הצהרת הבריאות הרלבנטית לפוליסת ביטוח החיים של התובע, היתה הצהרת בריאות 'מקוצרת' בעגה של אנשי הביטוח, והיא כללה 13 שאלות בלבד, כאשר כל אחת ואחת מהן מתייחסת לעניינים מהותיים.
...
המסקנה המתבקשת הינה, כי התובע הפר את חובת הגילוי במתן תשובה שאינה מלאה ואינה כנה לעניינים מהותיים בהצהרת הבריאות שנדרשה הן לצורך ביטוח החיים, כולל מחלות קשות ואבדן כושר עבודה, והן לצורך הביטוח הסיעודי, והסתיר מן המבטחת מידע בעניינים מהותיים, מתוך כוונת מרמה.
במסגרת חקירתו הנגדית, נאלץ בסופו של דבר גם פרופ' רובינשטיין, החתם שהעיד מטעם התובעים, להסכים לכך שמועמד לביטוח הלוקה בשחמת כבד, לא היה מתקבל לביטוח מחלות קשות, או מתקבל תוך החרגת מחלות הקשורות לכבד, וכך גם לגבי אבדן כושר עבודה, ש"קרוב לוודאי לא היה מתקבל לביטוח אבדן כושר עבודה", ולגבי ביטוח חיים, גם כן קרוב לוודאי שהיה נדחה.
פועל יוצא ממסקנה זו הוא, כי בדין בטלה הנתבעת את פוליסות הביטוח שהוציאה למנוח, ודין תביעת התובעים – להידחות.
