הצהרת נכות רפואית כוללת לצורך פטור ממס הכנסה

יודגש כי הצהרתו של הנתבע ביחס להסכם וטענותיו הנסתרות ע"י עדותו שלו (ביחס להסבר בעל פה שקבל מגואטה) כמו גם ע"י תצהירו של גואטה, מעוררת תהיות בדבר אמינותו.

כמו כן, צורפו "בקשה לקביעת אחוזי נכות לצורך פטור ממסים" מיום 25.5.16 הכוללים את פרטי הנתבע; טופס "הנחיות לקבלת הפנייה לועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות" מיום 8.5.16 הממוען לנתבע, וטופס "אישור מסירת מידע" המהוה כתב ויתור על סודיות רפואית של הנתבע כלפי רשות המיסים, שנחתם על ידו בתאריך 25.5.16.

הוכח כי התובעת הנחתה את הנתבע באשר למסמכים רפואיים נדרשים לשם השלמת תיקו הרפואי; אספה ותייקה מסמכים רפואיים שהגיש לה הנתבע והגישה אותם למל"ל ולמס הכנסה; הפיקה חוות דעת רפואית לשם שימוש בועדת הערר של המל"ל וכן הגישה בשם הנתבע במהלך 2016-2017 את המסמכים הבאים אשר הוגשו כחלק מנספח 11: תביעה לקיצבת נכות כללית במל"ל, בקשה לפטור ממס למס הכנסה, בקשה לתג נכה ופטור מאגרת רשוי, "דין וחשבון שנתי מקוצר" לשנות המס 2015 ו-2016, "בקשה לקביעת אחוזי נכות לצורך פטור ממסים" וטופס "אישור מסירת מידע" לרשות המיסים.

...

תוצאה התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כן ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט מינימלית בסך של 654 ₪, כמפורט לעיל.

הנתבע ישלם לתובעת את כלל הסכומים האמורים לעיל בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים ריבית והפרשי הצמדה כדין.

" עדותו של התובע לעניין נוכחותו בועדה, אשר מצא לנכון לתקנה/ לשנותה כמפורט לעיל, הינה גם בסתירה לאמור בסעיף 7 לתצהיר עדות ראשית מטעמו, בו הצהיר שעו"ד אלי צ'ריסקי הוא אשר נכח בדיון.

הסעיף מציין כי עורך הדין יהיה זכאי לתשלום 20% מהחסכון בתשלום מס רכישה, וזאת בתוספת מע"מ. סעיף 3 להסכם, שכותרתו "מועד התשלום", מיפרט כי על עורך הדין לייצג את הלקוח הן בכל הקשור להשגת פטור מס הכנסה, לפי 100% נכות רפואית, וכן יפעל לקבלת אישור מאת האפוטרופוס הכללי בבית המשפט לעינייני מישפחה (סעיף קטן 3.1).

בנסיבות אלו ניתן גם ליישם את דוקטרינת האשם התורם, ראה ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (פורסם בנבו; 15.12.2015): "בנסיבות שכאלה, בהן שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה לחוסר ההבנה שנוצרה והנזק שניגרם כתוצאה מכך, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים". לא הוכח מלוא הנזק שנטען על ידי הנתבעים בגין האיחור בהגשת הבקשה לועדה, דמי שכירות בסך כולל של 18,000 ₪, אולם אין ספק שניגרם נזק מסוים וכן הוצאות בשל העיכוב אשר אני מעריך אותו בסך של 5000 ₪.

...

לעניין אי הבאת עד, ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" "סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן". בהמשך, עברה הקטינה מבחן כדרישת הוועדה (דו"ח הפסיכולוגית צורף לתצהיר עדות ראשית).

אינני מקבל גרסתו של הנתבע בכל הנוגע למועד הנטען על ידו לשליחת המכתב.

בנסיבות העניין ובשים לב לכל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע ישלם לתובע תוך 45 יום מהיום, סך כולל של 21,500 ₪ (כולל מע"מ).

לאחר כתיבת חוות הדעת, עמדה הנתבעת על קבלת מלוא מיסמכי התובע בקשר עם תאונות קודמות ועברו הרפואי הכולל, וטענה כי מרבית האינדיקציות באשר לעברו הרפואי של התובע לא הוצגו בפני המומחה, באופן המטה את חוות דעתו.

לטענתה, מעיון בדו"ח הועדה הרפואית למס הכנסה עולה כי לפי פרוטוקול ועדה רפואית מיום 23.3.2011 (תאונת עבודה), נקבעה לתובע נכות בשיעור 15% בגין כתף ימין וכן נכות בשיעור זהה בגין כתף שמאל, וזאת החל מיום 9.2.2011.

מסיבה זו, לטענת הנתבעת, עת קיימת נכות קודמת בגינה התובע מקבל פטור ממס הכנסה ועת המומחה אישר כי לו היה יודע על קיומה של נכות קודמת לא היה קובע נכות כלשהיא כאן – אין מקום לקחת נכות זו בחשבון כעת.

הצהרתו בחקירה על כי היה משנה את דעתו לו היה יודע על נכות קודמת מתבססת על השערה בלבד, ולא ניתן לקבוע כי הצהרה היפותטית מהוה חזרה מחוות הדעת לעניין זה. במובן זה, קבלת טענת הנתבעת עשויה להוות מעקף פסול לתקנות, באופן שלא ניתן לקבלו.

...

במצב דברים זה, אני קובעת כי לא הוכח כנדרש הקשר שבין התאונה ובין פרישתו המוקדמת של התובע מעבודתו.

לאור כל אלה, אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 5% - נכות המבטאת את ההחמרה המזערית שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה, בהתאם להתרשמותי מהתיעוד הרפואי ומהראיות שהוגשו כמפורט לעיל.

לסיכום סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: עזרת הזולת בעבר ובעתיד – 3,500 ₪; הוצאות רפואיות, נסיעות ואחרות – 2,500 ₪; נזק לא ממוני – 15,000 ₪.

נקבעה לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 86.6% ולטענתו, בשל כך, הוא מיתקיים מתרומות ונעזר בילדיו, לצורך מימון טיפולים רפואיים.

כך לדוגמא, התובע מצהיר כי אין לו הכנסות ו/או קיצבאות והעזרה שמקבל היא רק לצורך טיפולים רפואיים ומכאן כי לא ברור ממה מיתקיים התובע.

יאמר כבר עתה, כי על-פי תקנה 3 לתקנות, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג על-ידי עורך דין מטעם הלישכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו. עם זאת, תקנה 12 קובעת: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

צוין בתצהיר כי התובע עוסק כעצמאי וכי מצורת "הצהרת הון אחרונה למס הכנסה וכן דוחות מע"מ" (סעיף 4) אבל אלה לא צורפו.

אף כי התובע לא תרגם את תדפיס העובר ושב אשר צירף, עיון בו מעלה כי היו בו סך של 11 תנועות בלבד בחצי השנה האחרונה, וזאת בתנודה כוללת של 150 ₪ בלבד.

...

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לומר כי המקרה של התובע נכנס לאותם מקרים של חוסר יכולת כלכלית המצדיקים מתן פטור מאגרה.

משהתובע אינו עומד בדרישה להוכיח העדר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לדון בשאלת סיכויי ההליך והבקשה נדחית.

התובע ישלם את האגרה עד ליום 26.3.23 שאם לא כן, עשוי בית הדין למחוק את התביעה, ללא התראה נוספת.

בהתאם להצהרת היחידה, סך חובותיה לעשרים ושנים נושיה עמד על 1,753,984 ש''ח. ביום 13.6.2023 ניתן ליחידה, במעמד הצדדים, צו שקום כלכלי.

במהלך הדיון הובהר כי חרף נכותה ומצבה הרפואי מבקשת היחידה להמשיך ולהשתלב במעגל העבודה ולהשיא את קופת הנשייה.

לטענת המבקש, מאחר ומקור רכיב חיסכון המס נוצר אך בשל מצבה הרפואי של היחידה, כי אז היא (והיא לבדה) זכאית להנות ממנו (להלן: הכספים הפטורים מניכוי מס).

לטענתה הבקשה הוגשה ללא עגון משפטי וללא צירוף פירוט או אסמכתות מתאימים על אודות הכנסות היחידה, לרבות גובה הקיצבאות להן היא זכאית נוכח מצבה הרפואי.

עוד טוענת הנאמנת, כי מעיון באסמכתאות שהגישה המחזיקה (קרן הפנסיה), עולה כי ליחידה עומדת הזכות (אם תחפוץ או תדרש לכך) לפדות סך של כ-90,000 ש"ח מתוך סך כולל של 131,000 ש''ח המצויים אצל המחזיקה (ראו תגובת המחזיקה מיום 16.7.2023).

...

בסופו של דבר, בהחלטה מיום 28.9.2023 ניתן ליחידה, בהסכמת הנאמנת, הפטר לאלתר "בכפוף למימוש הכספים הבלתי מוגנים בחברת הראל פנסיה וגמל ובכלל כך בכפוף להמצאת המסמכים לנאמנת". רכיב אחרון זה שבהחלטה שבה ניתן הפטר לאלתר – בדבר מימוש הכספים הבלתי מוגנים (כספי פיצויים) בקופת הפנסיה של היחידה – הוא העומד במוקד הבקשה שבפניי.

כל זאת, כזכור, בהינתן העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי בכספי קרן הפנסיה צבורים גם כספים מוגנים בהיקף לא מבוטל, בסך של כ-90,000 ש"ח. בנסיבות אלה מששקלתי את מכלול נתוניה של היחידה כמו גם את השיקולים הנוגעים לנושים אני סבור כי התוצאה המאוזנת הינה מתן הפטור ליחידה מחובותיה (ולפנים משורת הדין - מבלי לחייב את היחידה בהשבת הכספים הבלתי מוגנים שמשכה לכאורה ללא היתר בסך 9,000 ש"ח ואף מבלי לחייבה לפרוע את חוב הפיגורים על סך של 9,500 ש"ח); אך כל זאת בכפוף להעברת הכספים הלא מוגנים מושא הבקשה, לקופת הנשייה, על חשבון תכנית הפירעון.

בהתאם לכך נקבע, כי זכות המוקנית ליחיד לקבלת החזר מס היא נכס המוקנה לקופת הנשייה ובהקשר זה נקבע, כי "החזרי המס אינם באים בגדר החריגים, ועל כן הם מוקנים לנאמן. מסקנה זו מתיישבת אף עם התכלית העומדת בבסיס העברת נכסי פושט הרגל לנאמן, להעמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל בידי הנאמן, המאגד את האינטרסים הלגיטימיים הן של פושט הרגל והן של הנושים" (רע"א 7725/18 פלוני נ' עו"ד חגי פריד, פיסקה 8 (16.1.2019) (כב' השופטת י' וילנר); וראו עוד: פש"ר (מחוזי באר שבע) 4167-06-11‏ ליברמן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום, פיסקה 4 (20.7.2021); פש"ר (מחוזי חיפה) 27110-08-18 אבו בכר נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (22.11.2022); פש"ר 58384-09-16 זוהב גינאור נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (29.5.2023)).

משנמצא כי אין לשנות מן המסקנה שלפיה יש להקנות לקופת הנשייה בנסיבות המקרה דנן את כספי הפיצויים, שאינם מוגנים, ומשלא הוצג בפניי כל טעם מבורר המלמד מדוע יש לסטות מן ההלכה הפסוקה בדבר היותו של רכיב חיסכון המס משום נכס המוקנה לקופה, הרי שלא ראיתי מקום לקבוע כי רכיב חיסכון המס במשיכת כספי הפיצויים, הנובע ממצבה הרפואי של היחידה, אינו מוקנה אף הוא לקופת הנשייה.

המזכירות תמציא לצדדים את החלטתי זו. ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ד, 26 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.