הקלה בנסיבות עונש שב"ח לקראת החג

עוד נקבע בפסק דין אלהרוש, כי – "מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הביטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מיתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המיתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב ביטחוני נתון" (פס' 65).

הנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה פגיעת העונש בנאשם – נטען כי לנאשם שלושה ילדים, וכי חג אלאדחא בפתח.

הסניגור הנכבד הפנה למספר גזרי דין של בתי משפט שלום בהם שיקול זה נילקח בחשבון (ראו ת"פ (עכו) 11567-03-20 מדינת ישראל נ' זכארנה (עציר) (15.3.2020), שם מדובר היה בנאשם הסובל ממחלות; ת"פ (שלום חי') 25933-05-20 מדינת ישראל נ' דראגמה (עציר) (20.5.2020); ראו והשוו פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעירעור על גזר דין בו הוטל מאסר בגין עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה ממעביד, ב-עפ"ג (י-ם) 35524-02-20 דאדו נ' מדינת ישראל, פס' 6 (28.6.2020), בו נקבע כי מגפת הקורונה אינה מהוה גורם להקלה בעונש בנסיבותיו של אותו תיק, אשר נקבע בחלקו התחתון של מיתחם הענישה.

בפרוטוקול הדיון בו הורשע הנאשם ונגזר עליו בין היתר מאסר על תנאי, רשום שהוא הובא בידי שב"ס. אף רשום בפרוטוקול, לקראת גזר הדין, "הנאשם, בדבריו האחרון: אין לי מה להוסיף". זו הראיה שבפני, ואין בפני אפילו עדות של הנאשם במסגרת ראיות לעונש בענין היעדרו הנטען מאותו דיון.

...

אני דוחה את הטענות לפיהן הנאשם לא נכח בבית המשפט עת הוטל עליו מאסר על תנאי.

לאור כל האמור, הנני משית על הנאשם עונשים כדלקמן: 26 ימי מאסר, בניכוי הימים בגינם היה הנאשם עצור בתיק זה (מיום 19.7.2020).

" עוד טרם ניכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הכניסה לישראל - שבו החמרה בנסיבות מסוימות של הסעת שב"חים, מחד, ובנסיבות אחרות הקלה בנטל הראייתי, מאידך - משהתבהרו קיומם של פערי ענישה עמוקים בין בתי המשפט השונים, בעבירות של הלנה, העסקה או הסעת שוהים בלתי חוקיים, נקבעה ההלכה לעניין מדיניות הענישה הראויה בעבירות אלו, בהילכת אבו סאלם.

בית המשפט העליון, קבע כי ההליכים בעיניינו של המבקש היתקיימו "בתקופת התפר" שבין שתי ההלכות בסוגיית חוק הכניסה לישראל, ואפשר שלו היה נקרא היום מבקש זה לתת את הדין, היה בית המשפט הולך לקראתו ונמנע מגזירתו של מאסר ממש.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין 4 חודשי מאסר ברף התחתון, ל-10 חודשי מאסר בפועל ברף העליון, כשלצד אלו רכיבי ענישה נוספים.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בבית אבות משען ברחוב אלפסי 12 בבאר-שבע, במשך חמישה ימים בשבוע, 8 שעות וחצי ביום, או לפי קביעה אחרת של הממונה על עבודות השירות.

נוכח האמור שהמועד המומלץ לתחילת עבודות השירות חלף עובר למועד גזירת הדין, אני קובע, כי הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 11.12.17 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות בסמוך לכלא באר-שבע.

הנאשם 1 מסר כי ניכנס לתחומי מדינת ישראל על מנת לעבוד ולהיתפרנס לקראת חג הרמדן, וכי אישתו בהיריון ועומדת ללדת.

חריג לכלל זה טבוע בסעיף 56 לחוק העונשין לפיו במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו רשאי בית המשפט להורות על הארכת תקופת התנאי אם בנסיבות העניין מתקיימים שיקולים המצדיקים זאת חלף הפעלת המאסר המותנה ובתנאי שלא הוטל בשל העבירה הנוספת עונש מאסר.

באשר למיתחם העונש ההולם את מעשה העבירה של כניסה שלא כדין לישראל ידועה הילכת בית המשפט העליון ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.12.14) לפיה מיתחם הענישה ההולמת לעבירת שב"ח המבוצעת לצרכי פרנסה, בהיעדר עבירות שנילווית לה, נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר למשך חמישה חודשים, הכוללים הן את תקופת המאסר המותנה והן את תקופת המאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים- אלה לקולא ואלה לחומרא- אני בדיעה כי יש להעמיד עונשם של הנאשמים 1 ו-2 ברף התחתון של המיתחם ואת עונשו של הנאשם 3, בהיתחשב בעברו הפלילי, ברף הבינוני של המיתחם.

...

באת כוח המאשימה הפנתה לאסמכתאות מן הפסיקה אשר, לשיטתה, מבססות את עמדתה העונשית: עפ"ג (מחוזי באר שבע) 28704-09-12 גאנזרה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 10.10.12), שם נדחה ערעורו של המערער, בעל רישום פלילי כבד, אשר הורשע בעבירה של כניסה שלא כדין לישראל ונידון לחמישה חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי; ת"פ (שלום באר שבע) 1349-11-15 מדינת ישראל נ' דגאגמה (ניתן ביום 9.11.15), שם דובר בנאשם, ללא עבר פלילי, שהורשע בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ובשל המצב הביטחוני הושת עליו עונש של 40 ימי מאסר בפועל.

לנאשם 3: אני מורה על הפעלת המאסר המותנה של חמישה חודשים שהוטל על הנאשם 3 בת"פ 49182-07-13, בניכוי ימי מעצרו.

כמו כן אני גוזר על הנאשם 3 חודשיים מאסר בפועל בגין הרשעתו בתיק זה. המאסרים הללו ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שתקופת המאסר הכוללת הינה למשך ארבעה חודשים.

אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

על פי האישום השלישי (אישום חמישי בכתב אישום מקורי), בסוף חודש אוגוסט 2012, לקראת סוף חג הרמדן, שעה 15:30 עסק המתלונן בחלוקת דפי פירסום סמוך לכיכר הראשונה בכביש 24 בטייבה.

מיתחם הענישה בעבירת התקיפה בלבד, ללא עבירות נילוות, הנו רחב יותר ונע בין הטלת של"צ לבין מאסר בן מספר חודשים בפועל, לצד ענישה נלווית, בכפוף לנסיבות ביצוע המעשים ונסיבותיו האישיות של הנאשם (ראו החלטתי: בת"פ 9911-08-12 מדינת ישראל נגד לוין (טרם פורסם, 6.6.13)).

ייאמר מיד, כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי למעט הרשעתו היחידה לאחרונה בעבירת הסעת שב"ח, שאינה רלוואנטית לתיק זה. בנסיבות אלה תוקן כתב האישום לקולא בעיניינו של הנאשם באופן משמעותי.

...

בהתאם לסעיף 40ג (א) לחוק, מתחם הענישה בעבירת האיומים בלבד נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל (ראו: רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נגד מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.6.08); וכן החלטתי בת"פ 16450-01-12 מדינת ישראל נגד סייפו (טרם פורסם, 3.7.13)).

בנסיבות אלה, אין מנוס מקביעה כי התנהגותו של הנאשם מצויה ברף הגבוה במסגרת מתחם הענישה לעבירת האיומים, שעניינו מאסר בפועל.

נוכח כל האמור, ובחינת מכלול השיקולים החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם, והריני קובעת כי לאור מדיניות הענישה והמתחמים ההולמים, אין מעשיו של הנאשם מצויים ברף הנמוך וכי אין מנוס מטלת מאסר בפועל שירוצה חלקו במצטבר למאסרו הנוכחי.

לעניין מדיניות הענישה, אני מפנה לת"פ 13587-08-17 מדובר בשב"ח ללא עבר שהורשע בעבירת שב"ח בלבד, בהסכמה עם הסנגוריה הוטל עליו 32 ימי מאסר בפועל.

לנוכח האמור, סבור הסניגור כי יש מקום לבוא לקראת הנאשם ולהאריך את המאסר המותנה בשנתיים נוספות או לחילופין להפעילו יחד עם מאסר קצר של 10 ימים נוספים וזאת בנוסף לקנס כספי.

עם זאת לא הוצגו כל אסמכתות בהקשר זה. באשר לחג הקרב הרי שלא מדובר בשקול מכריע אלא בשקול אותו יש לקחת בחשבון אם כי בנסיבות העניין, נוכח עברו והמאסר המותנה תלוי ועומד לא ניתן להעניק לשיקול זה משקל מכריע.

סיכומו של דבר על העונש לבטא את חומרת המעשה, את הסיכון הנובע ממנו, את עברו של הנאשם מבלי להיתעלם בנסיבות לקולא כאן.

...

הסנגור הפנה למספר פסקי דין במסגרתם נעתר ביהמ"ש להארכת מאסר מותנה בנסיבות דומות לטענתו.

סיכומו של דבר על העונש לבטא את חומרת המעשה, את הסיכון הנובע ממנו, את עברו של הנאשם מבלי להתעלם בנסיבות לקולא כאן.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 30 ימי מאסר לריצוי בפועל בגין תיק זה. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 45 ימים מת"פ 23427-09-16 וזאת במצטבר.