הקלה בעונש בעבירה של החזקת קוקאין

עפ"ג (ירושלים) 24890-11-19 מדינת ישראל נ' וקנין (17.11.2019) – הנאשמים בעלי עבר פלילי הורשעו על פי הודאותיהם בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם. במקרה הראשון: הנאשם 1 מכר לסוכן משטרתי סם מסוג קוקאין במשקל 9.18 גרם, תמורת 6,500 ₪ נקבע מיתחם עונש הולם כנע בין 20-8 חודשים וענישה נלווית.

ערעור על קולת העונש היתקבל, נקבע כי שגה בית המשפט השלום בקביעת הרף התחתון של מיתחם הענישה לנוכח חומרת העבירה ומאסר לריצוי בעבודות שירות לא יסכון.

...

בסיכומו של דבר, ישנו פער בולט בין רצונו של הנאשם בשיקום לבין התנהגותו והתנהלותו בפועל.

כל השיקולים שפורטו לעיל יבואו לידי ביטוי בחפיפה בין מתחמי העונש שנקבעו על ידי והן באימוץ הרף התחתון שלהם, כך שבסופו של דבר יוטל על הנאשם עונש כולל שיהלום את חומרת מעשיו.

סוף דבר אני מכריזה על הנאשם כסוחר סמים ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 34 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום: 4.2.18 עד ליום 15.3.18 וכן מיום 3.3.17 עד ליום 6.3.17, וכן 12.11.19 עד ליום 14.11.19.

יש לציין כי באותו מקרה דובר בנאשם רצידיוויסט, בעל עבר פלילי מכביד לרבות בעבירות סמים שלא לקח אחריות על מעשיו והורשע לאחר ניהול הליך הוכחות; בע"פ 5065/15 עבד אל קאדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.4.2016) דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם ללא עבר פלילי שהורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 955 גרם והותיר על כנו עונש של 50 חודשי מאסר וקנס בסך של 25,000 ₪; בעיניין שחר דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהודה במסגרת הסדר טווח (המדינה הגבילה עצמה לעונש של 36 חודשים והנאשם טען באופן חופשי) בבצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ולצריכה עצמית מסוג קוקאין במשקל 112.3416 גרם ואשר נדון ל-36 חודשי מאסר, תוך שבית המשפט העליון קבע שאין מדובר בענישה חורגת מהענישה המקובלת; בע"פ 2646/15 מדינת ישראל נ' אבו בכר (פורסם בנבו,16.7.2015) דחה בית המשפט העליון, ברוב דיעות, את ערעורה של המאשימה על קולת העונש שהושת על נאשם בעל עבר פלילי שהורשע בהחזקה של סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 990.39 גרם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הסתייעות ברכב והותיר על כנו עונש של 34 חודשי מאסר וקנס בסך 10,000 ₪.

...

סבורני כי אף אם יש מקום לקבל הטיעון בהקשר הלוגי שלו, היינו שקיים פער ממשי בין פיקוח של עד אחד לבין העדר פיקוח בהעדר כל עד, וכפועל יוצא יש בכך כדי להשליך על מידת הפגיעה בנאשם, עדיין אין בכך כדי להצדיק הקלה משמעותית הרבה יותר מזו אשר ניתנה בעניין מטר.

יחד עם זאת, סבורני כי בשים לב להתנהלות רשויות אכיפת החוק אשר פגעה במידת מה בזכויותיו של הנאשם (בהיותו חשוד), כפי שפורט לעיל, נכון יהיה לעשות מעין "קיזוז" של שיקולי ההרתעה האמורים, כך שניתן יהיה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם שנקבע.

מי אשר משתמש ברישיון שניתן לו על-ידי המדינה לנהוג ברכב ומנצל הרישיון כדי לפגוע בערכים מוגנים -נוהג ברכב עם סמים מסוכנים העלולים לפגוע קשות בציבור, שאותם הוא מחזיק שלא לצריכה עצמית - קונה לעצמו סיכון שרישיונו יישלל בשל כך. יחד עם זאת, בשים לב למכלול רכיבי הענישה, לא מצאתי להכביד את היד עם הנאשם גם ביחס לרכיב זה. לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 4 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו.

ערעור המדינה על קולת העונש היתקבל.

רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.2014) – הנאשם הורשע בבצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כאשר מדובר היה בהחזקת הירואין במשקל 4.92 נטו, מחולק ל- 6 אריזות, ואריזה נוספת ובה 0.095 גרם נטו של קוקאין, עוד הורשע הנאשם היום בבצוע עבירה של החזקת כחצי גרם הירואין לצריכה עצמית.

...

בגין מעשה זה ביום 24.2.2020, מצא בית המשפט להאריך את המאסר המותנה שעמד נגד הנאשם משיקולי שיקום למשך שנתיים והעמידו בצו מבחן וצו של"צ (ת.פ 26685-11-18 – טעת/3).

בסיכומו של דבר, בהינתן עקרון ההלימה, רמת הענישה הנהוגה וייתר הנסיבות שפורטו לעיל, המלצתו הסופית של שירות המבחן לא תוכל לעמוד.

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה מת.פ 26685-11-18 בן 6 חודשים מיום 24.2.2020 בחופף ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל בסעיף א. סך הכל ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות אשר ירוצו בהתאם לחוות הדעת הממונה על עבודות השירות מיום 31.10.2022.

המאשימה סבורה כי המלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירה, מאפייניה והשלכותיה ואין סיבה או טעם עינייני לחרוג לקולה ממיתחם הענישה.

רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.14)-הנאשם הורשע בבצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כאשר מדובר היה בהחזקת הירואין במשקל 4.92 נטו, מחולק ל- 6 אריזות, ואריזה נוספת ובה 0.095 גרם נטו של קוקאין, עוד הורשע הנאשם היום בבצוע עבירה של החזקת כחצי גרם הירואין לצריכה עצמית.

...

מבלי לקבוע מסמרות אני סבורה כי עבירות סמים שעניינן סחר והחזקה אינן מתאימות לביטולה של הרשעה ובפרט לא כאשר עסקינן במספר עבירות כפי שפורט לעיל (ראו והשוו רע"פ 727/21 אבישג חובב נ' מדינת ישראל(16.2.2021) וכן רע"פ 1535/20 שניר דוקורקר נ' מדינת ישראל (15.3.2020).

בסופו של דבר, המלצתו של שירות המבחן לעניין העונש אינה הולמת את נסיבות המעשה והעושה.

תוצאה לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר.

כתבי האישום המתוקנים הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, והורשע בבצוע עשרות עבירות סחר בסמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין, בגין מכירה של כגרם בכל היזדמנות תמורת 100 ₪, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), ובעבירה של החזקת סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין שלא לצריכה עצמית ברכבו, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

יפים לענייננו דברי כב' השופטת ע' ארבל (כתוארה אז) ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.9.2006): "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להיתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הנו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הנו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח". הענישה הנוהגת בגין עבירות סחר בסמים קשים, אף בכמויות קטנות ולא כל שכן בעשרות הזדמנויות כבעניינינו, נסובה דרך כלל סביב עונשי מאסר בפועל לתקופות ממשיות, בהיתחשב בסוג הסמים, מספר הלקוחות ומיהותם, כמות העיסקאות, משקל הסמים והתמורה שהתקבלה בעד מכירתם, כנלמד מהפסיקה שלהלן: ברע"פ 3790/23 שיינר נ' מדינת ישראל (28.9.2023), הורשע נאשם על פי הודאתו בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-30 גרם, סיוע לסחר של קוקאין במשקל כולל של כ-100 גרם קוקאין, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

אדגיש כי כל אחד משיקולים אלו הוא בעיניי בעל משקל ממשי לקולה בגזירת העונש.

...

במכלול השיקולים לחומרה וקולה, משזהו מאסרו הראשון של הנאשם שהוא נעדר עבר פלילי, אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו בשליש הראשון של מתחם הענישה, לצד ענישה מוחשית נלווית, גם ברכיב הכלכלי.

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר בפועל למשך 36 חודשים.

משהוכרז הנאשם כסוחר סמים אני מורה על חילוט כל סכומי הכסף במזומן, והטלפונים הניידים שנתפסו, לטובת קרן החילוט.