הצפת בית פרטי במי גשמים

הצד השלישי – הערייה בכתב ההגנה מטעמה טענה כי התובעים לא הוכיחו זכויותיהם בנכס, כי העיריה דאגה להפרדת תשתית הנקוז והביוב בשטחים הציבוריים ואולם הבעייתיות קיימת בתוך המגרשים הפרטיים אשר היתחברו באופן פיראטי למערכת הנקוז העירונית ללא אישורים.

המומחה מטעם ביהמ"ש, לעומתו, קבע בעמ' 3 לחווה"ד כי : "ברור כי הצפת בית התובעים נבעה מכשל מקומי של מערכת הביוב שהיה באותו עד, עקב הצפת המערכת במי גשמים רבים, כאשר מזרימים מי נקוז למערכת הביוב, עלולה מערכת הביוב להציף דירות בקומת הקרקע". מחוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש עולה כי מדובר בשילוב כשל במערכות הביוב והנקוז אשר באחריות הנתבעת והצד השלישי.

...

דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם ובחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ואולם במלוא סכומה.

מסקנה זו תואמת את האמור בחוו"ד מומחה התאגיד לפיה פעלה במקום ביובית לפתיחת מעבר מי הביוב וכן את תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים והאמור בכתב התביעה לפיהם הנזקים נגרמו בשל פגם בתשתית או מערכת הביוב העירונית.

התוצאה היא כי הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של 37,260 ₪ ואילו הצד השלישי ישפה את הנתבעת בסך 5,590 ₪ בתוספת הוצאות המשפט בסך 1,500 ₪.

התובע 1 בחר בעצמו את קבלני השלד, קבלן האיטום, קיבל החלטות עצמאיות לאורך כל הדרך ופעל בחוסר אחריות ועל דעת עצמו ו/או עפ"י יעוץ פרטי שקבל.

בנסיבות העניין, לא ברור מדוע בחרו התובעים שלא לתבוע את חברת האיטום שלטענתם ביצעה עבודות איטום של קומת המרתף כאשר עולה מעדותו של נאדר בביהמ"ש, שהעבודה בוצעה בעונת קיץ כשכבר בעונת החורף לאחר מכן, כל קומת המרתף הוצפה במי גשמים ("בית בתוך אגם").

...

הערה לפני סיום למעלה מן הדרוש אציין כי עפ"י ממצאי חוות דעת המומחית מטעם התובעים, יש צורך להרוס את המבנה ולבנותו מחדש, מסקנה שאינה מתיישבת עם בקשה להיתר בניה שהגיש התובע לרשויות התכנון במהלך המשפט, במסגרתה ביקש להמשיך בבניית בית מגוריו ללא הריסת המצב הקיים כולל קומת המרתף.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני פוסק כדלקמן: אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעים 1 + 3.

כמו כן ישלם הנתבע מס' 2 לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

הנסיבות הצריכות לעניין הנן בתמצית אלה: המערערים בני זוג, בעלי זכויות במיגרש שבכפר ג'דידה, הגישו תביעה כספית על סך 329,240 ₪ בגין נזקים, ישירים ועקיפים, שנגרמו להם, לטענתם, עקב הצפת מרתף בית מגוריהם (שבהקמה) (להלן: "הבית") במי גשמים.

פרטי רשלנותו של המשיב מס' 1 לגבי העבודה שבוצעה על ידי המשיב מס' 3 חלים, לטעמם של המערערים, גם ביחס לעבודות שביצע המשיב מס' 2 (אשרף).

...

אנו מחייבים את המשיב מס' 1 לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין, בגין ההליך בבית משפט קמא ובפנינו, בסכום כולל של 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

בנוסף, ישלם המשיב מס' 1 למערערים את השווי הכספי של אגרת הערעור, שהמערערים נשאו בה. צו ההוצאות שניתן בבית משפט קמא לזכות המשיב מס' 1 (סעיף 31(ב) של פסק הדין) מבוטל, וככל שהמערערים שילמו סכום זה למשיב מס' 1, עליו להחזירו להם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תפעל בהתאם לכל האמור לעיל ותמציא את העתקי פסק הדין אל: ב"כ המערערים: עו"ד האשם שחאדה, עכו.

זוהי תביעה של שוכרי בית נגד המשכירה בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות הצפת הבית במי גשמים ובעקבות עזיבת הבית טרם סיום תקופת השכירות.

הרקע העובדתי הנתבעת הנה בעלת בית פרטי בפרדס חנה (להלן: "הבית").

...

לנוכח מסקנה זו יש לבחון את טענת הנתבעת שהתובעים הם אלה שהפרו את ההסכם.

ואולם אני סבורה כי בנסיבות העניין היו התובעים פטורים מן החובה לקיים את ההסכם, וזאת לנוכח הוראת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות").

סוף דבר אשר על כן הנני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

רקע התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל" או "התובעת"), ביטחה בכל הזמנים הרלוואנטיים לתביעה בית פרטי ברעננה (להלן: "הבית"), שבבעלות מר מרק לורין סילנפרוינד (להלן: "המבוטח"), במסגרת פוליסה לביטוח דירה הכוללת, בין היתר, כסוי לניזקי מים (להלן: "הפוליסה").

לפיכך, הגיע הנתבע לבית המבוטח לבדיקה, במסגרתה מצא כי מקור הנזילה איננו במי הגשמים.

יתרה מכך, המומחה היחיד אשר בדק את הצנור הינו מר יהודה, אשר ציין בחוות דעתו כי "הוצגה בפני נקודת הכשל בצנור נירוסטה משוריין, אשר הביאה להצפה בדירה. להבנתי כשל זה גם בשל מיקומו (במרכז הצינורית) וגם בשל הזמן הרב שעבר ממסירת הבית (שנתיים וחצי) לא קשור להתקנת או איכות המוצר, אלא פגיעה מכאנית של הדייר באמצעות המגירה הכבדה/מוצרים חדים שישבו בתוכה". אכן, הדעת נותנת כי אילו הכשל אשר גרם לנזילה היה בחיבור הצנור לברז, נזילה הייתה מתרחשת בסמוך לאחר התקנת הצנור, ולא לאחר שנתיים וחצי, כפי שארע בפועל.

...

אני דוחה אפוא את טענות הנתבעים לפיהן התובעת שילמה למבוטח את תגמולי הביטוי מושא התובענה כמתנדבת.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה, וכפועל יוצא נדחות גם ההודעות לצד השלישי.

התובעת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל כדלקמן: 30,000 ₪ לנתבע 1; 20,000 ₪ לנתבעת 2; 25,000 ₪ לנתבעת 3 והצד השלישי.