הצמצום בזמני השהות בין הורה לילדיו עקב קשיים בתקשורת בין ההורים

בני מישפחת אבו נג'מה, המתגוררת בשכנות לנאשם באותו הבניין, שהו באותה העת בדירתם.

מישפחת מוצאו מנתה זוג הורים ושמונה אחים ואחיות שהתגוררו בשכונת שועאפט, כאשר שני הוריו ו-4 אחים ואחיות נפטרו במהלך השנים.

המתלוננת שתפה, כי היחסים הזוגיים והמשפחתיים בינה לבין הנאשם ובנותיה, אופיינו במתיחות, קשיי תיקשורת וקונפליקטים זוגיים הנוגעים, בין היתר, לצרכיו וציפיותיו ממנה כאישתו.

כתוצאה ממעשיו נגרם נזק לרכוש ולדירה, כאשר הפגיעה הייתה משמעותית לחייה של המתלוננת ולילדיה, משום שהם חזרו לבית בו כל הרכוש נשרף והמתלוננת נזקקה לעזרה על מנת להשיג בגדים ומוצרים בסיסיים.

לחומרה אשקול, כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם קיבל על עצמו אחריות חלקית לבצוע העבירה תוך שימוש במנגנוני הגנה של טישטוש, צימצום והפחתת חומרת מעשיו, שמסביר את ביצוע העבירה בתחושות קשות שחש כלפי המתלוננת ובנותיה, על כך שגזלו ממנה את ביתו, והם התייחסו אליו בחוסר הערכה וכבוד והשפילו אותו.

כאמור, התרשמתי מהמסמכים הרפואיים שהונחו לפניי (נ/1) שמצבו הרפואי של הנאשם אינו פשוט ומאסר בודאי שלא יטיב עימו, וברי כי צפוי לו קושי בשהות במאסר, בהשוואה לאסירים המצויים בקוו הבריאות.

...

בבית המשפט המחוזי נקבע כי מתחם העונש ההולם בעבירת ההצתה בה הורשע המשיב נע בין שלוש שנים לשש שנים, ודן את הנאשם לארבע שנות מאסר הן בגין עבירת ההצתה שבוצעה והן בגין עבירת התקיפה בה הורשע המשיב, לגביה קבע בית המשפט המחוזי כי הייתה תקיפה ברף הנמוך.

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, בשים לב לכך שמדובר בדירתו של הנאשם ולכך שעשה פעולות ממשיות להקטנת הנזק, ולמרבה המזל מלבד שאיפת עשן לא נגרם נזק פיזי לאדם, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפני, נע בין 15 חודשי מאסר, לבין 40 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

לפיכך, לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרה ולקולה, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלהלן: 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

בטרם אדרש לצורך או להצדקה לצמצם את הסדרי השהות, כפי ההמלצות, אסקור תחילה באופן תמציתי את ההליכים המשפטיים הרלוואנטיים והתנהלות הצדדים עד כה; מזה זמן שהצדדים מתנהלים בחלוקת זמני שהות רחבה (ע"פ המלצות עו"ס סדרי דין מיום 20.5.2019, שקבלו תוקף של פס"ד ביום 16.7.2019) ולפיה שוהות הקטינות בבית האב פעמיים בשבוע כולל לינה וכן בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר.

אולם, למרבה הצער, הפערים בתפיסות העולם ובאידאולוגיה החינוכית שכל אחד מן הצדדים אוחז בה מציבים את הקטינות בסיכון על כך יעידו התסקירים הרבים שהוגשו לתיק ביהמ"ש ועמדת האפוטרופא לדין שביהמ"ש מינה לקטינות, על רקע העובדה שהמחלוקות בין ההורים לא זו בלבד שלא צומצמו אלא רק הלכו והעמיקו למרות חלוף הזמן מאז ניפתחו ההליכים.

האם שתפה את עו"ס לסדרי דין בקשיים בהם היא נתקלת בהתנהלות מול הקטינות ובתחושה שלה כי הן מעורבות בשיח על הקונפליקט בין ההורים.

במסגרת זו ציינה האפ' לדין כי הקטינות סופגות את חוסר התיקשורת שבין ההורים והדבר משפיע השפעה מזיקה על חוסנן של הקטינות, על בריאותן, על שלומן ואף עלול לפגוע בקשר שלהן עם כל אחד מהוריהן.

כמו כן, הבעתי דאגה רבה למצב הקטינות לנוכח המשתקף מתסקיר עו"ס לסדרי דין ומדברי האופוטרופא לדין, סברתי כי יש לשמוע את קולן של הקטינות בטרם מתן הכרעה אשר תשפיע בהכרח על טובתן ועל כן הוריתי הקטינות תשמענה באמצעות המחלקה לשיתוף ילדים של יחידת הסיוע של ביהמ"ש. ביום 9.5.2022 הוגש על ידי יחידת הסיוע דו"ח חסוי אודות הפגישה עם הקטינות מיום 2.5.2022, וגם בו דווח על ממצאים המלמדים על תיסמונת של ניכור הורי, כגון האדרה של ההורה המועדף (האב) וקושי להתייחס לקשר שלהן עם אימן, על כל גווניו.

...

א.מ.) מלבד האמור, דרישת הנתבע כי ביהמ"ש יורה על קבלת חוות דעת פסיכולוגית בטרם צמצום הסדרי השהות נולדה רק במסגרת סיכומיו, שכן, כזכור, עד לאותו מועד דרש הנתבע לזמן העו"ס לחקירה ומבוקשו ניתן לו. אולם משחקירתה של העו"ס לא עלתה יפה לדידו, לא שירתה את גרסתו ואף הציגה את התנהלותו הקשה, ללא שהיה בפיו טענה של ממש לסתור זאת, נולדה דרישה חדשה זו. נהיר כי בנסיבות אלה, אין להיעתר לבקשתו.

דינה של טענת האב לפיה קולן של הקטינות לא נשמע להידחות על אתר וזאת משביהמ"ש שמע את קולן ורצונן באמצעות המחלקה לשיתוף ילדים, כמפורט לעיל.

אשר על כן ומכל המקובץ והאמור לעיל מצאתי לקבל את המלצות עו"ס לסדרי דין ולהורות כדלהלן: לעת עתה, עד להחלטה אחרת, החל מיום 26.6.2022 יופסקו כליל הסדרי השהות הנוהגים בין האב לקטינות והללו יתקיימו אך ורק תחת פיקוח במסגרת "מרכז הקשר". אני מורה לאפוט' לדין ולעו"ס לס"ד לידע הקטינות באופן מותאם לגילן ולהביא החלטתי זו לידיעתן, בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם יועצ/ת המוסד החינוכי הרלוונטי.

עו"ס לס"ד תגיש דיווח בעניין ביצוע הוראות החלטתי זו וזאת בתוך 7 ימים.

לטענתו אין כל בסיס לנימוקי האם, ואם טענותיה היו אמת, היא היתה מבקשת, לכל הפחות, לצמצם את זמני השהות שלו עם הקטינים או מגישה בקשה בעיניין הסתה ומניעת קשר עם הקטינים.

זמני השהות הקיימים מתנהלים מזה תקופה ממושכת, באופן מסודר וללא בעיות או קשיים והילדים אינם חשופים למאבק ולסכסוך בין ההורים.

בכל הנוגע לזמני השהות- הילדים שוהים פרקי זמן נרחבים על כל אחד מההורים, אך נוצר מצב בו אחת לשבועיים הילדים מנותקים מהאב לארבעה וחצי ימים.

בנסיבות אלה מובן שאין בהתנהלות זו כדי להשליך על זמני השהות עם האב, אלא יש בה משום אינדיקאציה נוספת לצורך בתיאום הורי ובשיפור איכות התיקשורת בין הצדדים.

...

עם זאת, המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שיש להימנע מקביעת משמורת משותפת ויש להסתפק בקביעה שהאחריות ההורית של הצדדים היא משותפת, במובן זה ששני הצדדים משמשים אפוטרופוסים על הקטינים ולשניהם אחריות שווה לדאוג לרווחתם, לבריאותם ולחינוכם: 19.1 לאור שינוי המגמה שחל בפסיקה ובחקיקה, והעמדה המתגבשת שיש להימנע מקביעת הורה זה או אחר כמשמורן כשאין הכרח.

19.2 מסקנה זו עולה בקנה אחד עם שינוי המגמה הניכר בפסיקה ובתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א- 2020 (להלן 'תקנות המשפחה'), והיא גם משקפת את טובת הקטינים במקרה דנן.

עמדתה בעניין חישוב שכר עבור מרץ 2019 נדחית משום שבחודש זה שכרה היה נמוך משמעותית משכרה הממוצע בשנת 2020 .

בדיון שהתקיים ביום 6.9.2018 במסגרת תיק י"ס - 07- 18 נקבעו בהסכמה זמני השהות של הנתבע עם הקטינים בחגי תשרי, אולם בכל הקשור לזמני השהות בשגרה לא הייתה הסכמה, ובפסק דין מאותו יום 6.9.2018 נקבעו זמני שהות בין הנתבע לקטינים, כמפורט להלן: "זמני השהות בין האב לבין ילדיו הקטינים יתקיימו בשבוע

בתסקירה תארה פקידת הסעד את הקרע שנוצר במשפחה וחשיפת הקטינים לסכסוך בין הצדדים: "עצם הקונפליקטים בין ההורים וקושי בקיום תיקשורת מהוה

מנגד, מצבה הכלכלי של האם יפגע אם המזונות יבוטלו, האם לא תהיה מסוגלת לנהל את צרכי הילדים ולרכז אותם ללא מתחים מול האב, כל החלטה תהיה כרוכה בדיון בין ההורים ולא בטוח שיש בשלות מצד ההורים לגבש החלטות בשיתוף, בכבוד ובדרכי נועם, הילדים יהיו חייבים לחלק את זמנם לשם עיקרון ההורות השווה במנותק מצרכיהם לשקט ולמעברים מבית לבית ללא מתחים או געגועים לאחד ההורים.

המשפט מכלול של שיקולים פרטניים ובהם: גיל הקטין, מינו, כישוריו ותכונותיו, רצונו בקשר להסדר המשמורת הפיזית (כשניתן להבינו); שלומו הגופני והנפשי, הצפי שיסופקו מלוא צרכיו הרגשיים, הפיזיים, החינוכיים והחברתיים; השפעתה הצפויה של ההחלטה על הילד ועל הוריו, בהווה ובעתיד; יכולות וכישורי ההורים, ומידת נכונותם לממש את אחריותם ההורית כמו גם לאפשר את הקשר עם ההורה האחר ועם דמויות מפתח אחרות בחיי הילד; המרחק הגאוגרפי הצפוי בין מקום מגורי ההורים; צימצום הפגיעה והסבל בילד עקב הגירושין; ועוד.

יחד עם זאת יש לומר כי לעיתים משמורת משותפת עלולה לגרום בחלק מהמקרים לבלבול ושיבוש בחיי הילדים, כאשר אין לילדים בית קבוע ובמקרה שבפני עסקינן בשני בתים, אין ספק, כי במצב הקיים כיום, ולאור התיקשורת הלא תקינה בין ההורים, לא ניתן לדבר על משמורת משותפת.

כמובן, ובפרט כאשר מתגלע סיכסוך בין ההורים, אין מצופה מהם לתקשורת ושתוף פעולה הדוק, אלא, לכל הפחות יש צורך בקיומה של תיקשורת פונקציונלית בסיסית של החלפת מסרים, גילוי גמישות בכל הקשור לטפול בילדים, נכונות לשנות זמני שהות במידת הצורך, דבר שלצערי הרב אינו מיתקיים במקרה שבפני.

...

תביעת התובעת למזונות הקטינים בתלה"מ - 11- 18- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטינים בסך של 1,950 ₪ לחודש, כולל הוצאות מדור והחזקתו ( 650 ₪ עבור כ"א מהקטינים).

אשר לפסיקת הוצאות, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים וכשטובת הקטינים לנגד עיני, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

יישום המבחנים הנדרשים לצורך קביעת הסדר של משמורת משותפת, כגון: מסוגלות הורית טובה, דומה או שווה של שני ההורים, רמה גבוהה של שתוף פעולה בין ההורים, רצון הקטינים, מעורבות רבה של שני ההורים בחיי ההורים, קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים, מגורי ההורים בסמיכות ותפיסת הקטינים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם, אינם מתקיימים במקרה דנן ועל כן יש לדחות הסדר זה וכן להורות על צימצום זמני השהות של הקטינים עם האב שכן הסדרים אלו אינם מטיבים עימם.

לאור חוסר התיקשורת בין ההורים ועל מנת שצרכיהם של הילדים לא יפגעו ומאחר ופנייה לביהמ"ש עלולה לקחת זמן רב ולהעצים את הקונפליקט בין ההורים, מבוקש כי בימה"ש ישקול למנות גורם מקצועי, אליו ההורים יפנו כאשר אין הסכמה בנוגע לעינייני חינוך כגון קייטנות, חוגים או עינייני טפול ובריאות כגון טפול ריגשי, טפולי שיניים והוא יכריע בעיניין.

בנוסף, בהיעדר תיקשורת מילולית בין ההורים בעטיו של האב, קיים קושי רב בהעברת מידע מהותי וטכני בעיניינם של הקטינים וחלק מהתקשורת לרבות בנוגע לקביעת תורים לרופאים ועניינים רפואיים אחרים נעשית דרך פקידת הסעד.

...

בנסיבות אלו, עתירתו של הנתבע בעניין המיטלטלין נדחית.

סוף - דבר: בנסיבות אלו, לאור המפורט לעיל – אני מורה כדלקמן: לעניין תביעת המשמורת – נפסק כאמור בסעיף 84 לפסק הדין.

לעניין הוצאות ההליך: בשים לב לתוצאת ההליכים המשפטיים בתביעות השונות, מאחר שאני סבורה כי ההליכים המשפטיים התמשכו זמן רב שלא לצורך בעטיו של הנתבע אשר לרוב התבצר בעמדותיו וביכר לנהל הליכים משפטיים מיותרים וממושכים בעניינים שונים שניתן היה להגיע בהם להסכמות כוללות, מצאתי לחייב את הנתבע בהוצאות ההליכים המשפטיים בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו לידי האם בתוך 60 ימים מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל.