הצעת פשרה של בית המשפט: סיום תיק בהסדר מוסכם

לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים למתווה פשרה מוסכם לסיומו של התיק (להלן: הסדר הפשרה), וזאת מבלי שצד יודה בטענות הצד האחר, ובכפוף לאישור ההסדר על ידי בית הדין ועמידה בו על ידי הצדדים, לפיו יבואו לידי גמר ההליכים בבקשה על כל עילותיה וסעדיה וכן בתביעותיהם אישיות של התובעים הייצוגיים בעילות נשוא הבקשה לאישור וכי יהיה בו מיצוי תביעות מלא של כלל חברי הקבוצה כהגדרתה בהסכם הפשרה ביחס לכל עילות הבקשה לאישור, ולא תעמוד לחברי הקבוצה זכות לתשלום נוסף או לסעד כלשהוא בגין עילות אלו.

· ההסדר קובע (בסעיפים 28 ו-29) הוראות לגבי "סופיות", לפיהן "עם אישור בית הדין לפשרה זו יתגבש אוטומאטית ויתור וסלוק ומעשה בית דין בין הנתבעת לחברי הקבוצה ביחס לעינייני התביעה ובקשת האישור". · במסגרת הסדר הפשרה (בסעיף 24 להסכם) הוצע לקבוע כי לבא-כוח התובעים המייצגים ישולם שכר טירחה של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בשלושה תשלומים.

המשיבה טענה אף היא כי עמדת היועץ המשפטי מיתעלמת משורה של עובדות רלוואנטיות שעלו כתוצאה מניהול הוכחות והמלצת בית הדין בסיום ההוכחות; תוך היתעלמות מכך שאין עובדים נוכחיים או עתידים; וכי שורה של הוראות בהסכם מטילה על המשיבה נטל שמטרתו להביא לחלוקה מירבית של הכספים; כי מתוה הפשרה גובש לאחר שמיעת הראיות ושמיעת הערות בית הדין; התחשיבים נעשו על פי פירוט מדויק של מספר העובדים, תעריפי השכר ותשלומים שביצעה ולא ביצעה המשיבה בגין דמי נסיעות בעבור המשמרות השונות; רק חלק משכר הטירחה של ב"כ התובעים הייצוגיים אינו מותנה במימוש מתוה הפשרה ואילו חלקו מותנה בבקשה הנעשית על ידי ב"כ התובעים הייצוגיים והתקדמות ביצוע ההסדר; המשיבה תפעל אקטיבית לאיתור העובדים ותשלום ההפרשים, וכל יתרה שתיוותר תועבר לקרן הרווחה של העובדים כאשר המשיבה תציג לב"כ התובעים הייצוגיים אסמכתות מתאימות לדרך מימוש הכספים.

זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום שאותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

...

אשר לכספים שלא יידרשו – עמדת הצדדים כי העברתם לקרן רווחה לטובת עובדי המשיבה תוך מתן דיווח לב"כ התובעים ולבית הדין מיטיבה עם העובדים, מקובלת עלינו, כך שהתוצאה קרובה יותר לתוצאה במקום שבו יועברו הכספים לקרן תובענות יצוגיות ולא ברור לאיזו מטרה ישמשו על ידה.

על כן אנו מורים כי אין צורך במינוי בודק.

על יסוד כל האמור מצאנו כי הסדר הפשרה הוא הוגן, סביר ומיטיב עם חברי הקבוצה ועל כן מצאנו ליתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים.

מטעם הצדדים הוגשה ביום 4.5.21 הודעה על הסדר דיוני לפיו מוסכם על הצדדים שכתוצאה מהארוע נותרה לתובע נכות אורתופדית בשיעור 12.5% ונכות פלאסטית בשיעור 5%.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, ניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה, התובע הסכים להצעה, אך הנתבעת דחתה אותה.

...

ובאשר להעסקת עו"ד שכיר במשרדו של התובע, ההעסקה החלה שנה בערך לאחר התאונה, ולא שוכנעתי כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין העסקת עו"ד שכיר.

לפיכך אני קובעת כי יש בפיצוי בסך 10,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש נזק זה. באשר להוצאות- התובע לא הגיש כל קבלה או אסמכתא על הוצאות בפועל שנגרמו לו. יחד עם זאת, אין בכך לומר כי לא נגרמו לתובע הוצאות בפועל, במיוחד כשהוא אושפז יומיים בבית החולים לצרכי ניתוח, ועבר סידרת טיפולים ארוכה, ומספר ביקורות בבית החולים וקופת חולים.

לפיכך, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובע סך של 4,000 ₪ בראש נזק זה. לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 139,500 ₪ (לאחר ניכוי אשם תורם), בצירוף הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 32,643 ₪ (כולל מע"מ).

ביום 21.7.21 היתקיימה ישיבת קדם משפט (יחידה) בתיק זה, ובית המשפט הציע לצדדים עקרונות להסדר פשרה ביניהם.

לאחר משא ומתן שהתקיים ביניהם ובהיתחשב בסכויים ובסיכונים של ניהול דיון בבקשת האישור, מורכבות ההליך ותועלתו הכלכלית, הושגה הבנה בין הצדדים לסיום התיק על דרך הסדר פשרה, המצורף כנספח לבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגשה לבית המשפט ביום 20.2.22, ומצורפים לה תצהיר המבקש, תצהיר ב"כ המבקש, תצהיר המשיבות, ותצהיר מנהלת הסדרים וטפול משפטי אצל המשיבה מס' 1.

60 יום לאחר המועד הקובע יפורסם בעמוד הבית של אתר האנטרנט של המשיבה מס' 1 קישור לאתר אינטרנט ייעודי בו יוצג העתק של הסדר הפשרה בנוסח שיאושר על ידי בית-המשפט, תוך שיימסר לחברי הקבוצה מידע אודות ההסדר.

הצדדים מבקשים מבית המשפט לאשר את בקשתם המוסכמת לתיקון בקשת האישור וכתב התביעה בדרך של מחיקת המשיבה מס' 2Volkswagen AG , מבקשת האישור ומכתב התביעה, וכן תיקון הגדרת הקבוצה.

הצדדים מבקשים שבית המשפט יפטור את המבקש (צ"ל: המשיבה מס' 1 – הערה שלי) מתשלום החלק השני של אגרת המשפט לפי תקנה 7א (א) (3) של תקנות האגרות, וזאת משום שהצדדים פנו לשיחות ישירות בהמלצת בית-המשפט, לאחר שהתקיים קדם משפט אחד ויחיד בתיק, ובהיתחשב בכך שהסדר הפשרה הושג בשלב מוקדם יחסית בהליך, בטרם היתקיימו דיוני הוכחות ולפי ההמלצות שהעלה בית-המשפט בפני הצדדים.

...

על-יסוד כל האמור לעיל ולאחר ששוכנעתי, שהסדר הפשרה ראוי והוגן בנסיבות העניין ומשרת את טובת חברי הקבוצה המיוצגת, אני מאשר את הסדר הפשרה (הנספח לבקשה לאישור הסדר פשרה) על כל סעיפיו וחלקיו, ונותן לו תוקף של פסק דין, ובכלל זה גם תיקון הגדרת חברי הקבוצה, כמצוין בפסקה כ"ט דלעיל (למעט באשר לבקשת הצדדים למתן פטור מתשלום חלקה השני של אגרת המשפט, לגביה נעתרתי למתן פטור חלקי בלבד, בשיעור מחצית מחלקה השני של אגרת המשפט).

אני קובע, שהסדר פשרה זה חל על כל חברי הקבוצה ומהווה מעשה בית-דין לגביהם (למעט מי שאושרה פרישתו לפי פסקה כ"ה דלעיל) בקשר לכל העילות ולכל הסעדים אשר מפורטים בבקשת האישור.

אני מאשר את נוסח המסרונים (נספח 3 של הבקשה לאישור הסדר פשרה) שעל המשיבה מס' 1 להמציא לטלפונים הסלולריים של חברי הקבוצה שביקרו במרכזי השירות המורשים יבואן ורשומים במערכותיה, וזאת בתוך 60 יום מן המועד הקובע.

סעיף 68 א (ד) לחוק בתי המשפט מורה כדלקמן: ניהול פרוטוקול (א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

כך גם לעניין הנדבך השני בבקשתו של התובע-הצעת הפשרה שהעלה בית המשפט אשר לשיטתו של התובע "לא מובנת לו מעורפלת"- בית המשפט העמיד את התובע במהלך הדיון המקדמי כי יש קושי עם תביעתו לאור הטענה כי תביעתו כבר התבררה במסגרת הליך אחר של בית משפט לתביעות קטנות שניתן בו על ידי מותב זה פסק דין ( ת"ק 6378-12-21) וכי לכאורה נטען לקיומו של מעשה בי דין.

לסיכום האמור לעיל- דין בקשתו של התובע לתיקון הפרוטוקול או לביטולו וקביעת דיון מקדמי אחר תחתיו- להדחות בהיעדר כל בסיס משפטי או עובדתי: הדברים שנאמרו על ידי כל הצדדים בתיק והן על ידי המתורגמן ובית המשפט עצמו- תועדו באופן מפורט וברור בפרוטוקול ומשקפים באופן נאמן את כל אשר היתרחש בדיון- הן בעיניין המתורגמן והן בעיניין הצעת הפשרה שהציע בית המשפט, כאשר הדברים תורגמו לתובע על ידי המתורגמן.

...

עוד מוסיף התובע כי המסקנה המתבקשת מכך היא שבית המשפט רצה "להוציא מאיזון פסיכולוגי גם את המתורגמן כדי להפחית את איכות עבודתו כמתרגם וכי הדבר אכן השפיע על מצבו הפסיכולוגי של התובע ועל איכות התרגום.

טענות התובע ולפיהן מלין על כך שבית המשפט התיר את התרגום על ידי המתורגמן, באומרו כי אם מדובר בדבר שהוא "אסור" מדוע בית המשפט התירו בסופו של דבר- הן טענות "ערעוריות" המתווכחות עם החלטת בית משפט, ואין מקום לשעות להן.

לסיכום האמור לעיל- דין בקשתו של התובע לתיקון הפרוטוקול או לביטולו וקביעת דיון מקדמי אחר תחתיו- להידחות בהעדר כל בסיס משפטי או עובדתי: הדברים שנאמרו על ידי כל הצדדים בתיק והן על ידי המתורגמן ובית המשפט עצמו- תועדו באופן מפורט וברור בפרוטוקול ומשקפים באופן נאמן את כל אשר התרחש בדיון- הן בעניין המתורגמן והן בעניין הצעת הפשרה שהציע בית המשפט, כאשר הדברים תורגמו לתובע על ידי המתורגמן.

לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

בעקבות הגשת התביעה ובקשת האישור, ולאחר מספר דיונים שהתקיימו בתיק במסגרתם הציע בית המשפט הצעת פשרה, ניהלו הצדדים משא ומתן, ומבלי להודות בטענות כלשהן, הסכימה המשיבה לסמן את מוצריה בדרך של הצגת המחיר לפי יחידת מידה; כלל מוצריה יסומנו בסמלי מזון אדומים בהתאם לתקנות הסימון התזונתי.

בקשת ההסתלקות ביום 28.12.2023 הוגשה בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה (להלן- בקשת ההסתלקות).

על בית המשפט לבחון האם עוצמת העילה עליה נסמכת בקשת האישור הולמת את הסדר ההסתלקות המוצע ואת התועלת הממשית עבור חברי הקבוצה.

מבקשת ההסתלקות עולה כי לעמדת המשיבה מדובר בטעות בתום לב ותקלה שאינה מעידה על מדיוניות מכוונת, כך גם עולה מתשובת המשיבה לבקשת האישור, אך לא ניתן לעמוד על הטענה כי מדובר בחריג המעיד על הכלל וכי לכל היותר ענייננו בטעות בתום לב. יתרה מכך, הבקשה על פניו מעוררת סוגיות צרכניות אשר סוגיות דומות נדונו בפני ערכאות נוספות והסתיימו בהסדרי פשרה ו/או הסתלקות מתוגמלת (ראו למשל: ת"צ (ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ [פורסם בנבו] (26.11.2014) (להלן – עניין פסטה נונה); ת"צ (חי') 27043-06-14 חזן נ' יעד חברה להובלת דלק בע"מ [פורסם בנבו] (9.12.2014) (להלן – עניין חזן); ת"צ (ת"א) 67496-06-17 רוזנברג נ' מרב מזון כל בע"מ [פורסם בנבו] (14.2.2018) (להלן – עניין רוזנברג).

אשר למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה – הפסיקה בסוגיה האמורה מגלה עמדות שונות של בתי המשפט (ראו ת"צ (מחוזי ת"א) 35104-04-20 סגל נ' ביטוח חקלאי [פורסם בנבו] (10.3.2022), לעומת - ת"צ (מחוזי מרכז) 18151-08-21 תומר וקנין נ' חברת פרטנר תיקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (07.09.2022); וראו גם ת"צ (מחוזי מרכז) 50737-01-19 לפינר נ' בנק הפועלים [פורסם בנבו] (5.4.2021)).

...

בנסיבות אלו, על אף העדר פיצוי כספי לחברי הקבוצה אני סבור כי בקשת האישור הניבה תועלת לחברי הקבוצה ולציבור לקוחותיה של המשיבה כמפורט לעיל ואין עוד צורך לברר את התובענה במתכונתה הנוכחית ויש לקבל את בקשת ההסתלקות.

סוף דבר אני מאשר את בקשת ההסתלקות.

תביעתה האישית של המבקשת כנגד המשיבה נדחית.