מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הקלה בעונשה של פקידת מדינה

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בישיבת בית משפט קמא מיום 19.07.18 נקבע, כי אין מקום להענות לבקשת המערער מס' 2 להשלים טיעון לעונש בעקבות התפתחות מול פקיד השומה, שכן לא הוצג כל מיסמך המלמד כי נכרת הסכם עם רשויות המס, וכן מכיוון שהמערער מס' 2 נעדר מהדיון, כאשר האישור הרפואי שהוצג אינו תקף עבור מוסד משפטי.
הסנגור טען, כי יש לקבל את עירעורו של המערער מס' 2 להקלה בעונשו, וזאת בשים לב לכך שעל שני המעורבים הנוספים בפרשה זו, הוטלו עבודות שירות, והמדינה לא ערערה על עונש זה. הסנגור הוסיף, כי יש בשיהוי הכבד בהגשת כתב האישום, כדי להוות משקל לקולא בקביעת עונשם של המערערים, שכן שהוי זה פגע בהגנתם.
...
נפנה ל- על"ע 4743/02 עו"ד שמחה ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו, מפי כב' השופט (בדימוס) י' עדיאל (07.05.05): "אף על פי כן, לאור הכלל כי ערכאת הערעור, גם כאשר היא מתערבת בגזר הדין לחומרה, איננה ממצה את הדין עם הנאשם...... גם כאן אני סבור שהתערבות זו בגזר הדין היא ההתערבות המינימאלית הנדרשת בנסיבות המקרה, ואף אותה ניתן להצדיק רק על רקע הכלל האמור, של אי מיצוי הדין בערעור על חומרת העונש". כך ננהג גם אנו בעניינו של המערער מס' 2.
חומרת העבירות יש בה כדי להצדיק את העלאת גובה הקנס שהוטל על המערער מס' 2 כעתירת המדינה, ואולם בשים לב לתקופת המאסר בפועל שאנו גוזרים על המערער מס' 2, החלטנו להימנע מלהתערב בגובה הקנס.
נוכח כל האמור לעיל, מסקנתנו היא שיש לדחות את ערעור המערערים, ולקבל את ערעורה של המדינה, במובן זה, שעונש המאסר של המערער מס' 2 יעמוד על שנים עשר חודשי מאסר בפועל, וזאת חלף תקופת המאסר בפועל שגזר בית משפט קמא.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

טענות המערערת ביהמ"ש קמא הקל בעונשו של המשיב יתר על המידה, עד כדי סטייה קיצונית ממיתחם הענישה הראוי, כך שהעונש מופרז לקולא.
משקבע פקיד השומה את חבות המס המגיע מהמשיב, חזקה עליו כי קביעתו משקפת את המס הנכון המגיע מהמשיב לקופת המדינה, ואין בידינו להתערב בכך ולקבל את טענות המערערת שסותרות קביעה זו שכן יש לגזור כי הסמכות לקביעת סכום המס לשם הסרת המחדל נתונה לפקיד השומה.
...
אנו סבורים כי בהתחשב במכלול הנסיבות הנוגעות לעניינינו, המדובר במתחם הולם וראוי, כפי שהדבר משתקף אף בפסיקה אליה הפנה בית משפט קמא בפסקה 24 לפסק דינו, ואיננו מוצאים עילה להתערב בו. קביעת מתחם ענישה ברף תחתון גבוה יותר, כעתירת המערערת, לא תאפשר להביא בחשבון, באופן ראוי ונכון, במקרה זה נסיבות שאינן קשורות בעבירות, ובראש ובראשונה את הסרת מחדל, שהיא לדידנו נסיבה בעלת משקל משמעותי שיש להתחשב בה בעבירות כלכליות, לרבות בעבירות מס. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 20791-12-13 ירון אלון ואח' נ' מ"י (פורסם בנבו, 3.7.14) נקבע כי: "גם אם לא בהכרח ולא בכל מקרה ומקרה יש לראות בהסרת המחדל משום נטילת אחריות מלאה ושלמה והבעת חרטה כנה ואמיתית - והמקרה שלפנינו מהווה דוגמא לכך - הרי שעדיין ראוי לעודד עברייני מס הנתפסים בכף לעשות כל שבידם, לרבות באמצעות נטילת הלוואות ושיעבוד כל רכושם, על מנת להסיר את המחדל ולשלם את מלוא המס, ולפיכך גם ראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי בגזירת העונש". ובדומה לכך אף נקבע בע"פ (מחזי ת"א) 728-05-11 מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה נ' וינגוט ואח' (16.6.2014)) כי – "שיקול מרכזי ודומיננטי עניינו הסרת המחדל. המערער הסיר את המחדל במלואו, שילם סכום של כ-1,600,000 ₪ לרשויות המס, וזאת עוד בשלב הטיעונים לעונש בבית משפט קמא. הסרת המחדל הינה הביטוי האולטימטיבי ללקיחת אחריות והכרה בחטא, לצד הפן האופרטיבי והמעשי שיש בה, דהיינו השבת הנזק באופן שהקופה הציבורית קיבלה בחזרה מה שנגרע ממנה. בתי המשפט מאז ומעולם התחשבו בנימוק זה לעניין ההקלה בעונש. אין בכך כמובן כדי למעט מחומרתה של העבירה, אולם יש בכך כדי להשליך על הענישה...". ואכן, בצד השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המשיב, ברי כי השיקול העיקרי הרלוונטי לצורך קביעת מיקומו של המשיב בתוך מתחם הענישה נוגע לסוגיית הסרת המחדל.
לעומת זאת, אנו סבורים כי יש להתערב בשיעור הקנס שהטיל בית משפט קמא על המשיב שכן מדובר בעבירות כלכליות שהניבו למשיב רווח כספי ולכן יש להבטיח, שהן לא תשתלמנה מן ההיבט הכלכלי.
נראה לנו כי בעניין זה הקל בית משפט קמא עם המשיב מעבר למידה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
אנו מקבלים את ערעור המערערת בכל הנוגע למרכיב הקנס וקובעים כי על המשיב לשלם קנס בסך כולל של 50,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת ב"כ המדינה השיק נמצא בידי הסנגור למעלה מחודשיים והיה עליו לבוא לערכאת העירעור ולהודיע, כי הכסף הופקד בפועל, וזאת ברגע שהשיק נימסר לרשותו, וכי היתנהגותו של המערער לנוכח האמור לעיל איננה תמת לב. ב"כ המדינה הפניתה לפסיקה רלוואנטית ומציינת, כי בהתאם לפסיקה זו לא ניתן לקבל הסרת מחדלים בשלב העירעור כעילה להקלה בעונש.
ב"כ המדינה, שייצגה את מס הכנסה - פקיד השומה, ציינה, כי העבירות המרכזיות בתיק זה הנן עבירות מע"מ ועמדת המדינה לגבי העבירות שביצע המערער לפי פקודת מס הכנסה הייתה שניתן לרצות את העונש בעבודות שירות, אך זאת כאמור בנוגע לעבירות מס הכנסה בלבד.
אולם, יחד עם זאת, לא ניתן להיתעלם מכך שביום 18.11.15 נעשה הסדר טיעון בין המערער לבין המדינה ולפיו תוקן כתב האישום, הופחתה במידה מסוימת חומרת העבירות נשוא האישום השלישי והוסכם, כי המערער יודה בשמו ובשם החברה בעובדות כתב האישום המתוקן, ישלם בתוך 60 יום ממועד הרשעתו את הסכום של 200,000 ₪ במזומן (סכום המהוה הסרה חלקית של המחדל) ויוטל עליו עונש של 6 חודשי מאסר, אותם יוכל לרצות על דרך של עבודת שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה.
...
לאחר שעיינו בגזר דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור המונחת בפנינו, בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד המערער, בהליכים השונים כפי שהתנהלו בפני בית משפט קמא, בהסדר הטיעון שהושג ביום 18.11.15, בכתב האישום המתוקן, ובטיעוניהם המפורטים של ב"כ שני הצדדים, הן בפני בית משפט קמא והן בפנינו, ולאחר עיון בפסיקה הרלוונטית, מסקנתנו היא שיש לקבל את ערעורו של המערער ולהעמיד את תקופת המאסר של המערער על 6 חודשים שאותם יתאפשר למערער לרצות על דרך של עבודת שירות.
סבורים אנו, כי אין הנדון דומה לראיה, שכן בניגוד לעניין הנ"ל של שמחוני, הרי במקרה שבפנינו נעשה הסדר טיעון ברור ומפורש בפני בית משפט קמא שלפיו הייתה המדינה מוכנה כי יוטל על המערער עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ובלבד שישלם את הסכום של 200,000 ₪, וכזכור, ביצוע התשלום לא התממש עקב נסיבות מצערות שלא היו בשליטתו של המערער.
על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעורו של המערער במובן זה שאנו מעמידים את תקופת מאסרו של המערער על 6 חודשי מאסר שאותם יוכל המערער לרצות על דרך של עבודת שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 10.4.13, לאחר סיום שמיעת הראיות בקובלנה, הרשיע בית הדין המשמעתי את הנאשם בבצוע עבירה של שליחת יד בכספי לקוח וכן בעבירות נוספות וביום 2.6.13 גזר בית הדין את עונשו של הנאשם ובין היתר, הטיל עליו לשלם ליסמין סך של 5,000 ₪ (להלן: "הכסף") תוך 30 יום, וכן השעה את הנאשם מלעסוק בעריכת דין לתקופה של שלוש שנים, החל מיום 1.12.13.
לא מדובר על מעשה אימפולסיבי, אשר נבע מגחמה רגעית, אלא ממעשה מחושב, מתוכנן, מאורגן, תוך שהנאשם מתכנן כיצד לעשות שימוש בשטר ויתור מזויף, בכדי לקבל כספים, ולאחר מכן משכנע את המתלוננת לחתום על הצהרה כוזבת, תוך הגשת ההצהרה לבתי הדין המשמעתיים, על מנת להקל בעונשו.
מדיניות הענישה הנוהגת: בעבירות של גניבה בידי מורשה ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות: רע"פ 6190/08 צברי נגד מדינת ישראל (2009) – העובדות: המערער, בעבר בעל רישיון לעריכת דין, אשר ייצג את המתלונן בתביעה אזרחית.
רע"פ 6013/09 ‏ ‏ נדאל מוזבלט נ' מדינת ישראל (2009) – העובדות: פקיד בנק, העביר לחשבונו, בשתי הזדמנויות בחודש אוגוסט 2006, סכום כולל של כ-13 אלף ש"ח שהיה מופקד בחשבון מעוקל של לקוח.
...
מתחם העונש ההולם: לאור הנסיבות המפורטות לעיל, מידת האשם שהפגין הנאשם, והפגיעה בערך המוגן, ודרגת הפגיעה בו, הנני קובע את מתחם העונש ההולם כדלקמן: בגין האישום הראשון - נע בין 3 חודשים לשנה מאסר בפועל, ובגין האישום השני - בין מאסר על תנאי ל-7 חודשי מאסר בפועל.
עיון בכתבי הקובלנה שצורפו לגיליון הרישום המשמעתי, מלמד כי מדובר על התנהלות בעייתית של הנאשם, במהלך שנותיו כעו"ד. אין בידי לקבל את טענותיו של הנאשם, מדובר במי שפעל באופן מודע, מתוכנן ושיטתי, לביצוע עבירות, ונטל חלק מרכזי ללא התערבות של אף אדם אחר בביצוע המעשים המיוחסים לו. מעשים אלה, אינם עומדים בחלל הריק, שכן, עברו המשמעתי של הנאשם מלמד על התנהלות בעייתית בלשון המעטה, בכל הנוגע לעיסוקו כעו"ד בכלל, ולשליחת יד בכספי לקוחות בפרט.
לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, וטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ב"בפעילי החסד", רח' המלאכה 18, כרמיאל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דבר הנאשם הנאשם הפנה למצבה המורכב של רעייתו, אשר עברה ארוע מוחי וארוע לבבי, ומסר כי עליו להיות עוגן עבורה ולטפל בה. בנוסף, טען כי מעולם לא הייתה כוונתו לגזול כספים מהמדינה, וכי הסיבה לבצוע העבירות היא "החיים, המחלות, הבעיות". דיון והכרעה הצדדים הגיעו במקרה זה להסדר טיעון לפיו המאשימה הגבילה עתירתה לעונש של 10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס, וההגנה חופשיה בטיעוניה.
כפי שהפנה הסניגור, גם בת"פ (ת"א) 73375-12-18 מדינת ישראל נ' שבי (3.3.2020) ועפ"ג (ת"א) 18163-04-20 שבי נ' מדינת ישראל (1.7.2020) בו דובר בנאשם שהעלים מקור הכנסה שלם, לא הודיע לפקיד שומה על תחילת התעסקות וביצע עבירות לפי סעיף 220 לפקודה, שהן במדרג הגבוה של פקודת מס הכנסה משך 11 שנה בהקף של לפחות 750,700 ₪ (הקף נמוך משמעותית מענייננו) נקבע מיתחם ענישה שתחתיתו 6 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.
כידוע, שהוי בהגשת כתב אישום מביא לעינוי דין לנאשם ולצידו אף פגיעה פוטנציאלית ביכולתו להיתגונן, ונקבע לא אחת כי יש בו כדי להביא להקלה ממשית בעונש במקרים מתאימים (ע"פ (מרכז) 57577-02-19 ילדרים נ' מדינת ישראל (21.11.2019) והפסיקה המוזכרת שם, ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל (16.7.2019) פסקה 33, ע"פ 7989/17 דשקוב נ' מדינת ישראל (18.4.2018) פסקה 17).
...
לאור כל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 8 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם להמלצת הממונה בדואר ברמת גן, רח' האצ"ל 6, רמת גן. הנאשם ירצה את עונשו בהתאם למגבלותיו הרפואיות משך 6.5 שעות יומיות כהמלצת הממונה על עבודות השירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו