לעניין טענות התביעה, טוענים הנתבעים כי הבניין ומערכותיו ניבנו בהתאם להיתר ולתקנים, זאת בשונה מדירת התובעים שהיא דירת מרתף אשר אינה בנויה בהתאם לתקנים, שכן בהתאם לתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות") נקבע כי מרתף שאינו מנוקז בדרך גרביטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב – יצויד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.
בהערת אגב אציין, כי בסעיף 12 לכתב התביעה טענו התובעים למקור נזק נוסף, פצוץ צנור מים שגרם להצפה, אשר נזנחן בסיכומיהם ואף חוות דעת המומחה מטעמם לא התייחסה אליו.
לפיכך, התובעים לא הוכיחו כי מקור הרטיבות הוא במי ביוב של הבניין.
...
משתבעו התובעים סעד זה בהליך משפטי אחר, ומשסעד זה לא ניתן להם, אין לאפשר להם לתבוע אותו שוב בהליך דנן, כך שטענת התובעים לסעד זה נידחת.
לאור כל האמור – דין טענות התובעים הנוגעות לכרטסת זו להידחות.
סוף דבר
הפועל היוצא הוא - שדין התביעה כולה להידחות.