על כן לא יתכן, אלא בהתקיים נסיבות חריגות במיוחד, כי כאשר נלכד העבריין בעבירה מסוג זה, ייגזר עליו עונש שאינו מאסר בפועל, ואין בכך חידוש; קל וחומר, כאשר למבצע העבירה עבר פלילי עשיר.
על הענישה שמטילים בתי המשפט, ניתן ללמוד מן הדוגמאות שלהלן:
ברע"פ 2037/08 באזוב נ' מד"י (פורסם בנבו), דחה בית המשפט העליון בקשתו של נאשם לקבל רשות ערעור על גזר דינו שבו הוטלו עליון 12 חודשי מאסר בפועל, זאת למרות חרטתו, נסיבותיו האישיות הקשות, והעדר עבר פלילי משמעותי.
שמעתי ברוב קשב את טענת ב"כ הנאשם כי העובדה שהוא מצוי ביחסי זוגיות יציבים יחסית לאחרונה, יש בה כדי להוות טעם להקלה של ממש בעונשו, שכן לראשונה, מצוי לו עוגן חיובי אשר יהא בכוחו לסייע בשיקומו.
...
ברע"פ ברע"פ 8519/11 ויצמן נ' מד"י (פורסם בנבו), נדחה ערעורו של הנאשם על העונש שנגזר עליו ואשר עמד על 20 חודשי מאסר בפועל.
במכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש להטיל על הנאשם עונש משמעותי אשר ישקף את סלידתו של בית המשפט מן העבירה שביצע ומן הפגיעה שנגרמה למתלוננת, לצד התחשבות בנסיבותיו האישיות, כאמור.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 12 חודשים, החל מיום מעצרו 2.6.13.