ברם, השאלה האם די בהטיית מאזן ההסתברות וניתן להצהיר על הורות באמצעות הוכחות שמצביעות על היסתברות של מעל 50% בלבד, גם במקרה שבו לא מדובר בהוריה טבעית אלא בהוריה שנוצרה באמצעות סיוע של גורמים והליכים רפואיים נוספים, אינה נקייה מספקות.
כפי שנקבע בעמ"ש (חי') 28901-03-17 היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלונית (24.5.18) בפיסקה 40:
"יש להבהיר ולהבין, כי הורות אינה נקבעת לאותו אדם שהקשר הנפשי/ריגשי או מידת השקעתו בילד הם הרבים ביותר. לא זהו הקריטריון לקביעת הורות, גם אם כמובן רצוי שאלו יהיו פני הדברים, ושהקשר הנפשי עם הילד, כמו גם מידת ההשקעה, יהיו מירביים ביחסי הורים וילדים.
...
סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערערים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.
המסה הראייתית שהונחה לפני בית משפט קמא, הן החיובית הן השלילית, מוליכה למסקנה אחת – המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה, בין אם מדובר בנטל מוגבר בין אם בנטל של מאזן הסתברויות, להוכיח את תביעתה, שהיא היא האם הפיזיולוגית של הקטינה.
משהמערערת כשלה, אפוא, בהוכחת העובדה שהקטינה הינה פרי בטן שלה דין הערעור להידחות.