מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הצגת מידע כוזב, מעשים מגונים, סחיטה, הטרדה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

בנוסף, המערער חויב לשלם פיצויים למתלוננת 2 בסך 20,000 ש"ח ולכל אחת מן המתלוננות האחרות פיצוי בסך של 10,000 ש"ח. כתב האישום המערער הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בשתי עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שבע עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק; ושתי עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(2) לחוק.
בנוסף, הורשע המערער ב-11 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק; שתי עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק; שתי עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק; עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק; פירסום והצגת תועבה (שימוש בגופו של קטין), לפי סעיף 214(ב1) לחוק; פירסום והצגת תועבה (החזקה), לפי סעיף 214(ב3) לחוק; שתי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; עבירה של ניסיון למעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיפים 345(א)(2) ו-25 לחוק; ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא ו-25 לחוק; ועבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק.
בהמשך, המערער יצר קשר עם נשים שונות ובכללן קטינות והציע להן להצטרף לתחום הדוגמניות והמשחק בטענות כזב.
בהקשר זה נטען עוד כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספק לנסיבות ביצוע העבירה ובכללן התיכנון המדוקדק והמתוחכם שערך המערער הכולל איסוף מידע מקדים על המתלוננות וההתחזות לאשה תוך שימוש בתוכנה לעיוות קול; האכזריות שבאיום בפירסום תמונותיהן של המתלוננות בעירום; ריבוי המתלוננות והפגיעות בהן.
...
לנוכח האמור, מצאנו כי בית המשפט המחוזי ערך איזון ראוי בין חומרת העבירות בהן הורשע המערער מחד לבין נסיבותיו האישיות המיוחדות מאידך.
משכך, החלטנו להשאיר את העונש על כנו.
סוף דבר, שני הערעורים נדחים בזאת.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

החוקרת שאלה אותה אם היא עברה הטרדה מינית, ואורנה פרצה בבכי וסיפרה על מעשיו של המערער כלפיה (נ/43).
בהודעתו החמישית של המערער, הוא השיב שאינו חוזר בו מהודאתו במעשים בהם הודה, אך טען כי המתלוננות רקמו נגדו קנוניה במטרה לסחוט אותו.
הטענות המרכזיות הוצגו גם במסגרת עקרי הטיעון, וניתן לומר כי רוב רובן של הטענות נוגע למהימנות עדויותיהן של המתלוננות.
בית המשפט קמא מצא בכך חזוק בדמות שיטה שאפיינה את מעשיו של המערער (פסקה 91 להכרעת הדין), ואילו בעירעור נטען כי זוהי הוכחה דוקא לתיאום ולפרטים שעברו מפה לאוזן והפכו לזיכרונות כוזבים.
גם המערער לא טען שרחל מנסה להפליל אותו, אלא לטענתו האירועים עליהם סיפרה מבוססים על זכרון כוזב, שנוצר לאחר שהפרשה התפרסמה ובעקבות חשיפה למידע חצוני.
הבסיס החוקי לטענה זו הוא ההגדרה הממעטת בסעיף 351(ה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977: "לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת 'בן מישפחה'". לטענת המערער, גם בהנחה שהמעשים היתרחשו כפי שרחל תארה אותם, עדיין לא ניתן לקבוע שהם נעשו לפני שמלאו לה 16 שנים.
...
המערער פתח את עיקרי הטיעון מטעמו בטענה כי בית המשפט קמא שגה בכך "שנתן לכמות להכריע את האיכות". אני דוחה את הטענה מכל וכל.
לאחר שבחנתי את חומר הראיות לאור הטענות הרבות שנכללו בערעור, אני סבור כי הרשעתו של המערער מבוססת היטב ואין מקום להתערב בקביעותיה של הערכאה הקודמת.
חלק מהנזקים אף החריפו במשך ההליך המשפטי נגד המערער, וכפי שהתבטאה בפנינו אחת המתלוננות: "מאז שהתפוצצה הפרשה כושר העבודה שלי ירד. 65% אי כושר. היום אני בבית בניסיון לשקם את עצמי. פיברומיאלגיה קשה, מטופלת ע"י פסיכולוגית פעמיים בשבוע במרכז לעבירות מין [...] שום דבר באמת לא עוזר להתמודד [...] כולנו זוכרות את אותה חוויה קשה ועצומה [...] הוא לא נשא בשום אחריות. לא התנצל, לא לקח שום אחריות שהיא, לא שילם את הפיצוי שבית המשפט פסק באופן מידי בתוך חודשיים. עברו שנתיים מאז. גם אם הוא ישלם מיליונים זה לא יקל על הנזק שקרה לבנות ועל הקושי שאנו מתמודדות עם הפוסט טראומה". אפילוג וסוף דבר המקרה שלפנינו מדגים בפעם המי-יודע-כמה, מאפיינים רבים של עבירות מין: נפגעות שכובשות את עדותן שנים רבות בשל מגוון של סיבות כמו פחד ולחץ משפחתי-סביבתי, הרצון שלא לסבך את המשפחה ולא לפגוע בכבוד המשפחה, לצד תחושות של אשמה, קלון, בושה, מבוכה, עלבון, וגם אי הבנה של משמעות המעשים שנעשו בהן; הרצון להדחיק ולשמור בסוד את שאירע להן לצד הרצון "להוציא" את הדברים; הנטייה למזער את האירועים לצד חשיפה הדרגתית; התחושות הסותרות כלפי המערער, שהוא הדוד האהוב ובעל המעמד במשפחה; מעשים שנעשים בקרבתם ו"מתחת לאף" של בני המשפחה.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע דיוני על עובדות כתב האישום העומד ברקע בקשה זו אצטט מתוך דברי בית המשפט העליון בבש"פ 5005/18, 5065/18 שם טוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.7.18): "נגד העוררת ושני נאשמים נוספים – מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר (להלן: לייבל ו-זר, וביחד: הנאשמים הנוספים) הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המונה 120 אישומים בעבירות של פירסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פירסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, היתחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד; מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האנטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום העוררת קשרה קשר עם הנאשמים הנוספים לבצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים תכנים מכפישים ובוטים באנטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פירסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק. בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים פרטים מתוך הליכים חיסויים בעיניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי אימוץ של אותם קטינים. לעוררת וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים; ולעוררת מיוחסות בנוסף עבירות מירמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רישמיים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות". ביום 13.9.18 הגיש המבקש 1 את הבקשה הנדונה לעיון בחומר חקירה, אליה ביקשה המבקשת 2 להצטרף.
המבקשת 2, טענה לעצמה, וביקשה לקבוע דין שווה לבקשה לקבלת מידע על הליך קבלת הנתונים מחברת וורדפרס כדין בקשה לקבל מידע אודות שרשרת העברת סמים מרגע שנמצאו בזירת הארוע ועד שהוצגו כראיות במשפט, על מנת שתוכל לעמוד על חוקיות ומהימנות מסלול קבלת הראיות.
כמו כן טענה כי מתוך הצוים שהוצאו בישראל תוכל ללמוד על החשדות הכוזבים שהועלו במטרה להצדיק את הבקשה לקבל את המידע, היות ואלה טופלו על ידי יחידת IC3 הפועלת בארצות הברית בנושאי פדופיליה וזנות של קטינים באנטרנט וכי מתוך הצוים האמריקאים תוכל ללמוד האם היתנהל הליך תקין.
לטענתה, בארצות הברית לא מעמידים לדין בגין מעשים של העלבת עובדי ציבור וזילות בית משפט, ועל כן סבורה היא כי משרד המשפטים בישראל הסתיר ממשרד המשפטים האמריקאי את העובדה שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי.
...
באשר לבקשת המבקשת 2 לקבל לעיונה מסמכים נוספים הקשורים להליך העזרה המשפטית בין ישראל לארצות הברית, כשכוונתה היא לתכתובות בין הרשויות ובינן לבין החברות הזרות, למכתבים, לפניות ולחוות דעת, הרי שכאמור לעיל, ניתנה החלטתי בבקשה דומה או אף זהה שהגיש הנאשם 3.
אין מקום להיעתר לה. באשר לבקשת המבקשת 2 לקבל רשימה כרונולוגית של כל החומרים בהם ביקשה לעיין, הרי שלנוכח תוצאת ההחלטה באשר לכלל חומרים אלה, אין מקום לחייב את המשיבה בהמצאת רשימה.
אשר על כן, ועל יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בהליך בקשה לעיון בחומר חקירה (בע"ח) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בגין מעשיו אלה מואשם הנאשם בעבירות של סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, הטרדה מינית והטרדה באמצעות מתקן בזק.
על פי האישום השני, מואשם הנאשם בעבירה של ניסיון למעשה מגונה ובעבירה של הטרדה מינית, ועל פי האישום השלישי, מואשם הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית.
המתלונן מסר תלונתו ולאחר שנרשמה גירסתו נחקר הוא תחת אזהרה בגין ביצוע עבירה של איומים ועבירה של מסירת ידיעה כוזבת כנגד הנאשם, בכך שאיים על הנאשם ואמר לו ש"יש לו חשבון פתוח איתו ושהוא יכול לשלוח את זה למישטרה וזה על הזין שלו ושיכין טוב את התחת שלו".
כמו כן טוען כי בגין האירועים נשוא כתב האישום נחקר המתלונן תחת אזהרה בחשד לבצוע עבירה של מסירת עדות שקר, וכי ממידע שהגיע לידיו עולה כי המתלונן התלונן בעבר כנגד בן זוג קודם על ביצוע עבירות כפי שהתלונן כנגד הנאשם, והמדובר היה בתלונות שוא.
לאחר שעיינתי בגיליון הרישום הפלילי של המתלונן לא מצאתי כי יש בו רלבאנטיות ממשית להגנת הנאשם, ואיני מתיר בשלב זה עיון בו. בא כוח הנאשם רשאי יהיה לחקור את המתלונן בדבר עברו, וככל שבעקבות חקירתו יתברר כי יש צורך בהצגת גיליון הרישום הפלילי בעיניינו, תישקל הבקשה בפני המותב שיישב בדין.
...
באשר לבקשה לביטול כתב האישום מחמת אכיפה בררנית טוענת המאשימה כי דינה להידחות.
על פני הדברים דומה כי יש בידי המאשימה טעמים ענייניים ובעלי משקל המבססים את חזקת התקינות המינהלית, ואין בטיעון כללי של הנאשם להפריך חזקה זו. על כן, בקשת הנאשם לביטול כתב האישום בטענה לאכיפה בררנית נדחית.
לאחר שעיינתי בגיליון הרישום הפלילי של המתלונן לא מצאתי כי יש בו רלבנטיות ממשית להגנת הנאשם, ואיני מתיר בשלב זה עיון בו. בא כוח הנאשם רשאי יהיה לחקור את המתלונן בדבר עברו, וככל שבעקבות חקירתו יתברר כי יש צורך בהצגת גיליון הרישום הפלילי בעניינו, תישקל הבקשה בפני המותב שיישב בדין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות הבאות: הצגת מידע כוזב לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995; מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים אף בהסכמה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק) (3 עבירות); סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק; הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982(2 עבירות); הטרדה מינית לפי סעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; קבלת דבר במירמה לפי סעיף 415 רישא לחוק; החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב)(3) לחוק.
...
אשר לעבירת סחיטה באיומים בהקשר לביצוע עבירת מין ברשת, אפנה לע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), שם נקבע מתחם הנע בין 30-12 חודשי מאסר לעבירות סחיטה באיומים במסגרת ביצוע עבירות מין ברשת (מעשים מגונים והטרדה מינית), הערעור נדחה; בע"פ 3935/16 עופר טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17) נקבע מתחם הנע בין 36-12 חודשי מאסר בגין אישום אחד של עבירות מין מקוונות ואיומים, הערעור נדחה.
לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, פגיעתו המשמעותית בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי, שלא בלי התלבטות, לאמץ את מתחם המאשימה ואני קובעת מתחם ענישה כולל הנע בין 45-72 חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.2.2022.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו