הצהרת הון לבעל דוכן בשוק הכרמל

להלן עקרי ההוראות הרלוואנטיות לתובענה (ההדגשות במקור - ד.ו): "הואיל וחברה קיבלה שירותי ניהול ושירותים נלווים מחברת השירותים (להלן: "השירותים"), והואיל וחברת השירותים סיפקה את השירותים באמצעות דוד באופן אישי ו/או מטעמו; והואיל ודוד הינו בעל המניות הדירקטור היחיד בחברת השירותים; והואיל: והצדדים מעוניינים לסיים את ההיתקשרות ביניהם ולהפסיק לאלתר את מתן השירותים על ידי חברת השירותים לחברה; לפיכך הוסכם, הוצהר והותנה בין הצדדים כדלקמן: בד בבד עם חתימת הסכם זה, יסתיימו כל ההתקשרויות בין הצדדים שעניינן מתן שירותים כלשהם על ידי חברת השירותים ו/או דוד לחברה.

כלומר, מערכת המסחר לא תהיה פעילה והחברה חייבת להשאיר מינימום עובדים כדי לסגור את חשבונות הלקוחות ולהשיב להם את היתרה וכמו כן לערוך גמר חשבון לכל יתר העובדים" באותה ישיבה, בעמוד 8 לפרוטוקול, נדון "מנגנון סגירת פעילות מסחר שוקי הון בע"מ (עובדים, הנהלה, דירקטוריון, ספקים ובעלי מניות)". בפרוטוקול שאל אחד הנוכחים (ניר יוסף) "מדוע לא נתתם הודעה לפיטורי מנכ"ל החברה?", והתשובה שנמסרה (על ידי זכרי) - "רק דירקטוריון החברה רשאי לפטר את מנכ"ל החברה." בהמשך הפרוטוקול, הוחלט פה אחד לסיים את כהונתו של התובע בתפקידו כמנכ"ל הנתבעות ולסיים את ההיתקשרות עם חברת דם הכרמל (עמוד 9 לפרוטוקול דירקטוריון).

...

סוף דבר - כיוון שהתובע בחר את אופי ההתקשרות עם הנתבעת ובשים לב לתמורה הגבוהה שקיבל בגין שירותי הניהול שנתן לה, אין לראות בו כ"עובד" הנתבעת.

גם אם ניתן להגיע למסקנה משפטית שונה, לפיה התובע אכן היה "עובד" של הנתבעת, הרי שהתמורה ששולמה לו עולה משמעותית על שכרו של מנכ"ל שקדם לו בתפקיד.

התביעה שכנגד נדחית.

הלכה היא כי סילוק תובענה על הסף הוא סעד חריג וקיצוני, באשר מונע הוא מעם בעלי הדין הניצים לברר את המחלוקות לגופן ועל כן על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בהעניקו סעד זה – "בית המשפט – בבואו לשקול אפשרות זו – ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 8945/09 לוין נ' דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ (5.5.2011)) סילוק תובענה על הסף יעשה, אפוא, רק במצבים חריגים, בהם נהיר כי "בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש" (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007)).

"50.2 לחילופין - להצהיר כי סעיפי הארנונה בחוזי הדיור המוגן שנחתמו בין" בית בלב לדיירים "יבוטלו או ישונו, בהתאם להוראות הדין כמפורט בסעיף 50.1 לעיל" בנסיבות נקל להבין כי הדיירים, בני ובנות גיל הזהב, מבקשים "להסדיר בהקדם וללא דיחוי את סכומי הארנונה שידרשו לשלם" וכי עניינם בתיקון "חיובם ... לאלתר וללא דיחוי" (ראו סעיף 21 לעיקרי הטיעון מטעם המערערים).

...

לצד פסיקה זו ומבלי לגרוע הימנה נקבע הכלל לפיו אין לאפשר קיומו של הליך לסעד הצהרתי מקום שאינו אלא כסות לתביעה כספית אלא שסבורתני, כקביעת בית המשפט ב"תביעת בית בלב קריית מוצקין", כי אין מקום להחלת כלל זה בעניין שלפנינו.

סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את הערעור בחלקו.

יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור מתקבל חלקית.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 8984-08-10 קורץ ינאי ואח' נ' צמרת הכרמל נדל"ן והשקעות בע"מ ואח' בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא תובעים 1.עיזבון המנוחה דינה קורץ ינאי ז"ל, ת.ז. 041846460 באמצעות יורשתה היחידה רות זרנקין (התובעת מס' 2) 2.רות זרנקין, ת.ז. 042660894 נתבעים 1.צמרת הכרמל נדל"ן והשקעות בע"מ 2.עתליה קודן אראל, ת.ז. 064154877 3.יוסף בלאוואט, ת.ז. 062784632 4.חן בלאוואט, ת.ז. 301722724 פסק דין

לחלופין, עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 524,720, בגין הנזק שניגרם להם, בשווי ההפרש שבין מחיר מכירת הדירה לנתבעת 4 (755,280 ₪) לבין ערך הדירה בשוק במועד המכירה, בהתאם לחוות דעתו של השמאי דותן דרעי, אשר עמד על סך של 1,280,000 ₪.

" סעיף 3א(ד) לחוק המתווכים מגדיר את המונחים הבאים כדלקמן: "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרוב שלו הם בעלי שליטה בו; "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הועדה, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור; "בעל שליטה" – אחד מאלה: מנהל או עובד אחראי בגוף, וכל מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף.

כך למשל בסעיף 38 לתצהירה (נ/4) נטען כדלקמן: "אני העברתי את ההצעה של הנתבעת 4 למנוחה וציינתי בפניה כי זו ההצעה היחידה שקיבלתי לדירה עד אז" ובסעיף 69 לתצהירה הצהירה הנתבעת: "בעת המכירה היה ברור כי הנתבע 3 הוא אביה של הנתבעת 4 וכי הנתבע 3 עובד אצלי. לא היה כל ניסיון להעלים עובדות אלה ולא היה גם צורך בכך" מה המשמעות של המונח "בעת המכירה" והאם הדבר נודע למנוחה או לאלו שנכחו במועד כריתת ההסכם? למעשה, למעט אותה טענה בעל פה שהועלתה ע"י הנתבעת, במהלך חקירתה, שלפיה היתקיימה שיחה בינה לבין המנוחה שבמהלכה היא גילתה את העניין האישי לא הובאה כל ראיה אחרת שיש בה כדי לאושש זאת.

...

לאור כל האמור לעיל ומששוכנעתי, כי לא נתקיים היסוד השלישי של עוולת עשיית עושר ולא במשפט, דין טענת התובעים בעניין זה להידחות.

סיכום הנני מקבלת את התביעה כנגד התובעות 1-2 ומחייבת אותן, יחד ולחוד, לשלם לתובע 1, עזבון המנוחה דינה קורץ ינאי ז"ל, באמצעות יורשתה היחידה תובע 2, סך של 300,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה ושכ"ט המומחה מטעם התובעים.

דין התביעה כנגד נתבעים 3 ו-4 להידחות.

איני רואה איפוא כל סיבה להחמיר עם בעלי השליטה בחברה ועם קברניטיה על ידי קביעת איסורי הנפקה מוחלטים (per se prohibitions) אשר עלולים לעמוד בדרכם כאבני נגף ולסכל גיוסי הון אשר נדרשים לקידום מיזמי החברה בתנאי שוק לא פשוטים אשר משתנים מעת לעת.

הם יחייבו את בתי המשפט להצהיר על קיומו של קפוח המיעוט לא רק כאשר קפוח קיים, אלא גם כאשר הוא איננו בנמצא.

בשלב השני, אם יצלח התובע את משוכת השלב הראשון, יידרש הנתבע להוכיח, על פי מאזן הסתברויות, כי ההנפקה לא יצרה בפועל את קפוח המיעוט הנטען (ראו והשוו: ע"א 7276/18 עיזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל המרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל", פסקות 59-58 לפסק דיני (2.3.2021); עע"מ 1798/20 עמותת פורום המזרח התיכון ישראל נ' עריית תל אביב-יפו, פסקה 2 לפסק דיני (7.1.2021)).

...

המערערים טוענים כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי המניות הונפקו בהתאם לשוויין הריאלי, ומשכך הגיע למסקנה כי ההנפקה לא קיפחה אותם.

בית המשפט קמא היה ער לכל אלה, ולאחר שניתח את מכלול העובדות והראיות שהובאו בפניו הגיע למסקנה כי בשתי ההנפקות, עלה בידי המשיבים להראות כי המניה הונפקה במחירה הריאלי.

השופטת ג' כנפי-שטייניץ: מקובלת עליי מסקנתו של חברי השופט א' שטיין, כמו גם מסקנתו של בית המשפט המחוזי, כי שתי ההנפקות מושא הדיון אינן עולות כדי קיפוח המיעוט.

עוד מקובלת עליי מסקנתו של חברי כי גם מקום בו הונחה תשתית לכאורית לטענת הקיפוח, אין בהנפקת המניות במחיר הנופל משוויין "הריאלי", כדי לבסס בהכרח מסקנה בדבר קיפוח המיעוט, ועדיין ניתן יהיה להוכיח כי ההנפקה נערכה באופן זה לטובת החברה ולשם קידום עסקיה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב פ"ה 69611-06-21 07 יוני 2023 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציגת ציבור (עובדים) גב' אורלי סרוסי גרטי נציגת ציבור (מעסיקים) גב' כרמלה אורן התובעים 1. דוד מסיקה 2. דם הכרמל פיננסים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דוד ביטון ועו"ד אתי כרייף הנתבעות 1. מגמה בזלת שירותי מסחר בע"מ 2. מסחר שוקי הון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורית רענן פסק דין

לימים כאשר נידרש מר כהן לתצהיר מטעמו בהליך האזרחי, תצהיר אשר נכתב ללא כל לחץ בזמנים ובודאי שלא היה מר כהן שרוי תחת לחץ חקירה צולבת, זכר מר כהן את החברה TCM והצהיר בכתב בהתאם.

לעניין מעמדו של התובע במסחר שוקי הון קבע ביה"ד לאחר שניתח בצורה מפורטת ומנומקת את הראיות שהיו בפניו, כי: "מהראיות עולה כי התובע בחר במודע להיתקשר עם הנתבעת כנותן שירותים, באמצעות החברה שבבעלותו, כפי שיפורט להלן" (סעיף 17 לפסק הדין); "מהמתואר לעיל עולה כי התובע בחר את המעמד המשפטי ואת המבנה המשפטי של התקשרותו עם הנתבעת. מסקנה זו מביאה לתוצאה לפיה אין לראות בתובע כ"עובד" של הנתבעת" (סעיף 20 לפסק הדין).

...

במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף טענו הנתבעות, כי: א. דין התביעה כנגד הנתבעות להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית בהיעדר יחסי עובד ומעסיק.

לנוכח האמור, אף אם הייתה מתקבלת התביעה בהליך זה, הרי שלא הייתה לכך כל השלכה על הנפסק במסגרת פסק הדין, שכאמור השתית את מסקנתו על היעדר קיומם של יחסי עובד ומעסיק והגישות ההרתעתית והחישובית.

גם אם ניתן להגיע למסקנה משפטית שונה, לפיה התובע אכן היה "עובד" של הנתבעת, הרי שהתמורה ששולמה לו עולה משמעותית על שכרו של מנכ"ל שקדם לו בתפקיד.

סוף דבר: בנסיבות שפורטו לעיל מצאנו לקבל את הבקשה והננו מורים על דחיית התביעה.