הצעת שוחד עבירה פלילית ועונשיה

הוראת החוק הכוללת את האיסור הפלילי של מירמה והפרת אמונים אינה ברורה כל צרכה, וכתוצאה מכך היתלבטו בתי המשפט בפרשנות הראויה של העבירה "מירמה והפרת אמונים". במהלך השנים נעשו ניסיונות לקדם שנויי חקיקה, כך שהוראת החוק המגדירה את העבירה תפרט ותפרוש את סוגי המעשים הנופלים בגדר האיסור הפלילי באופן אשר ימנע עמימות ואי-בהירות, ובכך תכווין היתנהגות ראויה של עובדי ציבור ותסייע בהרתעתם.

הצעותיה של חברת קליר אכן התקבלו על ידי הנמל, ובמהלך התקופה האמורה מכרה חברת קליר לנמל חומרי נקוי של חברת הופס בהקף כולל של כ-990,000 ש"ח. בהתאם להסכמות ביניהן, העבירה חברת קליר לחברת הופס סך של 900,000 ש"ח. עוד נטען בכתב האישום כי בין השנים 2013-2010 פעל המשיב 1 בעצמו ובאמצעות עובדי נמל אחרים מטעמו כדי להבהיר למדור הרכש בנמל את האנטרס האישי שיש לו בקידום ענייניה של חברת קליר.

בהקשר זה, יש טעם לפנות להגדרת עבירת השוחד לפיה מדובר בעבירה גם אם השוחד נילקח בעבור פעולה שעובד הציבור היה חייב למלא ממילא במסגרת תפקידו (סעיף 293(7) לחוק העונשין).

...

התוצאה היא שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לגזור את דינו של המשיב.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לדחות את הערעור בכל הנוגע לאישום הראשון, כמו גם בכל הנוגע לפרשות "כי"ל" ו"שמן" באישום השני.

התוצאה היא כי זיכויו של המשיב 1 באישום הראשון נותר על כנו, בעוד שהוא מורשע באישום השני ובאישום הרביעי.

וכך נקבע: "עבירות השוחד הן חלק משורה של עבירות הקבועות בחוק העונשין, שנועדו להנהיג נורמות היתנהגות ראויות בקרב עובדי ציבור ולמנוע גלויי שחיתות מצדם. בפסיקתנו הוכרו שלושה ערכים עקריים שעליהם נועדו האיסורים הפליליים על מתן שוחד ולקיחתו להגן: טוהר המידות של פקידי הציבור, שנועד להבטיח כי האנשים שבידם מופקדים כוחות וסמכויות לפעול בשם הרשות ושחבים חובת נאמנות לציבור יפעלו ביושר ובהגינות; פעילותו התקינה של המינהל, שעלולה להשתבש אם עובדי ציבור שנתון להם שיקול דעת ישקלו שיקולים זרים בשל שוחד שניתן להם; ואמון הציבור במערכת השלטונית, שהוא חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים ושעלול להפגע אם השרות הצבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד" (דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' כהן, פס' 14 לפסק דינה של הנשיאה (בדימוס) ד' ביניש (2.3.2009)).

ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' שמעון גפסו (31.3.2016) - המשיב, ראש עריית נצרת עילית, הורשע בעבירה של לקיחת שוחד על דרך ההתניה בכך שהציע למתלונן, בעצמו ובאמצעות אחרים, כי רעייתו לשעבר של המתלונן לא תפוטר מעבודתה בחברה הכלכלית אם המתלונן יתפטר מחברותו במועצת העיר.

...

על רקע האמור, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים: ת"פ 12012-03-19 (מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' אלכסנדר ויז'ניצר (20.7.2021) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של בקשת שוחד.

בחינת כלל הנתונים הרלוונטיים לקביעת העונש המתאים מובילה למסקנה כי יש למקם את עונשו הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, מסקנה עליה התביעה אינה חולקת, אף אם לשיטתה המתחם צריך להיות חמור יותר.

על רקע פרק הזמן האמור, דומני כי המסקנה בדבר היותו של האירוע ככזה שאינו משקף את אורחות חייו והתנהלותו של הנאשם אך מתבקשת.

אלו תולדותיה של הפרשה, שהגיעה עתה מחדש לבית-משפט זה: (א) העותר הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם אחיו שהיה רואה-חשבון, בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (בשני מקרים), ובניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 415 סיפא ו-33 לחוק הנ"ל העותר גם הורשע בהצעת שוחד לפי סעיף 294(א) לחוק ובגילוי מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו לפי סעיף 496 לחוק האמור.

