הצדדים לערבות בנקאית לשחרור ממעצר

לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית א' יעקב) מיום 29.3.2017, בה הורה על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בדמות מעצר בית בבית הוריו, בפקוח הוריו ואחותו, בכפוף למילוי מספר תנאים (הפקדה במזומן או ערבות בנקאית; ערבויות צד ג' של כל אחד מהמפקחים והתחייבות עצמית, בסכומים הנקובים בהחלטה).

...

בהקשר זה אציין כי הגם שאין חולק על כך שתסקיר שירות המבחן הינו כלי עזר מקצועי חשוב, ההחלטה בסופו של דבר שמורה לבית המשפט וזו צריכה להתקבל בהתבסס על ממצאים שאליהם הגיע, בין היתר על סמך התרשמות בלתי אמצעית.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בפסיקה שהגיש בא כוח המשיב, אני סבור שהצטברותם של הדברים מוליכה למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לשחרור המשיב לחלופת המעצר עליה הורה בית המשפט קמא, מן הטעמים שפורטו לעיל.

העוררים משליכים את יהבם על ההחלטה שנתתי בבש"פ 248/20 הנ"ל בעיניינו של הנאשם האחר ובה הוחלט לשחררו למעצר בתנאים של איזוק אלקטרוני שיבוצע בבית אחותו, הרחק ממקום מגוריה של המתלוננת, ובכפוף לתנאים מגבילים אשר כוללים שלילת חלונות היתאווררות והפקדת עירבון כספי או ערבות בנקאית בסכום משמעותי, לצד בטחונות נוספים.

...

ביחס לנאשם האחר, ספקות כאמור הוסרו ועל כן החלטתי שהלה יהא עצור בתנאי איזוק אלקטרוני בבית אחותו.

העררים שהם הגישו נגד ההחלטות להחזיקם בבית המעצר עד תום משפטם צריכים על כן להידחות.

הנני דוחה אפוא את שני העררים.

כתב האישום מייחס לתום את העבירות הבאות: מנהל באירגון פשיעה, לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 (להלן: "חוק מאבק בארגוני פשיעה"); עבירות הלבנת הון – עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – ריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; עשיית פעולה ברכוש אסור – ריבוי עבירות לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; ביום 22.1.2020 נתקבלה החלטה במסגרת הליך המעצר על המשך מעצרו של תום בתנאי פקוח אלקטרוני ואנושי בבית המבקשת עד לתום ההליכים, ונקבעו תנאים מגבילים, אשר להבטחת קיומם וכתנאי לשיחרור תום מבית המעצר, הוא חויב בהפקדת הבטוחות הבאות: ערבות עצמית בחתימתו בסכום של 750,000 ₪; ערבות צד ג' בחתימת כל אחת מהמפקחות בסך 350,000 ₪; והפקדת פקדון כספי, במזומן או בערבות בנקאית, בסך 300,000 ₪.

...

סעיף 50(א) לחוק המעצרים, שכותרתו: "פטור הערב", מאפשר לערב צד שלישי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ערבותו או להחזיר לו את ערבונו, ובית המשפט רשאי, לאחר שהזמין לדיון את הנוגעים בדבר, להיעתר לבקשה או לסרב לה; בית המשפט לא יסרב לבקשה, אם המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני בית המשפט.

ככל שבית המשפט נעתר לבקשה, רשאי הוא לבטל את השחרור בערובה, לקבוע ערובה אחרת, או לשנות את תנאיה.

סוף דבר, מכל הטעמים שמניתי, הבקשה נדחית.

לאור המתואר, בא בסופו של יום, שירות המבחן בהמלצה להורות על מעצרו של המבקש במתכונת של פקוח אלקטרוני בבית הוריו, בפיקוחם של אמו ואביו, לצד צו פקוח מעצר וכן הפקדת ערבויות מתאימות.

נטען, כי תוצאה זו מתבקשת גם לאור חלקו המינורי של המבקש בארוע נשוא כתב האישום ובשים לב לכך שהפרת תנאי השיחרור על ידו, בגינה לא נבחנה כל חלופת מעצר בעיניינו, לא נעשתה בכדי לבצע מעשה עבירה אלא בכדי לעשות מעשה שטות - יציאה לבילוי, והיות ואין עסקינן בעבירות אשר התראה על יציאה ממקום הפיקוח לא יועילו במניעתן.

הפקדה כספית בסך 10,000 ₪ או ערבות בנקאית.

...

לאור האמור, והיות והמבקש סיים בריצוי מאסרו בגין אי ביצוע עבודות שירות ובהינתן חלקו המשני באירוע המתואר בכתב האישום, וזאת מבלי להקל בחומרת העבירות המיוחסות לו, סבורני כי יש במעצרו של המבקש במתכונת של פיקוח אלקטרוני בבית הוריו לצד פיקוחם האנושי של הוריו, כדי לתת מענה הולם לרמת המסוכנות הנשקפת מן המבקש.

אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: המבקש ישהה במעצר עד תום ההליכים במתכונת של פיקוח אלקטרוני, בכתובת: רחוב העלייה 17/1 באר שבע, תחת פיקוחם של הוריו: משיח כושנגי והגב' איריס כושנגי, לסירוגין.

<#4#> החלטה מורה על עיכוב החלטתי ל-24 שעות, בהינתן העובדה, כי מחר ערב חג. ניתן להחל במתן הערבויות.

על רקע האמור לעיל, עתר הסניגור להורות על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בכתובת מגוריו בכפר תראבין תחת פיקוחם של אחיו שנבחנו גם בשרות המבחן וגם על ידי הצדדים בבית המשפט.

יוער, כי בשלבים קודמים, סברתי שיתכן שיהיה מקום במקרה זה, לעצור את המשיב בפקוח אלקטרוני, ואף ביקשתי להקדים ולבדוק התכנות טכנית של אפשרות זו. אולם, משמצאתי, כי הראיות מוחלשות, אין בהן כדי להצדיק פגיעה משמעותית זו בחרותו של המשיב וניתן להסתפק בחלופת מעצר אשר תתבטא במעצר בית מלא בפקוח ערבים וערבויות כלכליות משמעותיות.

הפקדה כספית בסך 100,000 ₪ - המזכירות תנפיק שוברים בהתאם או ערבות בנקאית.

...

) נתתי דעתי לאזהרה שבאה מפי בית המשפט העליון בבש"פ 490/21, מדינת ישראל נ' עזיז אבו עסא, לפיו בתיקים מסוג זה, יש להסתכל על הראיות כמכלול ולא במבט צר ופרטני ביחס לכל אישום ואישום, ובלשונה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז: "על רקע זה, התייחס בית משפט זה בעבר לכך שבחינתן של ראיות לכאורה בתיקים שבהם מיוחסות לנאשם עבירות של סחיטה באיומים תיעשה תוך בחינה של מכלול הראיות וצירופן לכדי תמונה כוללת אחת - להבדיל מבחינתן באופן מופרד ומנותק זו מזו." אולם, גם לאחר שחזרתי ובחנתי את המכלול, המסקנה המתחייבת היא שפרשת התביעה לוקה בחולשה מהותית ולא ניתן לומר, שהראיות לכאורה איתנות.

לסיכום – שרות המבחן מציין, כי אין הם באים בהמלצה לשחרור במעצר בית, גם תחת אזוק אלקטרוני, שכן אין במתווה כאמור, כדי לתת מענה לרמת הסיכון ועדיין במידה והעסק פעיל, יהיה קושי למנוע מהמשיב להיות מעורב בניהול העסק במסגרת מעצר הבית/מעצר בפיקוח אלקטרוני.

(ראה לעניין זה בש"פ 18159/19, בש"פ 3930/18) על רקע המתואר לעיל, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים: המשיב ישהה במעצר בית מלא בכתובת מגוריו תחת פיקוחם של אחיו פאיז; עראף; קאמל, לסירוגין.