הנאשם תאר כי בתקופת ילדותו הרבה לברוח מהבית ולשוטט וכן היה שותף לתגרות ומעשי אלימות וכתוצאה מכך הסתבך בעבירות פליליות והופנה לאיבחון וטפול שירות המבחן לנוער.
ב"כ המאשימה טענה כי מיתחם הענישה בגין עבירות אלו הנו בין עבודות שירות לתקופה קצרה לבין ששה חודשי עבודות שירות.
ב"כ הנאשם טענה כי מדובר באדם שהשאיר את העבריינות מאחוריו וכי בהתאם לתסקיר הפנייה שלו לעבריינות נבעה מהרקע בו גדל ומהיעדר כלים להתמודדות עם קשיים.
לנאשם לא היה בעת הארוע רשיון נהיגה תקף, והעובדה כי הציג לשוטרים רשיון נהיגה של אחיו, בו הצטייד ונשא עמו ברכבו, מלמדת על תיכנון מראש ולא על תגובה אימפולסיבית ברגע של לחץ.
עם זאת, לנוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, נטילת האחריות והתפקוד הנוכחי התקין, אני רואה לנכון לחרוג לקולא ממיתחם הענישה משקולי שקום הנאשם, וזאת לאחר שהתסקירים הצביעו על כך שעבודתו של הנאשם מהוה עוגן משמעותי בחייו, וקטיעת תעסוקתו לצורך ביצוע עבודות שירות עלולה לפגוע בתפקודו התקין במכלול המישורים בחייו, וכן לאור הנזקקות הטיפולית.
...
לאור כל האמור, קצינת המבחן המליצה על ענישה מסוג של"צ, אשר תהווה ענישה קונקרטית ותחבר בין חומרת מעשיו לבין תוצאותיהם בדרך של תרומה חברתית, ומאידך תאפשר המשך עבודתו.
לסיכום, הומלץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות בהתאם לתכנית שגובשה, בכפוף לביצוע בדיקות שתן בשירותם, ולצד צו מבחן למשך שנה.
לפיכך אני מקבלת את המלצת שירות המבחן, וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
4 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה בה הורשע.
