הצעת רכישה לחברה בהקפאת הליכים

ביום 13.2.2020 ניתן צו הקפאת הליכים זמני נגד החברה לבקשתה שלה, בשל קריסתה הכלכלית (שקדמה לפרוץ משבר הקורונה ואינה קשורה אליו) והנאמן מונה לתפקידו, לשם הפעלתה הזמנית של החברה.

אמנם, החנות היתה סגורה לקהל הרחב במשך כל תקופת ההשבתה (עד ליום 30.3.2020 ובטרם נאסרה כליל פתיחתן של חנויות מסוגה, הדבר נעשה מתוך בחירה של הנאמן וכדי לחסוך בהוצאות ההפעלה), אלא שהחנות (כמו גם חנות נוספת ששכרה החברה בצומת ביל"ו) הוותה את הפלטפורמה העיקרית שעליה ביסס הנאמן את פנייתו למציעים לשם קבלת הצעות לרכישת החברה ופעילותה, והיא זו שאפשרה בסופו של דבר לנאמן למכור את הפעילות, זכויות השכירות והמלאי של החברה.

...

לאור כל אלה, יש לדחות את בקשתו של הנאמן לפטור מתשלום דמי השכירות לפי סעיף 15 לחוק השכירות.

נזכיר כי גם כאשר מדובר בחוזה שסוכל, הרי שלפי סעיף 18(ב) לחוק התרופות רשאי בית המשפט לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו. על כן, אף אם הייתי מגיע למסקנה כי עומדת לחברה ולנאמן הגנת הסיכול לפי סעיף 18 לחוק התרופות, היה עדיין מקום לעשות שימוש בהוראת סעיף 18(ב), ולחייב את קופת ההפעלה לשפות את המשכירה בגין דמי השכירות שהיא עצמה שילמה לבעל הנכס, שהם בבחינת "ההוצאות הסבירות" או "ההתחייבויות הסבירות" שנטלה על עצמה לשם קיום חוזה השכירות.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

לאחר שהנאמן נקט בהליכים שונים לאיתור נכסי החברה ולברור זכויותיה, ולאחר שהוגשו בפניו תביעות החוב של הנושים, הגיש הנאמן בקשה לאשר לו לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת החברה (הבקשה הוגשה בגדריו של דו"ח מס' 2).

יתרה מזו, מחוות הדעת ניתן להסיק כי תביעות החברה כנגד מזמיני העבודות אינן חסרות כל בסיס, ולכן יש להביא בחשבון כי יתכן ובסופו של יום לא תהא למזמיני העבודות כל תביעה כנגד החברה (ראו לעניין הצבעת נושים המצויים בנגוד אינטרסים ו' אלשיך וג' אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה 636, 637 (מהדורה שנייה - 2010)).

...

באת כוח בנק המזרחי הוסיפה וטענה כי ההצעה לאפשר רק למזמיני העבודות לנקוט הליכים אישיים כנגד בעל השליטה, אם ייקבע שהוא חייב, מהווה העדפת נושים אסורה, ולכן אין להיעתר לחלק זה של ההצעה.

בנסיבות אלו, ואף שאין החלטה מפורשת המסמיכה את הנאמן לקבוע את כוח ההצבעה, אין מקום לבטל את החלטתי רק מטעם זה. ויודגש, גם בהחלטתי מיום 29/6/2020 בה הוריתי כי אם בעל השליטה יגיש הצעת הסדר אישית היא תובא לאסיפת הנושים, וגם בהחלטותיי מיום 29/10/2020 ו-5/1/2021, לא מצאתי פסול בהסמכת נאמן להכריע בקביעת כוח ההצבעה של הנושים, וניתן היה להסיק מכך כי הסמכות הוענקה לו. בהחלטתי מיום 5/1/2021, ולאחר שעיינתי בדו"ח שהגיש הנאמן, קבעתי כי "[...] יש עיגון בקביעתו כ ניתן לקצוב את כוח ההצבעה של מזמיני העבודות בשלושת הפרויקטים (אלחריזי, הסיבים ונחלים) כ-0, כלומר להתעלם מהצבעתם". איני מוצא מקום לשנות מהחלטה זו. מזמיני העבודות הגישו תביעות חוב כנגד החברה, והחברה מצדה טוענת כי מזמיני העבודות חייבים לה סכומים נכבדים.

אין ספק כי נפלה שגגה בעמדתה זו של נורד, שהרי אין חולק כי בהסדר המוצע יחולק דיבידנד גם לנושים הרגילים, דיבידנד שלא צפוי בהליכי פירוק (ראו החלטתי מיום 29/10/2020).על כן, מבקש הנאמן להתעלם מהצבעתה של נורד.

סיכום לאור כל האמור, ועל אף שנמצאו פגמים בדרך אישורם של תכנית השיקום והסדר החוב של בעל השליטה, דומה שבנסיבות שנוצרו אין חלופה טובה יותר לנושים.

על כן, אני מאשר את ההסדר על כל תיקוניו.

עוד אני מורה לנאמן לפעול למימוש זכויות החברה בתביעה שהגישה כנגד נסראלדין סעיד, וככל שיש צורך ינקוט בהליכים לאיתור המסמכים הדרושים לתמיכה בתביעה.

ביום 27/08/20 ניתן צו חידלות פרעון לחברה וכן צו הקפאת הליכים אישי כנגד מר דוד גרופר ומר לירן ליאון גרופר (להלן: "בעלי המניות") תוך מינוים של הנאמנים כנאמנים זמניים של החברה.

במסגרת הליכי השקום של החברה פורסמה הצעה להציע הצעות לרכישת מניות החברה וזאת במטרה למצות את הערך הכלכלי הגלום בסיווגה הקבלני של החברה.

...

לאחר ששבתי ושקלתי את תכנית השיקום הכלכלי המשולבת והצעת ההסדר מטעם בעלי המניות סבורני כי אכן יתרונותיה רבים.

לאור כל האמור, הנני מאשרת את ההסכם עם הרוכשות ומאשרת את התוכנית לשיקום כלכלי לחברה מכוח סעיף 86 לחוק חדלות פירעון, המשולבת עם הצעת ההסדר של בעלי המניות ונותנת בזאת צו שיקום כלכלי לחברה.

הרקע העובדתי ביום 12.1.12 ניתן צו הקפאת הליכים לחברת התמח"ת ולחברה לניהול, ורו"ח חיים קמיל מונה כנאמן זמני בהקפאת הליכים.

ביום 28.2.13 הגישו הנאמנים בקשה למתן הוראות במסגרתה ביקשו לאשר את הצעת מפעלי תחנות בע"מ (מקבוצת נצבא החזקות 1995 בע"מ (להלן: "נצבא")), לרכישת נכסיהן ופעילותן של התמח"ת ושל החברה לניהול בתמורה לסך של 205 מיליון ₪, הקצאת סך נוסף של 5 מיליון ₪ עבור רישום הזכויות בנכסי התחנה ע"ש רוכשיהן, וככל שיעלה בידי הנאמנים לגבש הסדר נושים לחברות אלה – רכישת מניותיהן בתמורה לתשלום סך נוסף של 21 מיליון ₪ אשר ישולם לנושים הרגילים.

בית המשפט קבע לגבי נצבא כי היא זו שגרמה, בקונספירציה ומתוך תיכנון ומחשבה תחילה, לקריסת החברות ולהליך זה, מלכתחילה, במטרה לרכוש את נכסי החברות ב"נזיד עדשים", על חשבון הנושים ויתר בעלי המניות, תוך שפעלה בנגוד עניינים, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת האמונים שלה כלפי החברות.

...

בית המשפט קבע בסעיף 56(ב) להחלטה כי: "אני מורה לנאמנים להקפיד כי בקופתם יישמרו הכספים הנדרשים לצורך ביצוע הסדר הנושים, תוך התחשבות בכלל הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב. בכך אין כדי לקבוע מסמרות לגופם של הערעורים עצמם." כלומר, בית המשפט קבע כי יש לשמור כספים בקופה עבור הערעורים שהוגשו על הכרעות הנאמנים בתביעות החוב וכלל לא ניתנה התייחסות לטוענים הנוספים.

אשר על כן, התנגדות הטוענים הנוספים נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לנאמנים שכר בסך של 18,395,833 ₪ בתוספת מע"מ, כשמסכום זה יש להפחית את סכום המקדמות ששולם עד כה. אגרת השגחה תשולם לכנ"ר, כדין.

בית המשפט בהחלטתו מאותו יום נעתר לבקשה ותוקפו של צו הקפאת הליכים שניתן – הוארך עד ליום 10.6.04, ומינה את רו"ח שלמה נס כנאמן של החברה בתקופת הקפאת ההליכים תוך שהסמיכו לפנות לציבור לקבלת הצעות לרכישת החברה או לחלק מהפרויקטים שלה.

...

אשר על כן ישלם התובע 2 לבנק את הסך של 191,424 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה, בצירוף ריבית כקבוע בנספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה שכנגד, עד מועד התשלום המלא בפועל (ר' בהרחבה סעיפים 366-332 לעיל).

בנסיבות העניין בשים לב לניהולו של התיק לאורך שנים, מספר הדיונים שהתקיימו, היקף העבודה ותוצאתו, הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לבנק בגין שכר טרחת עו"ד (ביחס לתביעה ולתביעה שכנגד) סך כולל 225,000 ש"ח, עד יום 28.2.23 וממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כמו כן ישלמו התובעים לנתבע, ביחד ולחוד, חלקו בעלות ההקלטה והתמלול (כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ועד מועד מתן פסק הדין.