מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הצמדת זכויות בניה עתידיות באופן גורף

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נוסח סעיף 29 ג' הוא כללי וגורף, באופן בו למוכר מוענק שיקול דעת בלעדי ומלא ביחס לזכויות הבנייה בהווה ובעתיד ואין בו בכדי לענות על המבחנים שפורטו בפסיקה בדבר הפרוט והספציפיות הנדרשת.
אף סעיף 31ג' כמו גם סעיף 29 ג' מעניק למוכר שיקול דעת בלעדי ומלא, אך זאת ביחס להוצאת שטחים מהרכוש המשותף, אף על פי כן ועל אף הרשימה המנויה בו של השטחים המוצאים, אין בהם בכדי להבהיר ולגלות לרוכש בהקף ובמידה הנדרשים והעולים לכדי רמת הגילוי נאותה על פי הרף שנתגבש בפסיקה בהקשר זה. סעיף 31 ד' להסכמי המכר קובע כי: "מבלי לגרוע מן האמור לעיל, מאשר הרוכש, כי ידוע לו כי השטחים וחלקים משטח המיגרש, חדרי שנאים וחדרים אחרים שידרשו לשימושו של המוכר ו/או מי מטעמו ו/או מי בהסכמתו ו/או כל רשות מוסמכת לפי דרישתה, חצרות, חניות, מחסנים וגג ו/או גגות הבית המשותף וכל שיבנה עליהם לרבות גגות של יחידות בבנין, וכן כל זכויות הבניה הקיימים ו/או שיהיו קיימים על שטחים אלה, חלקים בלתי בנויים של חצר הבנין, קירות חצוניים, כניסות נפרדות, מתקנים ושטחים מבונים ובלתי מבונים שמטבעם ו/או מיקומם עשויים לשמש בלעדית ו/או במידה רבה ו/או באופן משמעותי יחידה או יחידות מסויימות בבית, הוצאו מן הרכוש המשותף והנם מוצמדים לדירות בבית או יועמדו לשימושו הבלעדי של המוכר ו/או מי מטעמו ו/או מי בהסכמתו ו/או לשימושה הבלעדי של כל רשות מוסמכת אחרת, הכל לפי שקול דעתו הבלעדי והמוחלט של המוכר.
...
בע"א 188/77 זלצר נ' שכון עובדים בע"מ, פ"ד לא(3) 583, 586 (1977) קבע כב' השופט אשר: "המסקנה הנובעת לכאורה מההוראות הנ"ל היא שאם תבחר המשיבה (כפי שעשתה זאת למעשה) לרשום בית משותף הכולל מספר בנינים ובתוכם גם הבית, לא יהיה עוד מקום לטיעונו של המערער בדבר מגרש נפרד המהווה ביחד עם עשרים מקומות חניה הצמודים אליו יחידת רישום נפרדת השייכת ל- 32 דיירי הבית. משבחרה המשיבה לרשום בית משותף מורכב הכולל מספר בנינים, נקבעות זכויותיהם של דיירי כל הבנינים האלה, כולל דיירי הבית והמערער בתוכם ברכוש המשותף כולו, הכולל את מגרש החניה המרכזי; והזכות שנטענה על-ידי המערער לחלק 1/32 במגרש נפרד ובמקומות חניה נפרדים לכאורה אינה קיימת". נוכח האמור לעיל, הסכום שנקבע על ידי המומחה, 1,314,000 ₪ בהפחתה של 10% לשנת 2009, הוא שווי הזכות של דירת הגן יחד עם שווי הזכות בשטח הבניה ובשטח החצר, הרי שמתוך סכום זה על הנתבעות לשלם לתובעים לפי חלקם היחסי של התובעים מסך הדיירים בפרוייקט על 3 בנייניו.
ביחס לעתירת הנתבעות למחיקת תביעתם של "התובעים אסקין ושגית, אשר לא התייצבו להיחקר על תצהיריהם" (סעיף 50 לסיכומי הנתבעות) הרי שאין להיעתר לה וזאת משהצדדים הגיעו להסכמה דיונית אשר ניתן לה תוקף של החלטה ולפיה (עמ' 45 לפרוטוקול): "עו"ד טורקלטאוב: הסכמנו להסכמה דיונית, לפיה שאר עדי התובעים, למעט מר דני לס, לא ייחקרו על תצהיריהם. וזאת מבלי לפגוע בטענות הנתבעים כנגד האמור בתצהיר, הן לעניין טענות שבמהימנות והן לעניין טענות שבעובדה. אין בהסכמה הדיונית שניתנה על ידי הנתבעים כדי להוות הסכמה להרחבת חזית ו/או קבילות של ראיות שאינן קבילות על פי ההלכות הנוגעות לעניין קבילות ראיות. ואי החקירה לא מכשיר ראיות שאינן קבילות... לגבי מומחי הצדדים, הוסכם..." בנוסף לסעד שנתבע בגין גריעת חלקים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה עתרו התובעים לפיצוי בסך כולל של 120,000 ₪ בגין עוגמת הנפש והמטרד שנגרמו להם, לטענתם, במהלך כל תקופת בניית דירת הגן הנוספת, שנים לאחר שהבנין אוכלס (סעיף 45 לסיכומי התובעים).
בנוסף ישלמו הנתבעות לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא סכומי ההוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם, הציעו לתובע, קודם למכירת הדירה כי ירכוש אותה מהם, על מנת להצמיד אליה את זכויותיו ברכוש המשותף לדירה.
כך, הצהיר התובע בין היתר במסגרת החתימה על ההסכמים כי - "הקונה מצהיר כי בדק את הממכר ואת זכויות המוכר בו בלישכת רישום המקרקעין וברשם החברות ובכל מוסד נידרש אחר וכי עיין במסמכי ההיתאגדות של החברה, לרבות השינויים שנעשו לתקנות החברה מעת לעת ומצאו מתאים לצרכיו וכי הוא מוותר על כל טענות מום, ברירה, או אי התאמה." בנוסף, חתם התובע על התחייבות (נספח ו' לתצהיר הנתבעים 4-6) ולפיה- "כ"כ הנני מצהיר כי ידוע לי שאסיפה כללית של החברה אישרה את מכירת המניות על ידכם לה"ה ברא"ז ופורת ולא אישרה את מכירתה לי וכי לא תהיה לי כל טענה כלפיכם, באשר לכך, ואם ייגרם לכם נזק כלשהוא בשל כך הנני מתחייב לשפותכם על כל נזק כנ"ל". בעדותו, ניסה התובע להיתכחש לאמור לעיל וטען- "ת. לא הבנתי אז שום דבר, היה לי עו"ד שאישר שאני אחתום. הוא נתן לי הסכם מקדמי, וגם נתן לי בכתב ידו שיש לנו את כל הזכויות הנצרכות כדי לקיים את העסקה עד תומה באופן גורף וחוקי. אני מתכוון לנספח א' לתצהירי.
היתרון של מי שהבינו זאת היה שהוא הבין שעל ידי כך הוא יכול לנסות לרכוש זכויות בחצר ובדירה ובקומת הקרקע, ובגג, ושבעתיד זכויות אלה יכולות לשקף גם זכויות בניה עתידיות בגג, שהסתבר שאלה למעשה הזכויות שהם תובעים היום.
...
הנני מקבלת טענה זו. מפסק דינה של כב' השופטת אחימן עולה כי בנוגע לאותם הסכומים, טען אז הנתבע 1 בפני בית המשפט כי הועברו לתובע על חשבון השיפוץ.
אשר לפיצוי בגין דמי שכירות- התובע לא הצביע על כל אסמכתאות לתשלום דמי שכירות ולא הוכיח את חובת הנתבעים לשלם דמי שכירות, למעט העלאת הטענה בעלמא ועל כן, דין רכיב זה להידחות .
סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעים 2- 7 נדחית.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר, נקבע בסעיף 19(3א) לחוק : "יום המכירה במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התיכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התוכנית". (ההדגשות – לא במקור) המלומדים ד"ר אבי גורמן ושי אהרונוביץ בספרם "מסוי מקרקעין – פרשנות הלכה למעשה" כותבים בעמוד 343 לגבי סעיף 19(3א): "סעיף זה הוסף בתיקון 69 לחוק, והוא קובע את דחיית יום המכירה בעיסקאות קומבינאציה. בהתאם להוראות הסעיף, כאשר עסקינן במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי, שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תוכנית כמשמעותה בחוק התיכנון והבניה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף, יום המכירה יהיה יום אישור התכנית. סעיף זה הוא חריג להילכת אלדר שרון, לענין חלק מעיסקאות הקומבינאציה. אנו בדיעה, כי יש מקום לשינוי גורף של הילכת אלדר שרון, בהתאם לתוכן הכלכלי של העסקה...". (ההדגשות – לא במקור) המלומד ד"ר שמואל בורנשטיין בספרו "חוקי המס המפורשים – חוק מסוי מקרקעין" כותב לגבי סעיף 19(3א) לחוק (בעמוד 85): "הוראה זו עניינה אך ורק בתנאי הנוגע להגדלת אחוזי הבניה וכאשר התמורה כולה אינה בכסף, במקרה זה יידחה יום המכירה ליום אישור התוכנית..., בכל מקרה בו קיים תנאי מתלה... יום המכירה יהא יום כריתת ההסכם (פסק דין אלדר שרון)... ס"ק זה נקבע מתוך מטרה לקבוע את מועד ארוע המס מאוחר ליום כריתת ההסכם, במיוחד כאשר קודם להתקיימות התנאי קשה היה להעריך את שווי העסקה... נועד סעיף זה לדחות את יום עסקת הקומבינאציה....". המלומדים פרופ' יצחק הדרי בהישתתפות עו"ד ח. טארק דיביני כותבים בספרם "מסוי מקרקעין" (כרך א' חלק ראשון – מהדורה שלישית), בעמודים 362 עד 364: "סוג נוסף של הסכמים שלמים שאינם מותנים בתנאי מתלה הם הסכמים שסכום התמורה הנקוב בהם אינו קבוע באופן מוחלט ביום ההסכם. סכום זה עשוי לדוגמא, לגדול אם יאושרו אחוזי בניה נוספים לנכס הנדון. גם בהסכמים אלה רואות רשויות המס חוזים עם תנאי מתלה, והן כוללות את אחוזי הבניה הנוספים בשווי הממכר (קובץ הוראות מקצועיות 203)..., ההלכה כיום בשני סוגי החוזים שלעיל לענין חוק מסוי מקרקעין היא שיום המכירה הוא יום כריתת החוזה. עם זאת, בחוזה על תנאי נוצרת בעיה מימונית עקב הצורך לשלם מס שעה שאין זה ברור עדיין אם העסקה תהא אפקטיבית (עם מילוי התנאי)...
הוון התמורה הנומינלית (ללא ריבית והצמדה) שנקבעה בשלב ב' ובשלב ג' בסכום של 12.3 מיליון ש"ח (8.3 מיליון ש"ח + 4 מיליון ש"ח) בשיעור ריבית שנתית של 6% לתקופה של 6 שנים נראית סבירה (ואף שמרנית), ותביא את התמורה העתידית האמורה להשתלם לשוויה ההוגן ל"יום המכירה" (שהוא יום כריתת ההסכם – חודש מאי 2019), ונסביר: בפרק ט"ו של הקוים המנחים של אגף שומת מקרקעין שבמשרד המשפטים, העוסק בקביעת שיעור דמי השמוש המהוונים, נאמר, בין היתר, כדלקמן: "לנוכח הקושי שבחישוב פרטני של ההוון והתשואה לקרקע, נשתרש הנוהג השמאי לייחס לקרקע שיעור תשואה או הוון שבין 5% לבין 6%". במקרה דנן, נוכח מאפייני הנכס, בעיקר קיומם של מבנים לשימור, לדעתי קיים מרכיב סיכון לא מבוטל למשך הזמן הנידרש להכנה ואישור התב"ע להוספת זכויות בניה בנכס.
...
סוף דבר: הלכת אלדר שרון של בית המשפט העליון, לפיה חוזה עם תנאי מתלה הוא חוזה שלם מרגע כריתתו (בכפוף לחריגים מסוימים) "ויום המכירה" נקבע למועד זה גם לעניין חוק מיסוי מקרקעין, הינה הלכה מחייבת, ולמרות חלוף השנים (כשלושה עשורים) לא נס ליחה.
אני מסכים כי בנסיבות המקרה מתחייבת פעולת היוון התמורה הנדחית על מנת להגיע לתוצאת מיסוי נכונה, והקורא מופנה לחלק ו' לחוות דעתי בעניין א.ק.מ. דה וינצ'י ("על נחיצות ההיוון - כללי"), שם נותרתי במיעוט (ו"ע 29956-06-17 א.ק.מ. דה וינצ'י שותפות מוגבלת נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, ניתן ביום 31.1.2019).
אני מקבל את הפרמטרים בהם השתמש רו"ח פרידמן (שיעור ההיוון של 6% ומשך זמן של 6 שנים), שכן גם לטעמי הם משקפים באופן ראוי הן את רמות הסיכון והן את משך הזמן הצפוי להכנת תכנית בנין עיר שעשויה להקנות את זכויות הבניה הנוספות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפיכך, התקנון נוסח בצורה הגורפת ביותר האפשרית בנקודת הזמן שבה הוא נכתב (לפני שנים רבות) כך שתתאפשר הגשת כל בקשה, מכל סוג, כדי לנצל זכויות בנייה, קיימות ועתידיות.
לטענת העותרות, בעת שנכתב התקנון, לא ניתן היה לצפות שבעתיד – בשנת 2016, ינוסחו התקנות כפי שהן מנוסחות כיום, קל וחומר, שיתוקן התיקון בשנת 2021, ולכן - התקנון נוסח באופן רחב וכללי, על מנת לאפשר מהותית לבעלי הזכויות כל פעולה לצורך מימוש הזכויות לבניה על הגג.
לפיכך, נטען כי לא דרושה הסכמה של שאר בעלי הדירות כאשר מבוקש להוסיף דירה (או דירות) בשטח הגג, אשר הוצמד לדירת בעל הדירה מגיש התכנית וכאשר בעל הדירה מגיש התכנית הנו הבעלים של כלל זכויות הבנייה באותו שטח.
...
בדומה, אין צורך לדון בטענה של העותרות לפיה יש חוסר איזון בכך שהתוכנית של המשיב 2 אושרה והתוכנית של העותרות לא מקודמת, ורק אעיר כי בנקודה זו מקובלת עלי עמדת המשיבה 1, אשר הסבירה שההבדל נובע מכך שהתכנית של המשיב 2 הוגשה לפני התיקון של התקנות, ואילו התכנית של העותרות הוגשה אחרי התיקון ששינה את המצב ככל שעסקינן בהסכמה הנדרשת.
סיכום - משהגעתי למסקנה מעלה, אין באפשרותי להעניק את הסעד המבוקש בעתירה, והיא נדחית.
בהתאם לאמור לעיל, העתירה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בא-כוח המערערים שב והטעים כי ההצמדה של הגג לדירות שבבעלות החברות וההסכמה לבנייה על הגג, אינן בגדר עסקה קניינית המעבירה את זכויות הבנייה המשותפות העתידיות באופן גורף.
...
יודגש, כי מסקנה זו אף מתחזקת בהשוואה למקרים דומים אחרים.
אם כן, המסקנה הכוללת העולה לשיטתי מן הניתוח לעיל היא כי ההסכמות העומדות בלב ההליך דנן כללו ויתור מתוחם בלבד על זכויות הבנייה המשותפות, תוך מתן אפשרות לחברות להשלים את הבנייה הנדרשת על גג הבניין בהתאם למצב התכנוני באותו מועד.
סוגיית ניוד הזכויות למגרש אחר אינה משליכה על כך. סוף דבר נוכח כל האמור, אני סבורה כי זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות אשר ניתנות לניוד ולמכירה מצויות בבעלותם של כלל בעלי הזכויות בבניין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו