הצעת הסדר נושים למחזיקי אגרות חוב: בקשה לאישור

מבוא לפניי בקשה לאישור הסדר חוב בין ספיר קורפ בע"מ (להלן: "החברה") לבין נושיה, שעיקרו הקדמת חלק מפרעון אגרות החוב ודחיית מועד הפרעון של יתרת החוב כנגד הגדלת שיעור הריבית.

המתנגדת השניה, מגדל קרנות נאמנות (להלן: "מגדל"), הגישה היתנגדות בה הבהירה כי קודם להצעת ההסדר השלימה חברה בבעלות בעל השליטה הצעת רכש למניות המיעוט בחברה, וכי לעמדתה, לא יעלה על הדעת כי בעל שליטה הבקיא בעסקיו יבצע הצעת רכש למניות החברה, ומיד לאחר מכן החברה תודיע כי בהיעדר הסדר היא צפוייה להקלע לקשיים, ותציע הסדר הכולל רכיבים אשר פוגעים בזכויות מחזיקי האג"ח. לטענת מגדל, ההסדר המוצע יגרום לעליה ניכרת בסיכון המושת על מחזיקי האג"ח, המצויים בדרגת נשיה גבוהה יותר מבעלי מניות המיעוט, מיד לאחר שהאחרונים "הוצאו" מהסיכון הקיים עבורם.

...

כמו כן, הפיכתה של החברה לפרטית רק היטיבה עם מחזיקי האג"ח משום שהיא מקילה על בעל השליטה לתמוך בחברה, כולל הסכמתו להנחית את חוב החברה כלפיו ביחס לחוב כלפי מחזיקי האג"ח. דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את ההסדר כמבוקש.

ברם, חרף מחדל זה, שלא היה אמור להתרחש (ולא מדובר במחדל טכני גרידא, כפי שטענה החברה), אין להתעלם מכך שבסופו של דבר דרך פעולה זו היתה גם על דעתו של נאמן האג"ח המייצג את האינטרס של מחזיקי האג"ח; מכך שההצבעה נערכה לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה כמתחייב מס' 332 לחוק; ומכך שבמבחן התוצאה, ונוכח ההשתתפות בהצבעה של מחזיקים ב- 81.24% מכלל הנשייה, דומה כי לא נגרם נזק של ממש למחזיקי האג"ח בגין מחדל זה של החברה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון מיום 30.7.2020, וכן את עמדת הכונס הרישמי, ולאחר שהיתקבל נייר עמדה משלים מטעם בעל התפקיד ובו פירוט מניין המצביעים באספות וכן עמדה משלימה של הכונס הרישמי בעיניין זה, מצאתי כי יש לאשר את הסדר הנושים כמבוקש וכי דין ההיתנגדות להדחות, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, המחאת זכויות התביעה של מחזיקי אגרות החוב לידי נאמן התביעות אושרה זה מכבר בהחלטותיי במסגרת בקשה מס' 13 בתיק.

מעבר לידרוש יצוין כי על פניו ניתן היה לאשר את הסדר הנושים המוצע אף באמצעות מנגנון כפיית הסדר הנושים כקבוע בסעיף 350יג' לחוק החברות וזאת בשים לב להבהרות המומחה בנייר העמדה המשלים בנוגע לאופן חישוב הצבעות המחזיקים והמשקיעים הזרים באספות, וכן בהיתחשב בכך שההסדר המוצע מעניק למחזיקי אגרות החוב מסדרה א' דיבידנד בשיעור 18% הגם שהיקף נשייתם מכלל אגרות החוב שהונפקו הנו בשיעור של 15%.

...

אמנם, לדברים אלה קשר ישיר לשאלת האבחון שבין קבוצות המחזיקים ולקביעה כי התביעה הייצוגית תנוהל על-ידי התובעת הייצוגית, סוגיה אשר ממתינה להכרעת בית-המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) במסגרת התובענה הייצוגית, ברם, מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהיקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית).

באשר לסוגיית שכר הטרחה, מאחר והשכר המבוקש זכה בתמיכת מרבית (כמעט מוחלט) של הנושים ובשים לב כי הכונס הרשמי בעמדתו מיום 22.7.2020 הותיר העניין לשיקול דעתו של בית-המשפט, מבלי לקבוע מסמרות במחלוקת שהועלתה בין בעל התפקיד לבין הכונס הרשמי בנוגע למתווה השכר הראוי בו יש לנקוט (האם במתווה שכר טרחה המבוסס על נוהל הכונס הרשמי מיום 7.10.2019, או שמא בהתאם לשכר המבוקש על-ידי בעל התפקיד), אני סבורה כי מאחר ושכר הטרחה המבוקש אושר על-ידי הנושים, אין מניעה כי במסגרת ההליך דנן יפסק השכר המבוקש והמוסכם.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שההסדר זכה לרוב מניין וערך כנדרש בהוראת סעיף 350(ט) לחוק החברות ובכפוף לכך שנעשו פרסומים כדין אני נעתרת לבקשה, מאשרת את הסדר הנושים ודוחה את התנגדות התובעת הייצוגית.

דנציגר צרפה לבקשת האישור המתוקנת חוות דעת כלכלית מטעמה וערכה שינויים בתתי-הקבוצות שאותן היא מעוניינת לייצג, כך שחלף תת-הקבוצה הנוגעת למי שרכש אגרות חוב של החברה ממועד פירסום הדוח התקופתי לשנת 2017; דנציגר הציעה תת-קבוצה אחרת, הכוללת מי שרכש אגרות חוב של החברה על סמך המידע שפורסם בדוחות הרבעוניים שפורסמו ביום 28.10.2015 והחזיקו בהם עד ליום פירסום הודעת הנזילות.

בהקשר זה יוער כי בסעיף 71 לבקשת אישור הסדר הנושים מטעם בעל התפקיד צוין כדלקמן: "עם כניסתו לתוקף של הסדר זה (להלן בסעיף זה: "מועד ההמחאה"), כל אחד מבין מחזיקי אגרות החוב והמשקיעים הפרטיים (להלן: "הממחים") ימחה את מלוא זכויות התביעה שיש לו, ידועות ו/או בלתי ידועות, בגין כל עילה הקשורה ו/או הנובעת מאגרות החוב ו/או משטרי הנאמנות ו/או מהפרויקטים ו/או כלפי מי מחברות הקבוצה, כנגד כל גורם שהוא (לרבות זכויות התביעה כנגד בעלי המניות ו/או דירקטורים ו/או נושאי המשרה ו/או נותני שירותים חצוניים של ברוקלנד בעבר ובהווה וכלפי חברת הביטוח שביטחה את נושאי המשרה בפוליסת דירקטורים ונושאי משרה), לנאמן התביעות.

...

בהתייחס להתנגדותה של דנציגר קבע בית המשפט של חדלות פירעון כלהלן: "לא ניתן להלום מצב בו נושה בחברה המחזיק לעת עתה בזכות נשייה בהיקף של 7 ₪ בלבד יביא לסיכול כלל הסדר הנושים ולפגיעה ביתר מחזיקי אגרות החוב (הן מסדרה א', והן מסדרה ב') וכן במשקיעים הזרים, כאשר היקף נשייתם של כל אלו יחד נאמד בכ-212.8 מיליון ₪. אמנם, לדברים אלה קשר ישיר לשאלת האבחון שבין קבוצות המחזיקים ולקביעה כי התביעה הייצוגית תנוהל על-ידי התובעת הייצוגית, סוגיה אשר ממתינה להכרעת בית-המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) במסגרת התובענה הייצוגית, ברם, מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהיקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית).

אלא שכאמור בסופו של דבר בעניין נאמן התביעות התקבל ערעורו של עו"ד גיסין על החלטת המחיקה.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

על הקושי שמעורר הליך ייצוגי בהקשר של הסדרי חוב, עמד חברי, כב' הנשיא א' אורנשטיין, בפרשת פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 אורבנקורפ אינק נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 11.2 (נבו 26.09.2017), בציינו כי‏‏ "כאשר מבוקש לאשר הסדר נושים של חברה שבעניינה מיתנהלת גם תובענה ייצוגית, שוררת עננה באשר להשפעת התביעה על הסדר הנושים, שכן לא ניתן לדעת אימתי ומה תהייה ההשפעה של התביעה הייצוגית על הסדר הנושים ומשעסקינן בתביעה מותנית. התביעות הייצוגיות שכרוכות גם בהכרה או באישור התביעה כייצוגית, הן לרוב מורכבות וסבוכות, נוקבות בסכומים גבוהים מבלי שהמבקש נידרש היה לשלם אגרה, דבר שמעצים את חוסר הוודאות ומקטין במידה ניכרת את שיעור הדיבידנד שיחולק לנושים, אף אם מגיע לאלו דיבידנד גבוה יותר. על הבעייתיות האמורה עמדו המלומדים אלשיך ואורבך, בעמ' 702-707: "נקל לראות כי בתביעה ייצוגית קיימים כל היסודות העלולים להתגלות כהרסניים בעבור הסדר נושים: מורכבות עובדתית- משפטית ההופכת אותה לבלתי מתאימה להתברר לפני הנאמן, וגורמת לה להתמשך לא פעם על פני שנים ארוכות; נטייה להגיע לסכומי עתק, בעיקר כאשר היא מוגשת בשם קבוצה גדולה של נפגעים לכאורה, וחשש לניצולה לרעה בידי סחטנים ותובעים "מקצועיים". שותף אני לדעת המלומדים באשר לקושי שנוצר נוכח תביעות תלויות ועומדות שמקשות על קידום הליכי הסדר נושים ותוך חשש שאלו יכולות גם להכשיל הסדר נושים, כאשר בדיעבד לא ניתן לשלול שלא הייתה הצדקה לכך, כגון אם תדחה הבקשה להכרה בתביעה הייצוגיות או שהתביעה עצמה תדחה.

בין השאר, נקבע "שמנגנון המחאת זכויות תביעה לנאמן תביעות הזוכה לאישור בית משפט של חידלות פרעון במסגרת הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות), וכיום גם במסגרת תכנית לשקום כלכלי (סעיפים 92-80 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון)) אינו עומד בסתירה לאיסור על המחאת זכויות בנזיקין, שעודו קבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין. לפיכך, אין מניעה מבחינה משפטית-עקרונית כי בית משפט של חידלות פרעון יאשר הסדר נושים או תוכנית לשקום כלכלי הכוללים מנגנון המחאת זכויות (ובכלל זה, גם המחאה של זכויות בנזיקין), כאשר השאלה האם ראוי לעשות כן במקרה הקונקרטי צריכה להבחן על ידי בית המשפט של חידלות פרעון בהתאם לנסיבות העובדתיות-פרטניות של ההסדר המוצע." (ע"א 2840/21 עו"ד גיא גיסין בתפקידו כנאמן להגשת תביעות מחזיקי אגרות החוב ו משקיעים פרטיים של Brookland Upreal Limited נ' Deloitte בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון בפיסקה 20 (נבו, 26.4.2022) (להלן: "ברוקלנד")).

...

משכך, בקשתו של הנאמן להתמנות כמשקיף בישיבות דירקטוריון החברה- נדחית.

יחד עם זאת, וכפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 22.9.2022 במסגרת ה"סיבוב" הקודם של הבקשה לכינוס אסיפות, בסופו של דבר עדיף כמעט תמיד להותיר את הבחירה בענין זה בידיהם של הנושים, נוכח הכלל הידוע לפיו בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של אלה בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשיקול דעתו שלו.

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מאשר בזאת את הסדר החוב של החברה, בכפוף לביטולה של ההוראה הכופה המחאת זכויות תביעה פרטיות של נושים נגד צדדים שלישיים, ושל ההוראה האוסרת על הגשת תביעות בין הנושים לבין עצמם.

בין השאר, נקבע: "הינה כי כן, על רקע ההלכה שהתפתחה בבתי המשפט המחוזיים, ובשים לב לפסיקת בית משפט זה ביחס לאפשרות ההמחאה של זכויות תביעה בנזיקין בהקשרים מסחריים בכלל, ובסביבת חידלות פרעון בפרט – אציע לחבריי כי נבהיר באופן חד וברור שמנגנון המחאת זכויות תביעה לנאמן תביעות הזוכה לאישור בית משפט של חידלות פרעון במסגרת הסדר נושים (סעיף 350 לחוק החברות), וכיום גם במסגרת תכנית לשקום כלכלי (סעיפים 92-80 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חידלות פרעון)) אינו עומד בסתירה לאיסור על המחאת זכויות בנזיקין, שעודו קבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין. לפיכך, אין מניעה מבחינה משפטית-עקרונית כי בית משפט של חידלות פרעון יאשר הסדר נושים או תוכנית לשקום כלכלי הכוללים מנגנון המחאת זכויות (ובכלל זה, גם המחאה של זכויות בנזיקין), כאשר השאלה האם ראוי לעשות כן במקרה הקונקרטי צריכה להבחן על ידי בית המשפט של חידלות פרעון בהתאם לנסיבות העובדתיות-פרטניות של ההסדר המוצע." (ע"א 2840/21 עו"ד גיא גיסין בתפקידו כנאמן להגשת תביעות מחזיקי אגרות החוב ומשקיעים פרטיים של Brookland Upreal Limited נ' Deloitte בריטמן זהר אלמגור ושות', רואי חשבון בפיסקה 20 (נבו 26.04.2022) (להלן: "ברוקלנד")).

וכפי שציין חברי, כב' הנשיא א' אורנשטיין, בפרשת פר"ק (מחוזי ת"א) 44348-04-16 אורבנקורפ אינק נ' כונס הנכסים הרישמי בפיסקה 11.2 (נבו 26.09.2017): ‏ "כאשר מבוקש לאשר הסדר נושים של חברה שבעניינה מיתנהלת גם תובענה ייצוגית, שוררת עננה באשר להשפעת התביעה על הסדר הנושים, שכן לא ניתן לדעת אימתי ומה תהייה ההשפעה של התביעה הייצוגית על הסדר הנושים ומשעסקינן בתביעה מותנית. ... שותף אני לדעת המלומדים באשר לקושי שנוצר נוכח תביעות תלויות ועומדות שמקשות על קידום הליכי הסדר נושים ותוך חשש שאלו יכולות גם להכשיל הסדר נושים, כאשר בדיעבד לא ניתן לשלול שלא הייתה הצדקה לכך, כגון אם תדחה הבקשה להכרה בתביעה הייצוגיות או שהתביעה עצמה תדחה. הקושי קיים גם בתביעות רגילות שמוגשות, כגון תביעות נזיקיות, אך הוא פחות בעוצמתו מזה שבתביעות הייצוגיות מהטעמים שמניתי לעיל." דברים ברוח דומה נכתבו על ידי חברתי, כב' השופטת איריס לושי- עבודי, בתיק פר"ק (מחוזי ת"א) 10906-12-18 ברוקלנד אפריל לימיטד נ' כונס הנכסים הרישמי תל אביב בפיסקה 17 (נבו 04.08.2020)‏‏: "עוד יצוין, כי לא ניתן להלום מצב בו נושה בחברה המחזיק לעת עתה בזכות נשייה בהקף של 7 ₪ בלבד יביא לסיכול כלל הסדר הנושים ולפגיעה ביתר מחזיקי אגרות החוב (הן מסדרה א', והן מסדרה ב') וכן במשקיעים הזרים, כאשר הקף נשייתם של כל אלו יחד נאמד בכ-212.8 מיליון ₪. ... מקובלת עלי עמדת בעל התפקיד אשר היפנה בהקשר זה לעניין אורבנקורפ, לפיו כל עוד לא הוכרעה הסוגיה דנן במסגרת התובענה הייצוגית, הרי שיש לראות בתובעת הייצוגית כמי שמצביעה לעת עתה מכוח זכות נשייתה האישית בהקף של 7 ₪ בלבד, ולא כנושה בעלת ערך חוב בסך של כ-60 מיליון ₪ (כגובה הסכום הנתבע על-ידה בתובענה הייצוגית)." גם עמדתי בסוגיה זו היא שלצרכי הצבעה, אין מקום להכיר במלוא סכום הנשייה הנטענת של מי שרק הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית וזו טרם הוכרעה, במיוחד כאשר הכרה כזו תקנה לו "רוב חוסם" שעלול להכשיל הסדר שאילמלא כן היה זוכה לרוב באספת הנושים.

...

מכל מקום, ענין לוחות הזמנים הקצרים יבוא על תיקונו באמצעות מתן פרק זמן נוסף למחזיק אג"ח שאיננו מעוניין להיכלל בהסדר, להודיע על רצונו זה. גם טענותיו של חזוט נגד אופן הבאת ההסדר לידיעת מחזיקי האג"ח, דינן להידחות.

נוכח זאת, אני סבור כי ניהול התביעה באמצעות הנאמנים ונאמן התביעות יהיה ממצה, יסודי ויעיל יותר מאשר ניהול ההליך הייצוגי באמצעות חזוט (מבלי לגרוע חלילה מכישוריו ומומחיותו של בא כוחו), שכאמור איננו מחזיק במידע ובראיות אשר ברשות הנאמנים, ובשונה מהם, תביעתו כלל אינה מכוונת נגד רואי החשבון.

בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה שיש לאשר את המחאת עילות התביעה של מחזיקי האג"ח, הן מחזיקי עבר והן מחזיקים בהווה, לטובת נאמן התביעות.

לשם כך אני מורה לנאמנים לפרסם הודעה בדבר אפשרות זו, באותה מתכונת בה פורסמה ההודעה בדבר כינוס אסיפת הנושים.