הצעה להסדר פשרה בהסכמה הדדית

הסכמה זו התבססה על הסיכון ההדדי שבהמשך ניהול ההליך בעילה זו והעלויות הכרוכות בכך, כמו גם על פוטנציאל ההשבה הנמוך של חברי הקבוצה.

ובהקשר זה נאמר שרק בגין פירסום ההודעות בעיניין הבקשה לאישור הסדר פשרה, הערייה נאלצה לשאת בעלויות של כ-42,000 ש"ח. הערייה עומדת על כך שביחס לעילה השנייה, כל הצדדים הסכימו כי ה"הוצאות הישירות" למשלוח דואר רשום עולות על התעריף המירבי שקבוע בתקנות, וזאת אף אם לא יילקחו בחשבון הוצאות כוח אדם; ולכן לדבריה, הפצוי בגין עילה זו הוצע אך ורק מתוך רצון לייתר הליכים, ובראייה רחבה יותר של שקולי עלות-תועלת.

...

ממכלול האמור עולה כי סיכוייה של העילה השנייה אינם משופרים, ובראי מסקנה זו ניכר כי הפיצוי שהוסכם ביחס אליה הולם את סיכוייה.

מקובלת עליי המלצת הצדדים להעמידם על 20,000 ש"ח כולל מע"מ לבריל ולבא הכוח המייצג גם יחד – זאת בהתחשב בתרומה הגלומה בהליך, בהתנהלותה של בריל ובא כוחה, ובמיוחד בשים לב להיקף הפיצוי שישולם בסופו של דבר לחברי הקבוצה (סעיפים 19(ו) לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 22 ו-23 לחוק זה; להרחבה ראו: ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פסקה 13 (17.5.2018)).

התוצאה היא שהערעור מתקבל, במובן זה שניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה והחלטות בית המשפט המחוזי שבמוקד הערעור מבוטלות.

תגובת הצדדים להתנגדות המועצה ביום 16.8.2022 הגיש המבקש תגובה להתנגדות המועצה הישראלית לצרכנות להסדר הפשרה במסגרתה הדגיש כי היועמ"ש לא היתנגדה להסדר, כי ההסדר היתקבל בהסכמה הדדית ובהמלצת מגשר ואת העובדה שאושרו בעבר הסדרים דומים להסדר הנוכחי.

בהתאם, אני סבורה כי סיום ההליך בהסדר הפשרה המפורט המוצע, הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, ועל כן מצאתי לנכון לאשרו תחת שינויים כמפורט להלן: ההסדר המוצע: מקובל עליי ההסדר לפיו תנתן ללקוחות אפשרות בחירה בין השבה חלקית של 75% מדמי הטיפול לבין הטבה עתידית של 110% מדמי הטיפול.

...

מינוי בודק: על מנת שלא לסרבל את הדיון ולא להכביד על הצדדים בעלויות נוספות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה שלא למנות בודק.

גמול למועצה: איני רואה לנכון להפעיל את סמכותי על פי סעיף 18(ד1) לחוק ולהורות על תשלום הוצאות המשפט לטובת המועצה, זאת למרות התרומה שהביאה המועצה להליך זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, בהתאם ובכפוף לתיקונים כמפורט לעיל.

אני קובעת התיק לתזפ ליום 1.12.22.

במסגרת ההסדר המשיבה טוענת כי היא מיתנגדת לעילות התביעה לגופן ומפרטת את טענותיה, אך מסכימה להסדר הפשרה כדי להביא לסיומו של התיק.

הצדדים הביעו הסכמה הדדית ומנומקת לגופו של ההסדר, ההסדר פורט בטבלה המפרטת את הקף הנזק שניגרם לצרכנים, ונתמך גם בתצהיר מנכ"לית המשיבה, לפיו הסכומים המופיעים בהסדר חושבו על־ידי חשבת המשיבה ונבדקו על־ידיה.

גמול ושכר הטירחה השיקולים לקביעת שכר טירחה במסגרת הסדר פשרה נקבעו בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות: התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך והטרחה שנטל על עצמו עורך הדין המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה; האופן שבו נוהל ההליך; והפער בין הסעד המבוקש בבקשה לאישור לבין אלה המוסכמים בהסדר המוצע.

...

עם זאת, אין בכך כדי להביא לידי מסקנה כי הסעד שיפסק עבור כל אחד מחברי הקבוצה יהיה מלוא הסעד המבוקש.

באשר למחציתו הראשונה של האגרה, אשר שולמה עם הגשת הבקשה לאישור: בית המשפט מורה כי המשיבה תשיב למבקש את מחציתה הראשונה של האגרה עד ליום 15-10-23 באשר למחצית השנייה של האגרה: תקנה 7(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז־2007 אני מורה כי יש מקום לפטור מתשלום מחציתו השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו" ואלה הטעמים : לאחרונה ניתנו לא מעט החלטות הפוטרות משיבים בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות ממחציתה השנייה האגרה מטעמים הדומים לטעמיה של המשיבה, כגון העובדה שההליך נסתיים בשלב מוקדם יחסית, וכי פטור כאמור מהווה תמריץ להגיע להסדרי פשרה.

סוף דבר והוראות אופרטיביות בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מאשר את הסדר הפשרה ובתוך כך מאשר את הגדרת הקבוצה אותה הגדירו הצדדים בסעיף 3 להסדר עילות התובענה, השאלות המהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בה, עיקרי הסדר הפשרה (הכול כפי שפורט לעיל בפתח פסק־דין זה).

בחינת הסדרי הפשרה על ידי מומחה חצוני - אמישרגז ומר ברודט הסכימו כי ימונה רואה חשבון חצוני ובלתי תלוי, רואה החשבון שלום פרץ (להלן: רו"ח פרץ), על מנת שייבחן וייתקף את הנתונים והחישובים שהובאו על ידי אמישרגז לצורך הערכת סכום הגבייה העודפת, ממנו נגזר סכום הפשרה הכולל, כאשר הסכום שייקבע על ידו יהווה את הסכום הקובע לצורך ביצוע ההשבה (סעיף 4.2.1 להסדר הפשרה).

בבוא בית המשפט להעריך את הסדר הפשרה המונח לפניו, ובכלל זה אם לאשרו או לדחותו, עליו להיתחשב במספר שיקולים, ובהם: הפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל לוּ בית המשפט היה מכריע בתובענה לטובתם; השלב בו מצוי ההליך; ויתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה אל מול הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית (סעיף 19(ג)(2) לחוק.

כפי שציינתי בעבר: הסדר פשרה, אפילו כאשר עסקינן בהליך ייצוגי, מגלם קניית סיכונים של שני הצדדים, ועל כן, מטבע הדברים, הוא כולל ויתורים הדדיים.

...

כשלעצמי, סבורני כי יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי הכוח המייצגים, שהרי המדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור.

בהתאם, אני סבור כי ראוי לאשר את ההסכמות בעניין הגמול לגב' שוורצמן בשיעור של 3.5% מסכום הפשרה הכולל (בתוספת מע"מ) ושכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים בעניין סופרגז בשיעור של 15.5% מסכום הפשרה הכולל (בתוספת מע"מ).

סוף דבר אם תישמע דעתי, נורה כדלהלן: (א) בכפוף לאמור בפסקאות 42, 44, 46 ו-56 שלעיל, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה בעניין אמישראגז ולהסדר הפשרה בעניין סופרגז המצורפים לפסק דין זה ומסומנים כ"א" ו-"ב", בהתאמה.

יוער בהקשר זה, כי ראוי היה שהסכמות לשיפוי אלה, יזכו לאיזכור גם בבקשה לאישור הסדר פשרה גופה, ולא רק בגוף הסדר, שכן מדובר בעיניין מהותי.

כמו כן, נקבע כי בבואו של בית המשפט להעריך אם לאשר או לדחות את הסדר הפשרה המונח לפניו, עליו להיתחשב בין השאר בפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל לו בית המשפט היה מכריע בתובענה לטובתם; השלב בו מצוי ההליך; וכן יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה אל מול הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית (סעיף 19(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).

בית המשפט העליון שב והדגיש בפסיקותיו כי הסדר פשרה מגלם קניית סיכונים של שני הצדדים, ועל כן מטבע הדברים, הוא כולל ויתורים הדדיים (ראו למשל: עניין חלפון, פסקה 68; בר"ם 2744/19 עריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פסקה 16 (10.3.2021).

...

אני מאשרת את הסכמת הצדדים בדבר שיפוי המבקשים על ידי המשיבות בגין עלויות חוות הדעת והאגרה ששולמה על ידי המבקשים.

למען הסדר הטוב, אני מורה כי דיווח המשיבות באשר לביצוע התחייבויותיהן, יוגש בליווי תצהיר מטעם גורם מוסמך במשיבות.

בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית.