הצעת הסדר חוב של בוריס טורס ובעלי מניותיה

למען הסדר הטוב, יצוין כי הנתבע 4 הנו אחיו של הנתבע 2 ומשמש כבעל השליטה בנתבעת 2.

עוד טוענים הנתבעים, כי מנהל מדור השב"ח בנתבעת, מר שליפקה, הציע לנתבע 3 להגיע לפשרה בסכום סמלי של 1000 ₪ ברם הנתבע 3 היתנגד לכך מטעמים עקרוניים בנימוק כי לא התבצעה על ידי מי מהנתבעים פעולה אשר תכליתה שימוש בחשמל שלא כדין.

ניתוח מכלול ראיות מלמד על כך שהתובעת הוכיחה במאזן ההסתברות הנידרש במשפט אזרחי כי הנתבעים נהנו מאספקת חשמל שלא כדין ומשכך עליהם לפצותה בהתאם לתחשיב התובעת בסך של 159,096 ₪ בצרוף הפרישי ריבית והצמדה החל ממועד עריכת החוב בתאריך 14.10.2009 ועד ליום הגשת התביעה בסך של 25,388 ₪, דהיינו 184,414 ₪ בסה"כ. האם יש לייחס לנתבעים 3 ו – 4 את החוב הפסוק מכח דוקטרינת הרמת המסך : דוקטרינת הרמת מסך, אשר מעוגנת בהוראת סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, מאפשרת בידי בית המשפט לייחס במקרים חריגים בלבד זכות או חוב של החברה לבעל מניותיה (ולהיפך) ומשכך הנו נחשב לסעד קצוני ומרחיק לכת מאחר ומשמעותו הנה ביטול האישיות המשפטית הנפרדת של החברה תוך שינוי שלא בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, של מערך היריבויות המשפטיות על ידי בית המשפט (ראה : ע"א 2706/11 ‏SYBIL GERMANY PUBLIC CO. LIMITED‏ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ מיום 4.9.2015).

...

אשר על כן, הנני מקבל את טענת התובעת כי במקרה דנן אכן בוצע שימוש בלתי חוקי בחשמל מצד הנתבעים בהתאם לדרך הפעולה כפי שתוארה על ידי עד התביעה, מר מזרחי.

בענייננו, הנתבעים לא התייחסו כלל בסיכומיהם לטענת התובעים בכל הנוגע לחיובם ודי בכך כדי לקבל את טענות התובעת בסוגיה זו. יתירה מכך, במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, ומשכך הנני מקבל את טענת התובעת ולפיה יש מקום להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבעות 1 ו- 2 ולחייב את הנתבעים.

סוף דבר : מן המקובץ עולה כי התובעת הוכיחה שימוש בלתי ומשכך הנני מקבל את התביעה להתקבל במלואה.

הנני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסך של 184,818 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 184,414 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

רקע עובדתי המשיבים 4–7 (להלן: "המשיבים") והמבקש הם בעלי מניות באחוזים שונים בשלוש חברות העוסקות בעיבוד שבבי, הן המשיבות 1–3 (להלן: "החברות").

הסדר הגישור קבע מתוה להפרדות הצדדים: המבקש יתפטר מתפקידיו בחברות ויעביר את מניותיו וזכויותיו בהן למשיבים כנגד תשלום ערכן הריאלי, בכפוף לקזוז חובותיו ותשלומים נוספים שהוגדרו.

המשיבים הציעו בתגובה נוסח פסיקתה מטעמם.

...

ההחלטה התייחסה לכמה סוגיות, ולענייננו חשובה בעיקר הקביעה הבאה: מקובלת עליי עמדת המדינה על הנמקותיה כי כעת, במסגרת אותה תובענה תחת חסות הפטור מאגרה מועלות עובדות חדשות מאוחרות לפסק הדין, בקשר עם הסכם גישור/הסדר הפשרה, פרשנותו, ביצועו והכל במסגרת הליך שכונה בקשה לפסיקתא.

בהסדר הגישור אין הוראה המאפשרת פנייה לבית המשפט לצורך חתימת סכום התשלום הסופי, אלא הוסכם מתווה: לאחר פרסום חוות דעת המומחה המוסכם המשיבים ישלמו עבור מניות וזכויות המבקש בחברות, בכפוף לביצוע קיזוזים אשר קבועים בהסדר הגישור אך מאוחרים לו. דיון והכרעה המחלוקת בין הצדדים עניינה הכלי המשפטי שבאמצעותו על המבקש לדרוש את שסוכם בהסדר הגישור שקיבל תוקף של פסק דין: פסיקתה או תובענה חדשה.

דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור סבורה אני, כי הסדר החוב שהוצג לחברת בוריס טורס על עיקריו ובכלל זה, מתן עיכוב הליכים כנגד כל ההליכים המתנהלים כנגד בעלי המניות ו/או הערבים בקשר לערבותם לחובות חברת בוריס טורס ואשר לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד בעלי המניות והערבים כל עוד הם עומדים בהתחייבויותיהם וכן מתן פטור לבעלי המניות והערבים מחובותיהם וערבויותיהם העיסקיים, ככל שיעמדו בהצעת הסדר החוב של חברת בוריס טורס הנו הוגן וסביר.

...

בנסיבות אלה ומבלי לחזור על עמדת ב"כ החברות, לפיהן התנגדות בנק מזרחי טפחות להצעת ההסדר, הינה הצבעה בחוסר תום לב ונועדה להביא לכך, שעוד טרם הכרעה בתביעת החוב יאושר החוב המלא לבנק מזרחי טפחות כנשייה מובטחת, סבורני כי לא עלה בידי בנק מזרחי טפחות להצביע כיצד הוא עשוי להיפגע כתוצאה מאישור הצעת הסדר החוב ובכל מקרה חזקה כי מנהלת ההסדר תכריע בתביעת החוב של בנק מזרחי טפחות במקצועיות, תוך ששמורה לבנק מזרחי טפחות הזכות להגיש ערעור על הכרעתה, ככל שזו לא תישא חן בעיניו.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

לאור כל האמור סבורה אני, כי הסדר החוב שהוצג לחברת בוריס טורס על עיקריו ובכלל זה, מתן עיכוב הליכים כנגד כל ההליכים המתנהלים כנגד בעלי המניות ו/או הערבים בקשר לערבותם לחובות חברת בוריס טורס ואשר לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד בעלי המניות והערבים כל עוד הם עומדים בהתחייבויותיהם וכן מתן פטור לבעלי המניות והערבים מחובותיהם וערבויותיהם העסקיים, ככל שיעמדו בהצעת הסדר החוב של חברת בוריס טורס הינו הוגן וסביר.

לפני סיום, לעניין טענות העובדים כפי שקבלו ביטוים בפרוטוקול הדיון, אציין כי הטענות ביחס להתנהלות הכספית הקשורה בחשבון אמו של בעל המניות, נבדקה ולובנה על ידי מנהלת ההסדר בדוחות ובתגובות שהוגשו על ידה לבית המשפט ומפאת צנעת הפרט, אסתפק ואומר, כי לא נמצא כל דופי בהתנהלות בעל המניות בהקשר זה. לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד ליאת צרפתי שלום ששמשה כמנהלת ההסדר, תשמש כנאמנת לביצוע הסדר החוב של חברת בוריס טורס, ומוקנות לה כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידה כנאמנת לביצוע הסדר החוב.