יחד עם זאת סוכם בועד המרכזי להטיל על הועדה להליכים משמעתיים של הלישכה בראשותה של עו"ד יהודית קרפ, לגבש הצעת תיקון לחוק לפיו יהיה פתרון לסוגיה כולה, דהיינו לנשיא תהיה סמכות ברורה, בהתייעצות עם הלישכה, לחון עו"ד שנדונו בדין המשמעתי בעקבות עבירה פלילית ואף לחון עו"ד שהורשעו אך ורק בדין המשמעתי של הלישכה".

...

בשנים האחרונות נתמתנה גישה זו, ומקובלת עלינו היתחשבות, גם בהליכים משמעתיים, בנסיבות אישיות קשות, אך במידה ובמשורה.

פרשנות זו איננה מקובלת עלי, כי אין לה סימוכין בנוסחו של החוק ובהקשר החקיקתי.

טיעוני ב"כ הצדדים לעונש במסגרת טיעוניה לעונש הצביעה התובעת על חומרת מעשיו של הנאשם, שיחד עם ארבעה אחרים, חתכו את גדר המערכת, חצו את הגבול ויצרו סיכון ממשי לפגיעה בבטחון המדינה, בגבולותיה, בחייליה ובאזרחיה.

התובעת, לעומתו, הציעה מיתחם ענישה בנוגע לעבירה של חברות באירגון טירור, שכאמור, נע בין שנה וחצי לבין שנתיים מאסר, ואף הציעה מיתחם ענישה המתייחס לארוע בכללותו, לרבות החברות באירגון טירור, שנע בין שנתיים וחצי לשלוש שנות מאסר בפועל.

לעניין עבירת החברות באירגון טירור, יש שיקול נוסף העומד מעבר לעצם ההודיה, החסכון בזמן והיעדר העבר הפלילי.

...

נוכח כל האמור, המאסר בפועל בגין אירוע ההסתננות יעמוד על תחתית המתחם - 9 חודשי מאסר בפועל.

בשים לב למכלול השיקולים לקולה, ובמיוחד שיקול האפליה, אני מורה על חפיפה משמעותית של מחצית מהעונש האחרון, למרות שמדובר באירועים שונים לגמרי, אשר לעצמם היו ראויים לענישה מצטברת.

התוצאה נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם ל- 13 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו 1.2.13, וכן ל- 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור העבירות בהן הורשע, וזאת למשך 3 שנים מיום שחרורו.

במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, סמוך ליום 27.6.2018, פנה הנאשם לסוכן והציע לו שותפות במיזם שוחד שבמסגרתו יעבדו הנאשם והסוכן בשיתוף פעולה ל"קיצור תורים" ללשכה.

בפסיקתו של בית המשפט העליון נקבע כי: "הכלל, בכפוף לחריגים, לגבי המקבל [שוחד], וכך גם לגבי הנותן, הוא שעליהם לרצות את המאסר בין כותלי הכלא. דוקא משום שהמעורבים בעבירות שוחד הם אנשים המכונים נורמאטיביים, ובדרך כלל חסרי עבר פלילי, יש להחמיר עמם וזאת למען יראו וייראו. היינו, בעבירות אלה יש ליתן משקל נכבד לשיקול בדבר הרתעה כללית" (דברי השופט (כתוארו אז) גרוניס בע"פ 4115/08 גולדרינג נ' מדינת ישראל, פס' 37 (24.1.2011)).

...

אינני רואה להיעתר לבקשה זו: אפילו אם אניח לצורך הדיון קיומו של סיכוי ממשי לשיקום כאמור בסעיף 40ד לחוק (ואינני נדרשת להכריע בכך), הרי הסעיף הנ"ל מקנה לבית המשפט שיקול דעת האם לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא.

בהקשר זה, אני סבורה כי טיב העבירות בהן הורשע הנאשם והשיקולים לחומרא כפי שפורטו לעיל, מצדיקים את העדפת האינטרסים הציבוריים על פני השיקולים האישיים כך שאין לחרוג לקולא מהמתחם שנקבע.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 9 חודשי מאסר בפועל אותם יוכל הנאשם לרצות בדרך של עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו.