ואכן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם העמיתים כבר הוגשה ביום 14.12.2021 לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (ת"צ 28236-12-21 ויסבורד נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ ואח'; להלן – ההליך הייצוגי), שלו הסמכות הייחודית לידון בתביעה שבין העמיתים לקופות גמל או חברה מנהלת של קופת גמל, מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
איסור ההסתלקות מן התביעה הנגזרת, ללא אישור ופקוח של בית המשפט, מונע שימוש בהגשת התביעה כאמצעי סחיטה ולחץ על הנתבעים לפצות את התובע בלבד על ידי הסדר או פשרה, שיביאו לסיום ההליך ולהשתקת תובעים אחרים מכוח "מעשה בית דין". אמצעי נוסף שנוקט תיקון 16 לחוק שהוסיף את הדרישה כי מקום שנתבקש בית המשפט לאשר פשרה או הסדר, יורה על פירסום הודעה בדבר פרטי ההסדר או הפשרה ואזי כל בעל מניה, דרקטור, נושה רשאים להגיש היתנגדות לאישור ההסדר או הפשרה".
מבחינה זו, קיים הבדל משמעותי בין הסדר פשרה לבין בקשת הסתלקות, שכן הראשון מקים כנגד החברה מעשה בית דין, ועילת התביעה של החברה מתאיינת.
מעיון בבקשת ההסתלקות שלפניי ובתצהירים שצורפו לה, נוכח הצהרת המבקש ובא כוחו כי לא קיבלו כל טובת הנאה או גמול בעבור הסתלקות זו, וכן על רקע הסכמת הצדדים להסתלקות ללא צו להוצאות – אזי לא קיים בעניינינו חשש כלשהוא כי המבקש פעל תוך העדפת האנטרס האישי שלו.
סיכומו של דבר, גם בעיניין זה שלפניי, אינני סבור כי בנסיבות העניין דנן, משאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין ושעה שאין מקום כאמור לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת – וקל וחומר בשלב המקדמי של בקשת גילוי, במסגרת שיקול הדעת שנתון לי בדין אני פוטר את הצדדים מפירסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות [ראו למשל לעניין פירסום בתובענה ייצוגית: ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); עניין הר-עוז, פסקות 27-28)].
...
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מאשר את בקשת ההסתלקות של המבקש, וזאת ללא צו להוצאות.
אני מורה בזאת על מחיקת בקשת הגילוי.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
