מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הצהרת הון גבוה בגלל תמיכה כספית של קרובי משפחה קרוב משפחה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השינוי בגידול ההון בין שומת שלב א' לשומת שלב ב' נבע, בין היתר, מכך שרכיב הוצאות המחיה של המערער הועמד על סכום גבוה יותר של 421,000 שקלים.
בית המשפט המחוזי הדגיש כי נטל ההוכחה הרובץ על נישום הטוען כי מקורו של גידול ההון במתנה או הלוואה שקבל מקרוב מישפחה הוא כבד מהרגיל, שכן טענות מסוג זה הן טענות "חשודות" במהותן.
בית המשפט המחוזי אף קבע כי המסמכים שהוגשו בעיניין זה – ובהם פלט חשבון הבנק של האם וכרטסת הנהלת חשבונות של החברה – אינם מלמדים על כך שהאם העבירה כספים למערער.
לטענת המערער, הוא הציג די ראיות התומכות בהסברים אלה, ובכללן תצהירים ועדויות של בני משפחתו.
כידוע, כאשר קיים פער בלתי מוסבר בין שתי הצהרות הון, הנישום הוא שנושא בנטל להוכיח את המקור להכנסותיו ולגידול בהון, שאם לא כן ייחשב הגידול בהון כהכנסה לא מדווחת החייבת בתשלום מס (ראו: ע"א 9541/04 שרפיאן נ' פקיד שומה ת"א 3, פסקה 10 (29.6.2008) (להלן: עניין שרפיאן); ע"א 10213/07 בן דוד נ' פקיד השומה ירושלים 1, פסקה 11 (29.4.2010); ע"א 2099/13 נצר נ' פקיד שומה חדרה, פסקה 17 (29.12.2014)).
...
לצד כל האמור, אני סבורה כי יש מקום לקבל במידה מסוימת את טענותיו של המערער בנקודה הנוגעת לרכיב הוצאות המחיה שיוחס לו. כפי שהוסבר, בשומת שלב א' הועמד רכיב הוצאות המחיה של המערער על סך של 150,000 שקלים.
לעומת זאת, בשומת שלב ב' הועמד בסופו של דבר רכיב זה על סך של כ-420,000 שקלים.
באיזון השיקולים השונים, כמו גם בהתחשב בעקרון העל של הטלת מס אמת, אני סבורה כי יש לאפשר למערער להגיש בתוך 14 ימים מיום מתן פסק דין זה את טופס רמת המחיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן, נטען כי אליא גרם לשותפות משך השנים "נזקים כבדים בהתנהלות שנעשתה בזדון ו/או ברשלנות". כל זאת, כשרימון נתן בו "אמון מוחלט" ("אמון עוור") ואת היותו של אליא האחראי על ניהול ענייניה הכספיים של השותפות - בין לבדו (תוך שהוא נוהג לחתום, בשגרה, בשם רימון) ובין ביחד עם רימון, אך "על יסוד מצגי שוא והטעיה... בלא שניתן ל[רימון] הסבר כלשהוא על מהותן של הפעולות, וכשניתן הסבר - היה ההסבר שנתן [אליא] - בדוי". עוד הוזכרו בכתב התביעה אירועים שהתרחשו ערב הגשתה.
" דברים אלה - מהם ביקש מישל לחזור בעדותו - מעידים שרימון ומשפחתו ידעו על פירוק השותפות כבר ממועד חתימת ההסכם, תוך חלוקת נכסי השותפות בפועל באופן שנקבע בהסכם ותוך שמירת ההסכם בסוד משאר קרובי המשפחה של הצדדים - אף זאת בהתאם להוראות ההסכם.
מעבר להודאות אלו שבעדות רימון ובמכתב, הובאו ראיות נוספות התומכות בגירסת אליא - בקשר עם חתימת ההסכם ע"י רימון ובקשר ליישומו של ההסכם.
הראיה הראשונה היא חוות דעת המומחית, שמסקנותיה היו כי "קיימת אפשרות סבירה שהחתימה השנויה במחלוקת בהסכם פירוק השותפות נכתבה על ידי מר רימון זקאק. משמעות המסקנה היא שנימצא קשר בתכונות הכתיבה בין החתימה השנויה במחלוקת לבין דוגמאות החתימה, אך לא בכמות ובאיכות שיאפשרו קביעה ברמת וודאות גבוהה יותר". עם זאת, בתשובה לשאלות ההבהרה מטעם רימון הובהר כי יש לייחס משמעות ראייתית מוגבלת למסקנת חוות הדעת - וכך סוכם שם: "נכון הוא שדרגת הוודאות של המסקנה בחוות דעתי - נמוכה. ציינתי בחוות הדעת כי הסיבה לסיוג היא היות החתימה השנויה במחלוקת חתימה קצרה, כמות הנתונים (תכונות הכתיבה) שבה מועטה, ואיכותם איננה גבוהה; דהיינו - מדובר בתכונות כתיבה מועטות ושגרתיות. משתמע מכך כי יכולים להיות כותבים נוספים - לא רבים מאוד - שיכולים להוציא תחת ידם חתימה דומה, עם צירוף תכונות כתיבה דומה. אם קיימת קבוצה של מספר כותבים כאלה (לא אוכל לאמוד את גודל הקבוצה), הרי שגם מר [אליא] זקאק מצוי בתוכה". ויודגש כי בתשובת המומחית צוין במפורש כי מסקנת חוות הדעת בוססה גם על דוגמאות חתימה שנמסרו לה ע"י אליא - דוגמאות שייתכן כי הן חתימותיו של אליא בשם רימון ("זיופים" קודמים, שנעשו בשגרה בהסכמתו של רימון), ומשכך אין בהן להוכיח את "אותנטיות" החתימה שבמחלוקת.
הגב' הילמן גירון גם הפניתה לחתימת רימון על הצהרת הון לשנת 2010 שהוגשה למס הכנסה ביום 31.1.2012 ממנה גם עולה כי אינו שותף בשותפות, ובהמשך תאור דו"חות למס הכנסה כשכיר.
...
העולה מהמקובץ, כי הסכם השותפות נושא את חתימתו של רימון, אשר ידע גם ידע כי מדובר בפירוק השותפות.
וכאן יש לחזור ולהדגיש אשר צוין על ידי רימון מפורשות כי "התובע אינו טוען כי חתם על ההסכם מתוך טעות או כפיה". הנה כי כן, מעת שעילת התביעה עניינה פירוק שותפות שכבר פורקה ועריכת חשבונות במסגרת אותו פירוק, ומעת שהשותפות לא פורקה בנסיבות של סעיף 53 לפקודת השותפויות, דין התביעה כפי שהוגשה להידחות, לרבות בכל הקשור לטענה אודות אופן חלוקת "נכסי" השותפות.
לאור האמור, ישלם התובע לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים את בקשת הפטור לא מסרו פרטים מלאים אודות הכנסותיהם, רכושם הוצאותיהם וחובותיהם, ואם לא די בכך הם אינם מעגנים את בקשתם במסמך כלשהוא, לבקשת הפטור אין צירוף של פירוט בדבר רכושם, חשבונות הבנק שבבעלותם, שיעור ההכנסות של המבקש 1, אין פירוט של גובה חובותיהם, זהות הנושים, מהן סיבות הנשייה, מקום ההפסדים וכו'.
המבקשים לא עיגנו את בקשתם במסמכים כגון אסמכתות/ דו"חות על הכנסותיהם בששת החודשים האחרונים, המבקשים לא הציגו הצהרות הון/ דו"חות/ שומות מס הכנסה ומע"מ בשנים האחרונות, אין אישורי רו"ח, אישורים של המל"ל, אין הצגה של תלושי שכר, דו"חות ומאזנים של החברה בבעלות המבקש 1, דפי חשבון עדכניים של ששת החודשים האחרונים .
המשיבים טוענים כי אף אם המבקשים היו מוכחים כי הם שרויים במצב כלכלי רעוע, בהתאם להלכה הפסוקה היה עליהם לפנות תחילה לקרובי משפחתם, לחבריהם, לנושיהם, לבנקים ולמקורות אחרים על מנת לגייס את הכספים לתשלום האגרה.
המבקש טוען כי תביעתו מבוססת ונתמכת בטיעונים משכנעים ונמסכת על אסמכתות ומסמכים כנדרש, המבקש טוען כי בבקשת הפטור פורטו מקורות המחייה שלו הוצאותיו והכנסותיו וכי בקשתו הוגשה בתום לב מתוך קושי לאתר כספים הדרושים לצורך תשלום האגרה.
בנסיבות המקרה שלפניי, המבקש לא הראה כי הוא אכן ניסה לפנות לקרוביו או לנושיו על מנת לשלם את האגרה, יתר על כן המבקש לא המציא אסמכתות למקורות הכנסתיו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, ולא פירט את מלוא הנתונים אודות מצבו הכלכלי, לרבות הכנסת בני משפחתו הקרובים אליו והסמוכים על שולחנו כאמור.
...
נחה דעתי שהמבקש עומד בנטל להוכיח, כי מדובר בתביעה המגלה עילה, מבלי שיהא באמור להביע דעה לגבי סיכויי התביעה, אלא שהכוונה הינה, כי אין המדובר בתביעה טרדנית או קנטרנית ודי בכך לצרכי הבקשה דנן, כאשר בשלב זה, בחינת עילת התביעה הינה לכאורית.
כעולה מפירוט המסמכים שצורפו לא שוכנעתי, כי במקרה דנן המצב מצדיק פטור מתשלום מלוא האגרה בהליך, אלא תינתן למבקש פטור חלקי מתשלום אגרה נוכח היותו פושט רגל.
סוף דבר: 512937129נוכח האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את המסמכים וטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרות אני פוטרת את התובע מתשלום חלק מהאגרה בלבד ומאפשרת תשלומה לשיעורין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא מדובר אם כן בהעברות רק על יסוד קרבת מישפחה אלא שלאחים היתה בנוסף גם מערכת יחסי עבודה במסגרתם קיבל הנאשם משכורת מוצהרת מחברת גיבוי פיננסים שבה שימש מנהל פעיל.
הנאשם העיד על כך שאחיו סייע לו ברכישת ריהוט לעסק קודם, שפוץ ואף תמיכה בהון עצמי שהיה זקוק לו לפתיחת העסק הקודם (עמ' 76 ש' 22, עמ' 84 ש' 11, עמ' 129 ש' 9) אך עדות זו לא גובתה בכל מיסמך בנקאי או בכל ראיה חיצונית התומכת בה. לא הוצגה ראיה או עדות לתמיכה כספית המנותקת מן העבודה המשותפת בחברת גיבוי פיננסים בע"מ. אופי ההפקדות - מצביע אף הוא על דפוס המתאים לשכר עבודה להבדיל ממתנה.
הודאת הנאשם בדבר "שלדים בארון" אף היא אינה מתיישבת עם תמימות ומחשבה שמדובר במתנות שניתנו אשר אין כל חובת דיווח בגינן, אלא עם הבנה שקיבלת סכומי כסף גבוהים במשך שמונה שנים לחשבון בלתי מדווח היא בבחינת "שלד" והסתרתו היא היתנהגות מפלילה.
זרם קבוע של כסף ממעסיק נחזה כמקור הכנסה אף מקום שהמעסיק הוא בן מישפחה.
כן בולטים בחסרונם אנשים שהיו בקירבה לאחים בחוג המשפחה או החברים אשר יעידו מתוך שנות הכרות רבות, על רקע מפגשים משפחתיים, פגישות חברתיות וחיים משותפים על אותם יחסים מיוחדים בין האחים, על תמיכה ועל יחסי קירבה בדרגה של אב ובנו.
...
עם זאת אני רואה חשיבות להעיר כי אינני מקבלת טענת המדינה כי עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הפלטים הם רשומה מוסדית.
סוף דבר הנסיבות מלמדות למעלה מספק סביר על כך שהעברת הכסף לחשבונו של הנאשם ניתנה כשכר או טובת הנאה עבור עבודתו בחברה בבעלות אחיו שבה עבד כמנהל.
הנאשם לא דיווח על קיומו של החשבון בשתי הצהרות הון שהגיש ולא שילם מס על הרווחים שהופקו לאורך השנים מאותן הפקדות ואי הדיווח נעשה במטרה להתחמק מתשלום מס. אני מרשיעה את הנאשם בתשע עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח במזיד ובכוונה להתחמק ממס לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]תשכ"א-1961, שתי עבירות של מסירת אמרה כוזבת במזיד ובמטרה להתחמק ממס לפי סעיף 220(2) לפקודה, ובעבירה של שימוש במרמה ערמה ותחבולה במזיד ובמטרה להתחמק ממס או לסייע לאחר להתחמק ממס לפי סעיף 220(5) לפקודה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לכל זאת נוסיף את העובדה הבלתי שנויה במחלוקת כי ברבות השנים הפגינה האישה יכולות פינאנסיות בלתי מבוטלות (קנייה ומכירה של נכסים; ניהול תיקי השקעות, ניהול עסק פרטי וכו' ואף טענה כי השפוץ הרחב נוהל על ידה), כך שהיא הייתה בעמדת כח משמעותית מול האיש (ולמצער, עמדת כח סתם), שביכולתה היה להציב תמרור או סימן בפני האיש טרם שמכר את דירת הסטודיו שלו וטרם שנטל הלוואה ממקום עבודתו בגובה מאות אלפי שקלים.
מיותר לציין כי טענתה זו של האישה קורסת מתוך הצהרותיה שלה, ורק ניתן להצטער על הדרך לא דרך בה בחרה האישה לפסוע בעיניין זה. לא נעלמו מעיני טענות האישה לפיהן האיש אינו נושא בהוצאות אחזקת הדירה וייתכן אף שלא הצהיר במסגרת הצהרת הון שהגיש על היותו בעליה של הדירה, ללמדך כי אף הוא לא רואה עצמו כבעליה של הדירה.
- טענות האישה: לטענת האישה, בסעיף 65 לכתב התביעה (על תתי סעיפיו), הדירה נרכשה מכספים שניתנו לה במתנה מקרוב מישפחה המתגורר בצרפת (להלן: אלן – שם בדוי).
לביסוס גירסתה, צרפה האישה לתצהירה את האסמכתאות הבאות (הכל לטענתה): צו ירושה בדבר ירושתו של אלן את עזבונו של אביו המנוח וכן נסח של הדירה 11 ;( בהשל"ה (נ/ 17 – נ/ יפוי כח שמסר אלן לאישה למכירת הדירה בהשל"ה וכן הסכם מכר שבוצע מכח אותו 13 ;( יפוי כח ביום 20.6.05 תמורת 120,000 דולר ארה"ב (נ/ 19 – נ/ אישור כי ביום 18.7.05 פתחה האישה חשבון בבנק דיסקונט וכן אישורים כי ביום 15 24.7.05 וביום 15.11.05 הועברו לחשבון זה כספים מאת רוכש הדירה בהשל"ה (נ/ 16 ;( – נ/ אישור כי אלן ירש מאביו סך של כ 24,000 דולר ארה"ב וכי סכום דומה לזה הועבר 18 ;( מחשבונו של אלן לחשבון האישה בדיסקונט (נ/ אישורים בדבר תשלומים ששולמו לרכישת הדירה בנתניה מתוך החשבון בדיסקונט, 20 ₪ לרבות תשלום נוסף שהעביר אלן (כ 68,000 ₪), אגב השבת סך של כ 56,000 לחשבון האישה, זאת לאחר שהעבירה מחשבונה הפרטי לחשבון בדיסקונט את 22 ;( הסכום הנ"ל שהיה חסר (נ/ 25 – נ/ להשלמת התמונה צרפה האישה תצהיר מפורט מאת אלן התומך לחלוטין בגירסתה 24 .
יחד עם זאת, אין ולא ניתן לחלוק על העובדה כי הדירה נרכשה שנתיים טרם הנישואין ואף אם הדירה נרכשה, כדברי האיש, מתוך כספה של האישה, הרי שהשאלה האם הכספים ששמשו לרכישת הדירה דווחו או לא דווחו כהכנסות האישה, אין כל רלוואנטיות לעניין שעל הפרק, זאת מבלי שישתמע מדברי עמדה כלשהיא בנושא.
...
יחד עם זאת ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א - 1961 , אני קובע כי לא תשולם ריבית על הסכום שמשקף את מחצית שוויה של הדירה נכון למועד הקרע עד למועד התשלום הנקוב לעיל, זאת בין היתר משום יחס השקעותיהם הלא שווה של הצדדים ברכישת הדירה ובהשבחתה.
₪ מצאתי לחייב את האיש לשלם לאשה שכ"ט ב"כ בסך כולל של 25,000 אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות כדלהלן: 31 זכויות הצדדים בנכסי המקרקעין כפי שנתבעו על ידי האיש בתלה"מ 14150-05-18 ובתביעת האישה בתלה"מ 805-03-18 יהיו בהתאם לאמור בפרקים ב. -1 ב. 3 לעיל ואגב קבלת טענות האיש בייחס לדירת תל אביב 1 בלבד.
מטעם בית המשפט מיום 14.7.19 תביעת האשה לדמי שימוש ראויים בתמ"ש 70461-11-18 , נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו