מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הקושי בהחזרת אדם למעצר לאחר שחרורו

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בתסקיר המשלים הנוסף, צוין כי לא עלה בידי שירות המבחן לבחון את המפקחים החדשים שהוצעו על ידי המבקש עקב קשיי תאום עם ב"כ של המבקש, ומשכך הוא אינו משנה מהמלצתו.
בנוסף, המבקש טוען כי הערר מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית רבה כמו, אימתי יוחזר אדם משחורר למעצר כאשר לא ביצע כל מחדל לאחר שיחרורו, וכן שאלת ההסתמכות על החלטות קודמות של בית משפט.
...
אוסיף עוד כי שוכנעתי שלאור כל זאת, מקרה זה נופל בגדר החריגים שנקבעו בעניין קוניוף.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, לאחר חתימת הסכם השכירות ומסירת הדירה לקח לתובע זמן להעביר את החשבונות על שמו כך שבמשך הזמן שחלף הנתבע שילם את החשבונות מבלי שהתובע השיב לו את הסכומים.
היה על הנתבע לפתוח בהליך משפטי לפינויו של התובע מהמושכר, בכלים המקובלים שהדין מקנה לו, ודאי נוכח פניותיו של התובע אליו לאחר ששוחרר ממעצר, ולאפשר בחינת טענות שני הצדדים בהליך משפטי, כמקובל.
מטבע הדברים, התובע יתקשה להוכיח יסוד שלילי של אי השבת התמונות אליו.
...
לאור כל המפורט לעיל, והגם שלא עלה בידי התובע להוכיח נזק ממשי ולכמת אותו, סבורני כי דרך פעולתו של הנתבע אשר פינה את התובע מהדירה ללא הליך שיפוטי וללא בסיס בדין לעשות כן, ללא כל ספק גרמה לתובע לעוגמת נפש (ראו סעיפים 1 ו-6 לפרק ד' בכתב התביעה), בבחינת נזק לא ממוני בהתאם לאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
סוף דבר בתביעה העיקרית אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 15,000 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי לימים, לאחר שהנתבע "השתחרר קצת כלכלית", הוא ביקש מן הנתבע כי ישיב לו את הכספים שהלווה לו, וזאת לצורך שקום עסק הבקר שבבעלותו, אשר נחלש בעקבות המשיכות שביצע לצורך מתן ההלוואות.
על רקע היחסים הקרובים, מתאר התובע כי התגייס באופן מלא לסייע לנתבע לאחר שנקלע לקשיים נוכח המאבק המשפטי בסכסוך המשפחתי: "עם היתקדמות הבניה גרא ואני בילנו שעות רבות ביחד. גרא החל לשתף אותי בכל ההיבטים של חייו" (ס' 12 לתצהיר התובע); "...הזנחתי את עסקיי הפרטיים והתמסרתי לעזור לגרא יום יום במאבק הלא פשוט שניהל מול אביו. באותו הזמן הייתי אדם הכי קרוב לגרא. לא היה צעד שגרא עשה בלעדי" (ס' 27 לתצהיר התובע).
אומנם הנתבע ציין כי "הסיבות לניתוק הקשר עם מחמוד לא התמצו בחקירותיו, ובאופן הדרגתי גמלה בלבי ובלבה של אישתי ההחלטה להתנתק ממחמוד" (עמ' 7, ס' 36 לתצהיר הנתבע), ואולם כעולה מעדותו של התובע, החלטה זו באה לידי יישום בפועל, רק במהלך ולאחר שיחרורו ממעצר: "התחלת שנת 2015 יצאתי דבר ראשון שעשיתי התקשרתי לגרא והזמנתי אותו לפגישה..." (עמ' 18, ש' 17-18) ובהמשך: "באותה היזדמנות הוא אמר לי שהוא מבקש שלא אבוא אליו הביתה, אשתי נבהלה, ייתן לי כמה שבועות ונסדר את העניין ותוכל לבוא" (עמ' 18, ש' 25-26).
...
בכל הנוגע לטענה בדבר היעדר תמורה, הרי שבמסגרת סיכומיו זנח הנתבע, ובצדק, את טענתו בעניין זה, מה גם שדינה של הטענה להידחות, נוכח קביעתי כי ההמחאות נשוא ההליך ניתנו לתובע כחלק מהחזר ההלוואות שהעמיד עבור הנתבע.
לעניין זה אני קובעת כי לא נסתרה חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודה.
סוף דבר לאור הקביעות כי התובע עמד בנטל להוכיח כי כתב הסילוק הוא הסכם למראית עין, שאין בו כדי לקבוע כי כל חובות הנתבע לתובע נפרעו, ולאור המסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל על נתבע בתובענה שטרית לפגום בתוקף השטרות, התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

משנקבע כי מדובר במעצר בלתי חוקי, מתייתר הצורך לידון בשאלת עיכוב שיחרורה של התובעת לאחר החלטת בית המשפט על שיחרורה במוצאי השבת.
באשר לטענה להבאתה של התובעת כבולה בידיה וברגליה, בעיניין זה אני סבורה כי השהוי של התובעת בהגשת התביעה לא מאפשר למדינה לבדוק טענה זו ולהתגונן מפניה כראוי, ומכל מקום משלא נשמעו ראיות, יש קושי לקבוע ממצאים עובדתיים, ולפיכך אין מקום לפצוי בעיניין זה. גם את טענת התקיפה לא מצאתי כי יש מקום לקבל.
...
באשר לטענה להבאתה של התובעת כבולה בידיה וברגליה, בעניין זה אני סבורה כי השיהוי של התובעת בהגשת התביעה לא מאפשר למדינה לבדוק טענה זו ולהתגונן מפניה כראוי, ומכל מקום משלא נשמעו ראיות, יש קושי לקבוע ממצאים עובדתיים, ולפיכך אין מקום לפיצוי בעניין זה. גם את טענת התקיפה לא מצאתי כי יש מקום לקבל.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לטעמי ההסכמה לשחרורו של המשיב לא נבעה מכך שהחשד הסביר נחלש אלא כפי שטען ב"כ המבקשת, בשל קשיים בחקירה הם לא יכלו להחזיר את המשיב לפרקי זמן מעבר למה שהחוק מתיר כולל הארכות שניתנו בעליון.
ב"כ המשיב טענו כי בית המשפט בבואו לידון בשאלה האם להחזיר אדם למעצר לאחר שכבר שוחרר, צריך לבחון האם מדובר בשינוי מהותי, לשיטתם שינוי ראייתי בלבד, שכן הלכה היא שבית המשפט לא בנקל יחזיר אדם למעצר ולצורך כך הפנו לבש"פ 222/98 מדינת ישראל נ' ישעיהו צוברי (פורסם בנבו, 26/1/98) (להלן: צוברי) ועל כן ביקשו מבית המשפט לבחון האם היה שינוי ראייתי מאז יום 20/8/23, ודוקא מנקודת זמן זו שכן לשיטתם מרגע שהמבקשת הסכימה להסיר את ההגבלה על יציאתו של המשיב מהארץ, הרי שכלל התשתית הראייתית שהונחה עמדה בפניה ועל בסיסה נתנה את ההסכמה כך שאם כיום היא מבקשת לחזור בה מהסכמה זו, הרי שהשינוי צריך להיות שינו ראייתי מאותה נקודת זמן.
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו