ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, החמיר את עונשו של המשיב ל-18 חודשי מאסר בפועל, וקבע: "... מעיון בפסיקה עולה כי טווחי הענישה שנקבעו בפועל בעבירות הצתה לסוגיהן אינם אחידים, הואיל ובמסגרת שקולי הענישה על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לתוצאות המעשה, לפוטנציאל הסיכון לחיי אדם ולרכוש הגלום במעשה ההצתה, לתיכנון המוקדם ולעברו הפלילי של מבצע העבירה במקרה הקונקרטי ... אולם, נראה כי במהלך השנים האחרונות מסתמנת מגמת החמרה מסוימת ברמת הענישה ובית משפט זה אף הביע דעתו לאחרונה בדבר הצורך בהחמרה שכזו לאור השיקולים שהוזכרו מעלה ... יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות מצא בית המשפט להשית עונשים קלים יותר ממדיניות הענישה הנהוגה. זאת, מאחר וקיימת הבחנה בין הצתה אחת לאחרת ולא מן הנמנע שהעונשים שיושתו בגין אותה עבירה יהיו שונים בהתאם לשונות נסיבות ביצוע העבירה ומבצעה." שם הנאשם הצית חנות שנשרפה כליל, ובעניינינו הנאשם הצית את דלת הבית כאמור.
...
נקבע כי רף הענישה בעבירות הצתה אינו אחיד, ולאחר סקירת ענישה בעבירות הצתה נקבע כי המתחם במקרה זה נמוך מזה שנקבע והוא בין שנה לשלוש שנות מאסר, והענישה הופחתה ל – 18 חודשים, בתוספת הפעלת המאסר המותנה באותו אופן, כך שהוטלו 21 חדשי מאסר, ונפסק: "אין חולק כי בעת ביצוע המעשים היה המערער שרוי במצב נפשי קשה ואף שאין בכך בשום אופן כדי להצדיק את מעשה ההצתה יש להביא נתון זה במניין השיקולים לצורך קביעת מתחם הענישה....עיון בפסיקתו של בית משפט זה מגלה כי רף הענישה הנוהג בעבירות הצתה אינו אחיד והוא קשור בקשר ישיר לנסיבות המקרה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם...מסקירה זו, ובהינתן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כפי שתוארו לעיל, נובעת לטעמי המסקנה כי מתחם הענישה ההולם במקרה דנן הוא נמוך מזה שקבע בית המשפט קמא ונע בין שנת מאסר אחת לשלוש שנות מאסר. בקביעת עונשו של המערער בתוך המתחם האמור יש לשקול לקולה את נסיבות חייו הקשות, את העובדה שנטל אחריות למעשיו והביע צער וחרטה, את העובדה שהוא עצמו נפגע במהלך ביצוע המעשים ואת מצבו הנפשי הקשה בעת ביצוע ההצתה. לעומת זאת, כשיקול לחומרה יש לזקוף לחובתו של המערער את עברו הפלילי ובפרט כאמור את עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו בעת ביצוע העבירות...בהינתן כל האמור לעיל אציע לחבריי לקבל את הערעור ולקבוע כי עונש המאסר בפועל שיוטל על המערער בגין העבירות שבהן הורשע יופחת ויעמוד על 18 חודשי מאסר. עוד אציע להותיר על כנה את הפעלת המאסר המותנה כך ששלושה חודשים מתוכו ירוצו במצטבר לעונש הנוכחי ושלושה חודשים ירוצו בחופף לו. עונשו הכולל של המערער יעמוד, אפוא, על 21 חודשי מאסר בפועל וכל יתר חלקי גזר הדין של בית המשפט קמא יעמדו בעינם."
בע"פ 8622/21 שחר הולר נ' מ"י (15.5.22) הוצת אופנוע אשר היה בחניון תת קרקעי בבניין, והאופנוע נשרף.
סבורני כי הגם שאין מדובר בטענה שהועלתה על קרבה לסייג, עדיין גם בשלב קביעת מתחם העונש ההולם, אין להתעלם מהסיבות שהובילו למעשה והמצב הכללי של הנאשם.
לאור כל האמור אני מוצא כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה אשר ביצע הנאשם, בנסיבות ביצועה, ככולל מאסר בפועל הנע בין 15 ל – 30 חודשים.
לאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.
