הצהרת בריאות לאובדן כושר עבודה

ממש לא, מכוון שפה מופיע על פי טענתך, המעסיק ביקש אובדן כושר עבודה , החברה הייתה אומרת רגע ביקשו אובדן כושר עבודה אז תעביר הנחיות נכון שזכותו של עובד גם להנות מ 2.5% ולא לייחד לאובדן כושר עבודה לא אתה לא מכיר פוליסות כלאה אני מכיר אבל זה לא מופיע פה, אם היה כתוב בסעיף התגמולים 7 או 7.5 זה כתוב בשונות ולכן זה לא נועד לפנסיה אלא לסעיף נוסף של אובדן כושר עבודה למעשה על מנת לעשות סעיף של אובדן כושר עבודה היא הייתה חייבת למלא הצהרת בריאות נכון? (העד חושב).

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת לפיצוי בגובה ההפרשות אותן היה על הנתבעת להפריש בסך של 1,041.6 ₪.

היה מקום לחייב את התובעת בהוצאות, התובעת תבעה מהנתבעת סכום העולה על 2,000,000 ₪ ובסופו של דבר פסקנו סכום זעום לעומת סכום התביעה.

לאחר ששקלנו מלוא השיקולים, לרבות מצבה הרפואי של התובעת ומחדלה של הנתבעת, החלטנו לפנים משורת הדין, שלא לחייבה בהוצאות.

טענות הנתבעת הנתבעים הקדימו וטענו, כי יש לסלק את התביעה כולה, ולמצער, כנגד ליאור, על הסף, וזאת מהטעמים הבאים: לא הוגשה חוות דעת רפואית ולא ברור על סמך מה טוען אריאל כי כושר עבודתו נפגע; אריאל אינו מיפרט מה הנזק הרפואי שניגרם לו, האם נשארה לו נכות ומהו שיעורה, ככל שהיא קיימת; אריאל לא הצביע על קשר סיבתי בין הארוע התאונתי לבין עבודתו; אריאל קיבל אישור לעבוד מרופא תעסוקתי אך החליט שלא לשוב לעבודה וכן, אריאל ביקש להפעיל פוליסה בחברת הראל, בה כלל אין סעיף של אובדן כושר עבודה, ולכן, הדיון מתייתר מאליו.

לאור העובדה שבחברה עבדו בזמנים הרלוואנטיים 12 עובדים, הונהג הסדר ביטוח קולקטיבי ואריאל צורף לפוליסה כייתר עמיתיו מבלי שנידרש להצהיר הצהרת בריאות, והכל בהסכמתו.

...

בע"ע 35231-02-18 יד שירותי ייעוץ וליווי חברות בע"מ ואח' נ' אלעד סטפנסקי (17.3.22), פסק בית הדין הארצי לעבודה, כי במסגרת שיקולי הצדק עשויים להתקיים מקרים בהם ימצא בית הדין לנכון לעשות שימוש חלקי בסמכות הרמת המסך, ואולם, "הרמת מסך – מלאה או חלקית – אינה ענין טכני, אלא היא פרי הפעלת שיקול דעת פרטני, ואין מקום לצאת מנקודת מוצא גורפת בדבר עילות המצדיקות או שאינן מצדיקות זאת". במקרה שהובא בפני בית הדין האיזורי, הוא הורה הרמת מסך ההתאגדות באופן חלקי ביחס לחוב הנובע מאי העברת הניכויים וההפקדות לגמל ולפיצויים ביחס לשתי תקופות העסקה ונימק זאת בכך שבתקופת ההעסקה השניה החברה ניכתה משכרו של העובד את חלקו כביכול בדמי הגמולים אך לא העבירה את אלה לקופת הגמל.

אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה ואני מחייב אותה לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) בגין השלמת פיצויי פיטורים – 28,690 ₪; (2) בגין פיטורים ללא שימוע – 4,000 ₪; (3) בגין הודעה מוקדמת – 9,614 ₪ טענות הקיזוז שהעלו הנתבעים נדחות, באשר אריאל תבע בגין רכיבים שהוחרגו בהסכם הפשרה, ולא כפי שנטען בסעיף 103 לכתב ההגנה.

כמו כן, בהיעדר ראיה כלשהי שתתמוך בטענת הקיזוז שהועלתה בסעיף 104 לכתב ההגנה, גם טענת קיזוז זו נדחית.

התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.

בכתב התביעה המתוקן טען התובע, בין היתר, כי על הנתבע לפצות אותו בסך של 1,316,868 ₪ בגין "אי הפרשות לקופת גמל ופיצויים כמפורט לעיל וכתוצאה מכך תשלום הקצבה בגין אבדן כושר עבודה". נציין כבר עתה, כי גרסת התובע בנוגע למצבו הרפואי היתה מאוד מגמתית, כאשר התובע השמיט או ניסה למזער פרטים רבים לגבי מצבו הרפואי אשר אינם קשורים לארוע הוויפל.

"תמיד עושים חיתום לפי הצהרת הבריאות וכשיש תביעה לחב' הביטוח, ויש ויתור על סודיות של מצטרפים, ואז מבקשים את החומר ועושים חיתום רטרואקטיבי. הכוונה במונח חיתום רטרואקטיבי זה שבודקים בדיעבד האם היו מקבלים אותו אם בכלל ובאיזה תנאים.". מאחר והמומחה לא הצליח לאתר את התקנון הרלבנטי של הלמן אלדובי הוא התבסס בחוות דעתו על התקנון של מנורה מבטחים שהיה בתוקף מדצמבר 2015 בסמוך למועד תחילת עבודתו של התובע, כאשר מדובר בתקנון דומה מאוד לזה של הלמן אלדובי .

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבע לשלם לתובע כדלקמן: החזר כספים שנוכו מתלוש השכר של התובע, בסך 1,683 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה, בסך 1,000 ₪; דמי חגים, בסך 1,142 ₪; דמי הבראה, בסך 1,890 ₪; פדיון ימי חופשה, בסך 526 ₪.

תביעת התובע בגין רכיב– "אי הפרשות לקופת גמל ופיצויים כמפורט לעיל וכתוצאה מכך תשלום הקצבה בגין אבדן כושר עבודה", נדחית הכל כמפורט לעיל.

באשר להוצאות - לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות בתיק הגענו למסקנה, כי אין מקום לחייב את הנתבע בהוצאות כלל כאשר לקחנו בחשבון את הפער בין הסכום הנתבע (1,339,405 ₪) לבין הסכום שנפסק בפועל וכן את התנהלות התובע לאורך ההליך הכל כפי שפורט לעיל.

בין היתר השיבה המשיבה בשלילה על השאלות "האם ב – 5 השנים האחרונות אושפזת ...?" ו"האם ב – 5 השנים האחרונות עברת בדיקה רפואית אבחנתית ו/או פולשנית ו/או בדיקת הדמיה ונימצא בה ממצא שהצריך ברור / מעקב רפואי?". עוד השיבה המשיבה בשלילה על השאלה "האם במהלך חייך אובחנו מומים / הפרעות באחד או יותר מהאיברים ו/או המערכות הבאות ו/או חלית באחת המחלות הבאות: ... [פירוט מחלות והפרעות שאינו רלוואנטי – ר.פ] 5. מערכת הראיה לרבות ליקוי ראיה מעל מס' 7, הפרדת רשתית, גלוקומה (לחץ תוך עיני), קטרקט, אובאיטיס, קרטקונוס". על בסיס הצהרת הבריאות התקבלה המשיבה לביטוח והוצאה לה פוליסת ביטוח מנהלים הכוללת נספח "מגדל להכנסה מורחב כולל פרנצ'יזה" המעניק פיצוי חודשי ושיחרור מחובת תשלום דמי ביטוח (פרמיות) במקרה של אובדן כושר עבודה מלא כהגדרתו בנספח (להלן – הפוליסה).

...

הערה דיונית בשולי הדברים נבהיר כי מצאנו טעם רב בטענותיה הדיוניות של המערערת.

סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 64 לפסק דיננו.

לנוכח מצב המשיבה מצאנו שלא לעשות צו להוצאות בערעור.

...