מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הקלה בעונש של עבירות מין במשפחה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת גזר הדין ציין בית המשפט המחוזי את השיקולים לקולה ולחומרה, וקבע כי בנסיבות העניין, ונוכח המשקל המוגבר של שקולי הרתעה בעבירות מין בקטינים במשפחה, יש לגזור את עונשו של המערער בחלקו התחתון של המיתחם, אך לא בתחתיתו.
...
כידוע, שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בקביעת מתחם העונש ההולם – רחב, ובדרך כלל אינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור, אם העונש שנגזר בסופו של דבר, הולם את חומרת העבירות שבוצעו, ואינו חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה (ראו למשל, מִני רבים: ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' בסילה, פסקה 8 (28.12.2021)).
מכאן, שאין במקרים אלה – ואף לא במקרים אחרים שהובאו לעיוננו – כדי ללמד כי העונש שנקבע בסופו של דבר על-ידי בית המשפט המחוזי, חורג ממדיניות הענישה הנוהגת; ודאי שלא באופן קיצוני, כזה שיש בו כדי להצדיק את התערבותנו.
לפיכך, בהתחשב גם בהערת גורמי הטיפול כי לקיחת האחריות מצדו של המערער נעשתה באופן פורמלי בלבד, תוך השלכת אחריות על אחרים, ונטייתו למזער מחומרת מעשיו; ובשים לב לחומרה היתרה שיש לייחס לעבירות מין בקטינות בכלל, ובמסגרת המשפחתית בפרט, החלטתי לצרף את דעתי לדעתו של חברי, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן; אין הצדקה להעתר לערעור.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

העותר, כבן 80, נושא במאסר בן 9 שנים מיום 1.7.2018, בגין עבירות מין במשפחה, אותן ביצע בנכדתו הקטינה במשך כשבע שנים עד שנת 2014, מסווג בקטגוריה א'.
לאחר שערעורו נדחה (והערעור על קולת העונש היתקבל), הישתלב בקבוצה טיפולית והביע רצון להפיק ממנה תועלת.
מצד אחד, מסוכנות רגשית מיתמקדת בדחק או בהצפה הרגשיים שעלולה נפגעת העבירה להמצא בהם מעצם הידיעה אודות הקלה בתנאי המאסר ובפרט חופשה, גם ללא מעשה מצד הפוגע כלפיה.
...
לאחר שערעורו נדחה (והערעור על קולת העונש התקבל), השתלב בקבוצה טיפולית והביע רצון להפיק ממנה תועלת.
אכן עמדת נפגעת העבירה היא בעלת משקל מיוחד, אולם הערכתה מסורה לגורמי המקצוע, וטענת העותר ממוקדת אכן בשיקול הדעת המקצועי של וג"ע. גדר ההתערבות בשיקול דעת של גורם מקצועי הוא צר מאד, ומעבר למילים הקשות, לא הציג העותר פגם בהחלטת וג"ע. ברי, כי ההחלטה מבוססת במידה ניכרת על החלק החסוי (שאינו מצוי בפני העותר), אולם, לאחר שעיינתי בחלק החסוי, נחה דעתי שאין יסוד לביקורת הנוקבת על שיקול הדעת מקצועי שנעשה בזהירות ובענייניות.
כידוע, בית המשפט אינו שם עצמו בנעליו של הגורם המנהלי, ובוודאי לא בנעליו של גורם מקצועי – ועל כן אני דוחה את עמדתו של העותר.
בכפוף לאמור, העתירה נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופטת י' וילנר: ערעור על הכרעת-הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ג' רביד, והשופטים ע' מאור ו-מ' בן ארי) בתפח"ע 16468-05-21 מיום 13.4.2022, שבגדרה הורשע המערער בע"פ 5815/22, הוא המשיב בע"פ 5854/22 (להלן: המערער), בבצוע עבירות מין במתלוננת; וערעורים על גזר-הדין מיום 20.7.2022, שבגדרו נגזרו על המערער 16 שנות מאסר בפועל, עונש מאסר על-תנאי, ותשלום פיצוי למתלוננת בסך של 60,000 ש"ח. ערעורה של המערערת בע"פ 5854/22 (להלן: המדינה) נסוב על קולת העונש, וערעור המערער נסוב הן על עצם ההרשעה הן על חומרת העונש.
רקע ביום 9.5.2021 הוגש נגד המערער כתב אישום, המייחס לו ריבוי עבירות מין במשפחה בידי אחראי על חסר ישע שטרם מלאו לו 14 שנים, לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן גם: החוק), בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(3) לחוק; ריבוי עבירות מין במשפחה בידי אחראי על חסר ישע שמלאו לו 14 שנים, לפי סעיף 351(ב) לחוק; עבירה של מעשה מגונה במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק, בנסיבות סעיף 348(ב), סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1)ו-(4) לחוק; ועבירה של מעשה מגונה במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק.
עוד נטען כי לא היה מקום להיתחשב לקולא בכך שמעשי המערער לא לוו באלימות או בכפייה פיזית, משעסקינן בעבירות מין במשפחה, שבהן יחסי התלות והקרבה הם-הם הכר הפורה לבצוע המעשים; וכי בית המשפט המחוזי אף ציין, כי חלק מהמעשים בוצעו תוך ניצול מצב שבו המתלוננת לא הייתה יכולה להיתנגד להם, ותוך שבוש תפיסתה הבריאה את המציאות והרגלתה לכך שמתנות, כסף והסעות מותנים בבצוע מעשים מיניים.
...
לנוכח כל האמור לעיל, סכום הפיצוי לטובת המתלוננת שהושת על המערער, בסך של 60,000 ש"ח, נמוך יתר על המידה (והשוו לסכומי הפיצוי שנפסקו למתלוננות במקרים דומים, מני רבים: 258,000 ש"ח בע"פ 7951/12 הנ"ל; 250,000 ש"ח בע"פ 5816/19 פלוני נ' מדינת ישראל (26.4.2020)).
לפיכך, ובלי למצות את הדין אף בעניין זה, אציע לחברותיי כי נעמיד את סכום הפיצוי הכולל שישלם המערער למתלוננת על סך של 200,000 ש"ח. לפני סיום, ראיתי להפנות מילים מספר למתלוננת.
לנוכח כל האמור, אם תישמע דעתי, יתקבל ערעור המדינה, כאמור בפסקאות 22-21, וכפועל יוצא מכך, ערעור המערער יידחה, כך שהמערער ירצה עונש של 18 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, וישלם למתלוננת פיצוי כולל בסך של 200,000 ש"ח. יתר רכיבי גזר-הדין יעמדו בעינם.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

חומרת העבירה נלמדת גם מהעונש המירבי הקבוע לצידה העומד על 20 שנות מאסר, וכן מהעונש המזערי הקבוע בסעיף 355 לחוק המורה שהעונש בעבירות מין אלה ש"לא יפחת עונשו מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו".
בע"פ 7307/18 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.2019), קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות ב-5 עבירות של מעשה סדום בקטין בן מישפחה וריבוי מעשים מגונים בקטינה.
...
בסופו של דברים המעשים פסקו רק כאשר הנאשם אמר למתלוננת שהוא יחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, ואז המתלוננת התנגדה ומנעה את המשך ביצוע המעשים.
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-12 ועד ל-18 שנות מאסר בפועל.
בנסיבות המקרה הנוכחי, מצאנו כי יש להשית על הנאשם פיצוי ברף המרבי לטובת המתלוננת.
באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בחלקו המרכזי של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה ופיצוי לנפגעת העבירה בגין הנזקים שגרם לה. סוף דבר אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: 15 שנות מאסר בפועל אשר מניינן מיום מעצרו 16.6.20.

בהליך תיק פלילי פשע חמור עדות קטין נפגע עבירה (תפח"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שציינו לעיל בהרחבה, מכלול הנסיבות הקשורות בעבירות שביצע הנאשם בא.א. ומידת הפגיעה בערכים המוגנים בעיניינה מצויים ברף הגבוה במדרג חומרתן של עבירות המין במשפחה, ועל מיתחם העונש ההולם שייקבע לתת ביטוי לנתונים אלה, בדומה למקרים חמורים אחרים אשר הוזכרו לעיל.
יתרה מכך, בעבירות מעין אלה מורה סעיף 355 לחוק העונשין על הטלתו של עונש מיזערי, אשר לא יפחת מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים באופן חריג הקלה בעונש.
...
נאמר כבר עתה כי בשים לב למכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולדפוסיו, סבורים אנו כי ראוי למקם את העונש שיוטל עליו בחלק התחתון של המתחמים שנקבעו, גם אם לא ברף התחתון ממש, וננמק.
התוצאה היא כי בהעדר תסקיר או חוות דעת שיש בהן כדי להצביע על צמצום או הפחתה בהיקף הסיכון בנשקף מהנאשם, לנוכח העבירות הקשות שביצע לאורך שנים רבות בארבע נכדות שונות, ונוכח הצורך בהרתעת הנאשם עצמו ואחרים כמותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד, היה מקום, בנסיבות רגילות, להטיל על הנאשם עונש המצוי במעלה המתחם, הרבה מעל לרף התחתון של המתחמים שנקבעו, ברוח עתירתה העונשית של המאשימה.
לצד העבירות החמורות שביצע והענישה הקשה המתחייבת, אין מקום להתעלם מנתון אחרון זה אשר מצדיק הימנעות ממיצוי הדין והטלת עונש כולל המצוי בסמוך לרף התחתון של מתחם העונש ההולם למעשים המתוארים בכתב האישום בכללותם, וזאת לצד מאסר מותנה מרתיע ופיצוי לכל אחת מהנפגעות בהתאם להיקף וטיב הפגיעה שנגרמה לה. לאור כל האמור לעיל אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 17 שנים, מיום המעצר - 19.12.21.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו