצד המשיבה, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי ולצמצם את היקף שעות מעצר הבית הלילי, כפי שיפורט להלן, וזאת בכפוף לעיבוי משמעותי של ההפקדה הכספית מצד המשיבה.

בנוסף לכך, אני קובעת כי יש להטיל על המשיבה צו פיקוח מעצר של שירות המבחן למשך חצי שנה, כחלק מתנאי השחרור והטיפול, למרות השתלבותה של המשיבה בהליך טיפולי במסגרת פרטית.

משכך, אני מורה על שינוי תנאי השחרור של המשיבה כדלקמן: המשיבה תשהה במעצר בית חלקי, מדי יום בין השעות 12 בלילה ועד 6 בבוקר, תחת פיקוח אחד המפקחים שנקבעו בהחלטתי מיום 22.5.19 והמפורטים בסעיף 3 להחלטה זו. המשיבה תפקיד סך של 5,000 ש"ח נוספים בקופת בית המשפט להבטחת תנאי השחרור.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 62760-11-16 מדינת ישראל נ' דרי(אחר/נוסף) ת"פ 3286-12-16 מדינת ישראל נ' סבג(עצור בפקוח) תיק חצוני: 221074/2016 בפני כבוד השופט שמואל הרבסט מאשימה מדינת ישראל נאשמים 1. אלירן דרי 2. יהודה סבג' החלטה – בקשת הנאשמים לצאת לתפילת ראש השנה באומן שבאוקראינה

לא כאן המקום להאריך, אך ניתן יהיה לומר בביטחה כי הנאשמים דנן קיבלו, כל אחד על פי עניינו ושיטתו, הזדמנויות מספר לקחת חלק בהליך טפולי – שקומי, והליכתם במשעול זה הייתה לא רציפה ולא סדירה, ובעניינו של נאשם 2 צריך אף לציין כי התיק דנן ("החדש" מהשניים התלויים ועומדים נגדו – ת.פ. 62760-11-16) "נולד" בתוך תוכה של היזדמנות שיקומית אשר ניתנה לנאשם זה ובעודנו שקועים בבחינת הקלות שונות אשר נתבקשו על ידו.

נאשם 2 שהה במעצר תקופת מה, לאחריה היה עצור בפקוח אלקטרוני תקופה נוספת ולבסוף אף הוא שוחרר בתנאים שונים, אך אף הוא מפוקח בכל העת.

מסתבר עוד, כי ישנה מעלה מיוחדת לתפילה המתקיימת סמוך לקברות צדיקים ובמיוחד בערב ראש השנה, וזאת כעולה מדברי רבי משה איסרליש (הרמ"א - מחכמי אשכנז במאה ה-י"ז) לפיהם "יש נוהגין לילך בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים... ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים בתחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ועוד כי מקום קבורת הצדיקים, הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש. ויבקש האדם שיעשה הקב"ה חסד בזכות הצדיקים. אבל לא יתפלל אל המתים עצמם שלא יהיה ח"ו בכלל "ודורש אל המתים..." (סימן תקפ"א סעיף יד').

...

עיינתי בבקשות אשר הוגשו לעיוני ואשר למרבה הצער הוגשו בשיהוי ניכר (בקשתו של נאשם 2 הוגשה ביום 30.8.18 ואילו זו של נאשם 1 הוגשה ביום 3.9.18), ונדמה כי לא ניתן להיעתר להן.

אכן, פגיעה מסוימת תיגרם לנאשמים, וכזו נגרמת בכל יום ויום עת עול תנאי ההגבלה מוטל על כתפיהם, אולם משהודו במיוחס להם, נדמה כי אין מנוס מלעשות כן תוך שמירה על האיזון הנדרש.

נסכם אם כן ונאמר, כי האמון אשר ניתן בנאשמים דנן, כל אחד על פי עניינו ונתוניו האישיים, הינו שברירי ומוגבל והוא מצריך השגחה אנושית אשר לא ניתן מחד לתיתה בחוצה לארץ, ומאידך אף לא ניתן לאוכפה שם. אם נוסיף לכל אלו, את הפגיעה המדודה בזכויותיהם הפולחניות של הנאשמים, ואת האפשרות אשר תינתן להם ככל אשר יבקשוה, להתפלל במניין ובסמוך לקברי צדיקים בישראל, הרי שדינה של הבקשה להידחות אף ללא דיון – וכך אני מורה.

יחד עם זאת, נקבע בו גם כי מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני, ועשויה להשתנות עם שינוי העתים, ואף ממחוז למחוז, כך שיש לבחון מעת לעת את מיתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי על-פי תנאי הזמן והמקום, על רקע נסיבות ומצב ביטחוני נתון.

בעיניין אלהרוש, נקבע כי מידת הפגיעה במקרים שהכניסה לישראל בוצעה לצרכי פרנסה, בנסיבות בהן עבירת השב"ח לא לוותה בעבירות אחרות, פחותה, ואף התיכנון הקודם לה אינו מורכב, נסיבות בהן יש להיתחשב לקולה (שם, בסעיף 17 - 19; רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (5.5.09)).

מבחינה עובדתית, ההסלמה במצב הבטחוני החלה בערב ראש השנה, 13.9.15, עם המהומות בהר הבית וידוי אבנים לעבר רכב ישראלי שהסתיים במות הנהג.

הנאשם שלפניי תושב עראבה, שבשטחי יהודה ושומרון, ניכנס לישראל ביום 30.9.15, שלא כחוק, בעיצומו של גל הטרור הנוכחי, ונעצר ביום 1.10.15 מועד בו נרצחו הרב הנקין ורעייתו נעמה ז"ל. מדיניות הענישה הנוהגת: א) במסגרת פרשת אלהרוש (פסקה 21), סקר בית המשפט העליון את רמת הענישה הנוהגת, וציין כי על הרשעה ראשונה בשב"ח לצרכי פרנסה, נגזרו עונשי מאסר בפועל במיעוט המקרים, ולרוב היו אלה עונשי מאסר אשר פחתו מחודש ימים.

...

ב) בהלכת אלהרוש נקבע מתחם העונש ההולם כדלקמן: "משקלול האמור, מצאתי שיש לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברת לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, באופן הבא: עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל. בנוסף אני סבור כי יש לקבוע מתחם עונש לקנס שנע בין 0 ₪ לבין 2,000 ₪. אם לנאשם יש עבר פלילי, ובכלל זה עבירות שב"ח, ניתן יהיה להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש "בתוך המתחם". זאת משום שעבר פלילי הוא נסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה, שחלה הוראת סעיף 40יא(11) לחוק העונשין, ומאפשרת התחשבות בה בעת גזירת העונש בתוך המתחם.

לאור המפורט לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם, כלהלן: 60 ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 1.10.15 עד ליום 27.10.15.

המבקש הורשע בבצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בשתי קטינות, ונגזר עליו, בין היתר, עונש מאסר בן 7.5 שנים, שאותו הוא נושא החל מחודש דצמבר 2018.

ביום 26.11.2021 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בה עתר להורות למשיבים לאפשר לו לשהות בחופשותיו בבית אמו בבית שמש ולהקל בתנאי חופשותיו כך שניתן יהיה להסתפק בערב אחד ובמעצר בית לילי.

זאת, בראש ובראשונה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, מאחר שהעתירה הוגשה מבלי שמוצה ההליך המנהלי ואף עובר לקבלת החלטת ועדת הקטגוריות בעיניינו.

...

נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהעדר עילה למתן רשות לערער וכן משום שמלכתחילה העתירה הוגשה עובר למיצוי הליכים כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובנספחיהן, וכן בחומר החסוי שהוצג לבית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא.