למען הסדר הטוב, יצוין כי הנתבע 4 הנו אחיו של הנתבע 2 ומשמש כבעל השליטה בנתבעת 2.
עוד טוענים הנתבעים, כי מנהל מדור השב"ח בנתבעת, מר שליפקה, הציע לנתבע 3 להגיע לפשרה בסכום סמלי של 1000 ₪ ברם הנתבע 3 היתנגד לכך מטעמים עקרוניים בנימוק כי לא התבצעה על ידי מי מהנתבעים פעולה אשר תכליתה שימוש בחשמל שלא כדין.
ניתוח מכלול ראיות מלמד על כך שהתובעת הוכיחה במאזן ההסתברות הנידרש במשפט אזרחי כי הנתבעים נהנו מאספקת חשמל שלא כדין ומשכך עליהם לפצותה בהתאם לתחשיב התובעת בסך של 159,096 ₪ בצרוף הפרישי ריבית והצמדה החל ממועד עריכת החוב בתאריך 14.10.2009 ועד ליום הגשת התביעה בסך של 25,388 ₪, דהיינו 184,414 ₪ בסה"כ.
האם יש לייחס לנתבעים 3 ו – 4 את החוב הפסוק מכח דוקטרינת הרמת המסך :
דוקטרינת הרמת מסך, אשר מעוגנת בהוראת סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, מאפשרת בידי בית המשפט לייחס במקרים חריגים בלבד זכות או חוב של החברה לבעל מניותיה (ולהיפך) ומשכך הנו נחשב לסעד קצוני ומרחיק לכת מאחר ומשמעותו הנה ביטול האישיות המשפטית הנפרדת של החברה תוך שינוי שלא בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, של מערך היריבויות המשפטיות על ידי בית המשפט (ראה : ע"א 2706/11 SYBIL GERMANY PUBLIC CO. LIMITED נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ מיום 4.9.2015).
...
אשר על כן, הנני מקבל את טענת התובעת כי במקרה דנן אכן בוצע שימוש בלתי חוקי בחשמל מצד הנתבעים בהתאם לדרך הפעולה כפי שתוארה על ידי עד התביעה, מר מזרחי.
בענייננו, הנתבעים לא התייחסו כלל בסיכומיהם לטענת התובעים בכל הנוגע לחיובם ודי בכך כדי לקבל את טענות התובעת בסוגיה זו. יתירה מכך, במקרה דנן ברי כי התנהלותם של הנתבעים ביחד ולחוד נעשתה תוך קיומו של אלמנט אקטיבי בעל אופי ונופך שליליים אשר תוצאתם קיפוח זכותה של התובעת לקבלת תשלום המשקף נכונה את צריכת החשמל באמצעות מונה חשמל תקני, אלמנט שלילי שיש בו משום הצבעה כי אין מדובר כפעולה של תאגיד, וככל שבוצע בשם תאגיד, הרי שהוא נעשה תוך שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, ומשכך הנני מקבל את טענת התובעת ולפיה יש מקום להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבעות 1 ו- 2 ולחייב את הנתבעים.
סוף דבר :
מן המקובץ עולה כי התובעת הוכיחה שימוש בלתי ומשכך הנני מקבל את התביעה להתקבל במלואה.
הנני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסך של 184,818 ₪ בצירוף
הוצאות משפט בסך של 184,414 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל ממועד הגשת התביעה
ועד התשלום המלא בפועל.