מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הצהרת זכויות במניות בידי סלקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

הרקע והעובדות הצריכות לעניין בשנת 2006 הגיש ארנון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו המרצת פתיחה נגד מר שלמה פיוטרקובסקי ואפשי השקעות בע"מ, חברה בבעלותו ובשליטתו המלאה (להלן יחד: פיוטרקובסקי), בה ביקש להצהיר כי מחצית מניותיה של חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: סלקום) שהוחזקו על ידי פיוטרקובסקי והמהוות 1% ממניות סלקום, על כל הזכויות והדיבידנדים הנובעים מהן, שייכות לארנון.
בהחלטתו מיום 6.4.2009 קיבל כבוד השופט א' רובינשטיין את הבקשה לעיכוב ביצוע בחלקה בקובעו כי 1% ממניות סלקום ו-50% מהדיבידנדים בעבורן, יופקדו בידיהם הנאמנות של באי כוח הצדדים וכי 50% הנותרים יועברו לארנון כנגד ערבות בנקאית אוטונומית בגובה הסכום ששולם.
...
אשר לבקשתו של ארנון (רע"א 5526/13) הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, והכל מן הטעמים המפורטים להלן.
לבסוף אני סבורה כי יש לדחות גם את עתירת ארנון לחייב את פיוטרקובסקי בתשלום ריבית פיגורים על הסכום הפסוק מיום מתן פסק הדין בערעור (6.12.2011) ועד העברתו לארנון (23.5.2012).
כפועל יוצא רע"א 5526/13 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת חוות הדעת, תעמוד לנתבעים – ובייחוד לנתבע 1 – הזכות לשלם לתובעת את שווי חלקה בהחזקת המניות לפי הערכת המומחה.
משלא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות בנוגע לקביעות המומחה בגדרי חוות הדעת והבהרותיו בנידון – זימנתי את הצדדים לדיון נוסף לפניי, וזה היתקיים ביום 07.10.2021.
בתמיכה להתנגדות הנתבע 1, צורף תצהיר מטעם מר לויאן, במסגרתו מוצהר על ידו כי מר יעקובי הציע לו את המניות מושא חוות הדעת – ולגביהן כאמור, כבר קיימת החלטה שיפוטית חלוטה מיום 18.01.2021 בדבר העברתן לנתבע 1 בערכן כפי שיקבע המומחה שמונה על ידי בית המשפט [תצהיר מטעם שלומי לויאן; נספח 1 לתשובת הנתבע 1].
לצד זאת, נתונה לבית המשפט הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר הגשתן של ראיות נוספות, מקום בו מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה [רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ פסקה 6 (פורסם בנבו, 13.12.2015)].
...
הגשת הבקשה באה בעקבות החלטתי בדיון שהתקיים לפניי ביום 07.10.2021, במסגרתו נטען על ידי התובעת כי בעקבות גילויים על אודות מעשי מרמה והפרת אמונים – של כל הנתבעים כולם – יש בידה ראיות ומסמכים המצדיקים לאפשר לה בנסיבות העניין לפעול לתיקון כתבי טענותיה.
זאת ועוד, בבחינת תכנה של הראיה גופא, סבורני כי לא ניתן להתעלם מהקושי העולה כבר כעת ביחס לטיבה ושאלת כבילותה – הן במהותה (שעשויה להתקבל הטענה כי מדובר בעדות מפי השמועה); הן מבחינת אופן הגשתה, בשים לב לכלל הידוע בדבר הגשת "הראיה הטובה ביותר". לפי כלל זה, לצורך הוכחת תוכנו של מסמך בבית המשפט, יש להציג בפניו את המסמך המקורי.
בסופו של דיון כאמור, וככל שלא אמצא להיעתר לצירוף הראיה שבנדון – יושב המתווה המוסכם במסגרת ההסדר הדיוני, על כנו.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנתניה ת"א 18700-04-19 שרותי ישראל צ.ב. (2007) בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ מספר בקשה:8 לפני כבוד השופט אלי ברנד מבקשת סלקום ישראל בע"מ משיבה שרותי ישראל צ.ב. (2007) בע"מ ב"כ המבקשת: עוה"ד ערן וינר ואורי הרמלין ב"כ המשיבה: עו"ד ד"ר יוסי כהן החלטה
המסגרת הדיונית סעיף 353א' לחוק החברות קובע כך  – "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.2016)‏‏ הבהיר כב' השופט יצחק עמית ביחס לסעיף זה כך (פסקה 4 להחלטה.
ההדגשות כאן ובכל ציטוט שלי, אלא אם נאמר אחרת) – "תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר פס' 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה 12, 2015)). לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הנה הכלל ולא החריג (השוו לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה (ראו: רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין, פס' 8 (13.11.2014); רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (‏23.5.2011);רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)). בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות (השוו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, מד (1) 647, 650 (1990))." עוד נקבע בפסקי דין רבים (ראו למשל – ת"א (מחוזי תל אביב) 17679-05-17 אם תיקשורת המונים בע"מ נ' בזק בנלאומי בע"מ (8.11.2018); ת"א (מחוזי תל אביב) 37249-04-12 הדסה חי השקעות (1995) בע"מ נ' טוונטי האנדרד נכסים בע"מ (6.2.2015); רע"א (מחוזי תל אביב) 25096-02-17‏‏ או אם סי ניהול ואחזקות בע"מ נ' תדיראן טלקום – שרותי תיקשורת בישראל – שותפות מוגבלת (14.2.2017) ועוד ועוד) כי אין די במכתב רואה חשבון או בדו"ח לא מבוקר על מנת להקים את התשתית הראייתית הנדרשת להוכחת איתנותה הפינאנסית של התובעת ועל התובעת המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה להביא לשם כך ראיות מניחות את הדעת.
שיכנוע זה עוסק בראש ובראשונה בהוכחת טענות עובדתיות בדבר איתנותה הפינאנסית של החברה התובעת – המשיבה דכאן, ובהיעדר תצהיר תומך אין למעשה גרסה עובדתית כלשהיא של המשיבה ביחס לבקשה זו. כימעט אין צורך לציין כי לו היתה המשיבה מגישה הצהרה העומדת בתנאים שקבעה לשם כך לישכת עורכי הדין לצורך ימי המשבר הנוכחי חלף תצהיר הייתי מסתפק בכך, אך זו לא עשתה כן. אין לי אלא להשען על שטענה בצדק המשיבה בתשובתה – כי די במחדל כזה כדי להביא למחיקת תשובתה וכפועל יוצא מכך לקבלת הבקשה.
...
קביעת הרשמת הנכבדה בדבר התנהלות זו של המשיבה מובילה דווקא למסקנה ההפוכה, כי המשיבה גורמת להכבדה על ניהול ההליך והגדלת ההוצאות בניהולו ויש בכך משום חיזוק לעתירת המבקשת בבקשה שלפני.
מנגד יש לזכור כי הרשמת הנכבדה הביעה גם סימני שאלה ביחס להתנהלות המבקשת ועדיין רחוקה הדרך מלהביע עמדה מנומקת באשר לתוצאה הצפויה בהליך זה. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בשים לב לסכום התביעה, לטיב הטענות והאופן בו נראה כי יהיה הכרח לבררן ולהוצאות שעשויים הצדדים להוציא בשל כך אני סבור כי יש להפחית במידת מה את סכום הערובה מזה לו עתרה המבקשת.
סיכום לאור כל האמור וכתנאי להמשך ניהול ההליך אני מורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט סך של 40,000 ₪ תוך 20 יום מיום שעל פי הוראות הנהלת בתי המשפט ניתן יהיה לבצע הפקדות במזכירות או עד 10 ימים לפני מועד הדיון – לפי המוקדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לאור האמור, התובע הוא הזכאי על פי הסכם מכירת המניות לתגמולי הביטוח, ובהתאם להוראתו המפורשת של סעיף 4.10 להסכם מכירת המניות, היה על הנתבעת להעביר לתובע את תגמולי הביטוח ללא סייג וללא כל קזוז, וזאת תוך 3 ימי עסקים.
עמיר הצהיר כי "בסמוך למכירת מניותיו... הגיע יובל מימון... אל סניף רמת החייל והעביר לידי, עבור הנתבעת, את המכשיר הסלולרי ששמש אותו בהיותו בתפקיד. הודעתי על כך מיד למנהל הנתבעת, מר דהן. לא קבלתי כל הוראה ממר דהן, מה לעשות עם המכשיר הסלולרי. מס' חודשים לאחר מכן, התבקשתי על ידי שותף אחר בנתבעת, מר אמיר מימון להעביר לרשותו את המכשיר הסלולרי, ברשותו וידיעתו של מנהל הנתבעת, מר מאיר דהן" (סעיפים 5-8).
עוד הצהיר דהן כי "בפועל, התובע לא החזיר את הטלפון לנתבעת, לא העביר את הטלפון הסלולרי על שמו וכתוצאה מכך, הנתבעת חויבה ע"י חברת סלקום... בפועל כפי שטוען התובע, הטלפון הסלולרי הועבר על ידו לשימושו הפרטי של בן אחיו... מעולם לא אשרתי להעביר את הטלפון לבן אחיו של התובע. מעולם לא שוחחתי עם איש ומעולם לא נתתי כל "אישור" למאן דהוא להעביר לצד ג' כלשהו את הטלפון הסלולארי של הנתבעת, תוך שהנתבעת תממן צד ג' כלשהו.
אמנם התובע פנה לראשונה לנתבעת כשנה לאחר שתגמולי הביטוח הועברו לידיה, ואולם לא מצאתי שיש לקבל את עדותו של דהן לכך שרק באותו המועד נודע לנתבעת על קבלת הכספים בידיה.
...
סוף דבר אשר על כן אני מקבלת את התביעה.
הנתבעת תשלם לתובע סכום של 5,758.54 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום 8.1.10 עד יום התשלום בפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הפרשי הצמדה וריבית על הסכום של 37,433 ₪, מיום 8.1.10 עד יום 31.5.11.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשת הוסיפה ושנתה טענותיה באשר לרצון להיטיב במסגרת בקשה זו עם בעלי המניות, הנושים ומחזיקי כתבי האופציה, וכן הבהירה, כי בעלי השליטה מטעמה הודיעו כי הם מוותרים על זכותם להארכת כתבי האופציה ושינוי תוספת המימוש הנדרשת ביחס לכך, באופן שבו ההטבה כולה, תיוותר אך בידי משקיעים מטעם הציבור.
(לעניין זה ראה לדוגמא: ת.א. 56254-06-20 פנטזי נטוורק בע"מ נ' הרשות לניירות ערך (פורסם; 23.6.2020) ; ת.א. 20108-05-21 פי.אל.טי שירותים פינאנסיים בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון-מחוז תל-אביב ואח' (פורסם;24.5.2021); ת.א. 20323-08-20 מיקרונט בע"מ נ' הרשות לניירות ערך ואח' (פורסם; 11.8.2020) ; ת.א. 47253-03-20 סלקום ישראל בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ (פורסם 26.3.2020)).
27.8 ניתן תוקף של החלטה להצהרת המבקשת על פיה בעלי השליטה בה, כמפורט בסעיף 10 לבקשה, לא יממשו ולא יהיו רשאים לממש את כתבי האופציה המוחזקים על ידם ממועד מתן החלטתי זו. 27.9 לצד הנקוב לעיל, הגם הוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות, ובהנתן פרקי הזמן הקצרים מאוד לכנוס האסיפות ומסירת ההתנגדויות, אני מוסיפה ומורה כי מקום בו תועלה כנגד המבקשת טענה בדבר נזק שניגרם ומקורו בקיצור לוח הזמנים לכנוס האסיפות או להגשת ההיתנגדות (וביחס לאלו בלבד), לא יהא במתן ההיתרים נושא בקשה זו, כדי לאיין זכות תביעה, וזאת מבלי שיהא בנקוב כדי הבעת עמדה לגופן של טענות.
...
עסקינן בבקשה להקלות בהיקף רחב מאוד, ואיני רואה כל הצדקה להיעתר לחלקה עת כי אין די בעובדה כי המבקשת סבורה כי ההליך הינו לטובת כלל הגורמים הנוגעים בדבר, על מנת לאיין את זכותם לבחור האם להביע עמדה ביחס לבקשה, כמו גם לבסס את עמדתם זו על מצע מלא ושלם של נתונים.
27.8 ניתן תוקף של החלטה להצהרת המבקשת על פיה בעלי השליטה בה, כמפורט בסעיף 10 לבקשה, לא יממשו ולא יהיו רשאים לממש את כתבי האופציה המוחזקים על ידם ממועד מתן החלטתי זו. 27.9 לצד הנקוב לעיל, הגם הוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות, ובהינתן פרקי הזמן הקצרים מאוד לכינוס האספות ומסירת ההתנגדויות, אני מוסיפה ומורה כי מקום בו תועלה כנגד המבקשת טענה בדבר נזק שנגרם ומקורו בקיצור לוח הזמנים לכינוס האספות או להגשת ההתנגדות (וביחס לאלו בלבד), לא יהא במתן ההיתרים נושא בקשה זו, כדי לאיין זכות תביעה, וזאת מבלי שיהא בנקוב כדי הבעת עמדה לגופן של טענות.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לידי הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו