.ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להענש בחומרה, בבחינת "אם מחזיקים – למאסר נשלחים. לא למותר להזכיר כי המחוקק מצא לעגן בהוראת שעה עונשי מינימום לעבירות נשק, כך שהעונש שיושת על מבצעיהן יתחיל מרבע העונש המירבי שנקבע לעבירה, אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים להקל בעונש (סעיף 144(ז) לחוק העונשין, וראו חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 472;" (ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' אחמד קדורה (14.04.22)).
...
מבלי לקבוע מסמרות בעניין טענותיו האחרונות של הנאשם, אני סבור כי נסיבות אלה חריגות, ייחודיות ונדירות אצל נאשם המנהל חיי משפחה ואורח חיים נורמטיבי ללא זיקה עבריינית.
התיקון עצמו אף הותיר לבית המשפט מרחב סטייה מעונש המינימום, כך שבסופו של דבר יוכל בית המשפט להחליט על התאמת הענישה בהתאם למקרה הספציפי הנדון בפניו.
אם כך ומבלי להתעלם מהענישה הנהוגה הקובעת שעונש מאסר לא ירוצה בעבודות שירות אלא בנסיבות חריגות, הרי ולאור מכלול הנסיבות החריגות והייחודיות, אני קובע כי מקרה זה אינו מצדיק הטלת ענישה מאחורי סורג ובריח וניתן להשיג את תכלית הענישה בדרך אחרת, במאסר שירוצה בעבודות שירות ברף המקסימאלי.
