בכתב האישום נטען עוד, כי ביום 17.11.13 ניסה נאשם נוסף, פעמיים, להחליף את רכב המזדה בסוכנות הרכב ממנה הושכר, וזאת בניסיון לטשטש ולהעלים ראיות, וכי – משנסיונות ההחלפה לא צלחו – הגיעו שני לסוכנות הרכב נאשמים נוספים, מצוידים בציוד הצתה, וניסו להצית את רכב המזדה.
נאמר, כי מצויה עדות של עד אחד, איתמר בן שטרית (להלן בן שטרית), אשר ניהל מרדף בעקבות החוטפים-תוקפים, המתייחסת לרכב מיצובישי נושא ל.ז. 35-202-75, בעוד שרכבו של המשיב (שאף הוא רכב שכור) נושא לוחית זהוי 35-202-76.
...
הכרעה
לאחר העיון בחומר החקירה, סבורני כי ניתן לדבר על ראיות לכאורה, אך בעוצמה לא גבוהה, שתתברר בהליך העיקרי.
על רקע האמור סבורני, מחד גיסא, כי נוכח עדותו של בן שטרית, לא על הטעות בספרה האחרונה של מספר הרישוי ייחרץ שאלת קיומן של ראיות לכאורה לשבט מכל וכל.
פועל יוצא של מסקנה זו הוא כי יש להיעתר לערר המדינה, במובן של קביעת ראיות לכאורה אך שעוצמתן אינה גבוהה.
הפועל היוצא
בנסיבות אלה משסבורני שישנן ראיות לכאורה ובעוצמה לא גבוהה, ישנה עילת מעצר של מסוכנות העולה מן הפרשה, על כן יש מקום לחלופת מעצר, אך כזו המתאימה לנסיבות הראייתיות.