הצגת הערכת תלות של הביטוח הלאומי למומחה רפואי מטעם בית המשפט

בית משפט השלום בבת ים ת"א 49793-02-18 תיק חצוני: בפני כבוד השופט שי משה מזרחי תובעת: פלונית ע"י ב"כ עוה"ד לוי לביאב נתבעים: 1.חיים יעקב 2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מירי מילס פסק דין

כל החומר הרפואי עמד לפני המומחים מטעם בית המשפט וקביעותיהם לא נסתרו (למעט תוחלת חייה של התובעת).

הערכות תלות המל"ל מצביעות על צורך בעזרה רבה עוד קודם התאונה (תלונות על רגלים, גב, לב, לחץ דם, קושי בהליכה ויציאה מהבית, קושי בכיפוף, סחרחורות, קושי בהלבשה ורחצה, שימוש במקל הליכה).

הסיעוד המתקבל מביטוח לאומי תואם את מצבה של התובעת קודם התאונה ואין בינו לבין התאונה כל קשר, הגם שהיתקבל באופן קבוע לאחר התאונה.

עדותן של השתיים נתמכות בראיות שהוצגו לפניי, כמתואר להלן, ואני מקבל אותן עובדתית.

...

בכל הנוגע לעתיד (עוד 30 חודש בקרוב), אני סבור שמעבר לעזרה המתקבלת על ידי המל"ל, נדרשת לתובעת עזרה הקשורה בתאונה של שעתיים נוספות ביום ועל בסיס 50 ₪ לשעה עומד החישוב על סך כולל של 95,000 ₪ במעוגל.

בראי הנסיבות והתקופה המשונה שנזדמנה לפתחנו אני סבור כי שני הצדדים עשו כמיטב יכולתם על מנת לקדם את התיק.

משכך, בקשת התובעת לפסיקת הוצאות נדחית.

מצבו הרפואי של התובע מטעם בית המשפט מונו מומחים רפואיים בתחומים שונים - פרופ' קורן לוביצקי בתחום הנורולוגי וד"ר ויסבורד בתחום האורטופדי, קבעו כי לתובע נותרו נכויות שונות בשיעור משוקלל של 85.75%.

שנת לידה זו מופיעה גם במסמך "הערכת תלות" נוסף שמולא בבית התובע (ר' עמודים 16 ו- 38 לתע"צ המל"ל).

מיסמך תביעה לביטוח הלאומי, חתום על ידי אישתו של התובע, נושא גם הוא את שנת הלידה 1939 (עמוד 7 שורות 11-12 ומסמך 57 לתיק מוצגי הנתבעים).

כפי שנקבע בפסיקה מלאכת חישוב תוחלת החיים הנה מלאכה מורכבת - "אקדים ואומר כי דיון בקיצור תוחלת חייו של אדם הוא מורכב וטעון מטבעו, מפני שכטענת התובעת מדובר בנושא קשה וכאוב. הערכתם של המומחים הרפואיים בתחום זה מבוססת על נתונים סטטיסטיים ופרטניים, כעולה מהמחקרים המקובלים בספרות הרפואית (ראו הפסיקה המצוטטת בסיכומי התובעת ע"א 2099/94, 2191 חיימס נ' איילון חברה לביטוח בע"מ פ"ד נא(1) 529, מפי כב' הש' אור; עא 10842/02 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' פלונית [פורסם בנבו] (20/9/06), מפי כב' הש' ריבלין; ע"א 5745/09 ב.א נ' א.י [פורסם בנבו] (14/7/11), מפי כב' הש' הנדל; ע"א 8629/07 יובל בן ארי נ' פלוני [פורסם בנבו] (25/2/09) מפי כב' הש' ריבלין); ואולם, לא ניתן להיתעלם מכך שכל סוגיית הפצוי בגין נזקים עתידיים של אדם מסוים ומשכם מבוססת על הערכות סטטיסטיות וחזקות בדבר תוחלת חיים של בני אדם, כושר הישתכרות, שנות עבודה של אדם וכיוצא בזה, ועל הפסיקה של בית המשפט העליון, אשר יצקה תוכן נוסף להערכות אלה. כך או כך, אין חולק כי קיצור תוחלת חייו של אדם - ככל שהוא קיים - יחושב מיתרת תוחלת החיים של הנפגע במועד פסק הדין (ראו 1617/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אור ציון סעדה [פורסם בנבו] (28/5/08), מפי כב' הש' (כתוארו דאז) גרוניס; ראו גם ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' יצחק פת [פורסם בנבו] (13/5/10), מפי כב' הש' עמית (להלן: ענין פת), שם קבע ביהמ"ש העליון כי "יש לחשב קיצור תוחלת חיים מתוך יתרת השנים שנותרה לנפגע מיום פסק הדין" ((ההדגשות שלי, א.ס.) (ר' תא (חי') 54745-12-11‏ פלונית נ' פלונית (פורסם בנבו) שהוזכר גם בסיכומי הצדדים)).

חוות דעת בן ארי מטעם הנתבעים אין בה די כדי לבסס את הטענה המשתמעת לפיה שכירות והשכרה אפשריים ללא כל עלות לתובע – בהקשר זה המומחה לא הציג כל תחשיב, הערכות מחיר, בדיקת שוק וכיוצ"ב. המומחה מטעם הנתבעים לא בדק קיומן של דירות תואמות בסביבה קרובה ותנאי השכרה.

...

אני סבור כי עלויות העזרה לצד שלישי כפי שהוכחו לגבי המטפל והוערכו על ידי לגבי המטיבים, צריכות לשמש בסיס ואומדן גם לגבי הפיצוי לעתיד בראש נזק זה, ועל פי תוחלת החיים שנקבעה – 3,600 ₪ X 63 (מקדם היוון ל- 70 חודשים לתוחלת החיים) = 226,800 ₪.

אף שדרך המלך היא קביעת שיעור הפיצוי הכולל ולאחריה הניכוי, אני סבור כי בנסיבות דנן יש לנהוג אחרת, גם לאור קיצור תוחלת החיים של התובע, שלא באה לידי ביטוי בחישוב האקטוארי האמור (ר' ע"א 7453/12 אלחבאנין נ' איברהים (פורסם בנבו)) וגם לאור השינויים בגמלאות שהתקבלו ושולמו לאורך התקופה (ור' גם ההבדלים המשמעותיים בנתונים ובחישובים בחוו"ד אקטוארית מיום 25.03.20).

סיכום לאור כל האמור לעיל התובע זכאי לתשלום פיצוי כלהלן: כאב וסבל – 167,435 ₪ עזרת צד שלישי עבר – 216,000 ₪ עזרת צד שלישי עתיד – 226,800 ₪ ניידות – 100,000 ₪ התאמות דיור – 270,000 ₪ טיפולים ופעילויות – 10,000 ₪ הוצאות – 5,000 ₪ סיכום הנזק – 995,235 ₪ הפחתת תשלום תכוף – 206,875 ₪ יתרה – 788,360 ₪ אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 788,360 ₪ בגין נזקיו בתאונה.

מומחה רפואי בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט, פרופ' גנאל, קבע את שיעור נכותו הרפואית כתוצאה מהתאונה בשיעור של 50%.

כן, זה נכון, איך אני יכול ללכת בלי מגף, אני לא יכול ללכת לשירותים בלי מגף אבל זה מ-2015 כשהתאונה שלך היתה ב-2017, זה היה שנתיים לפני התאונה שאז אתה מבקש עזרה מהביטוח הלאומי כאמור לעיל – מה יש לך להגיד על זה מתי שהיה לי את הדבר הזה עברתי שני צנתורים ואחרי הצנתורים שוקמתי ועשיתי כל דבר" [עמ' 8 שורות 23 -28 לפרוטוקול] ובהמשך – "ש. אז אני גם בעיניין הזה אקריא לך מה שאמרת ב-2016 לביטוח הלאומי בעמ' 5 מתוך טופס הערכת התלות (עמ' 40 לתיק המוצגים): "הקשיש מתלונן על חוסר אויר בהליכה מחוץ לבית, קושי בלעלות ולרדת מדרגות) – אז אמרת את זה, אז גם לפני התאונה לעלות 40 מדרגות לאדם חולה לב כמוך, התלוננת שזה מאוד קשה לך

התובע הציג קבלות עבור רכישת קלנועית ואביזרים נלווים [מצברים] בסך של 29,800 ₪.

...

על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו הנ"ל. התוצאה התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע 812,902 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 123,642 ₪ כולל מע"מ. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו בס"ד ת"א 52220-06-19 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעת: ו.מ. הנתבעים: 1. יצחק מיכאלי 2. איילון חברה לביטוח בע"מ פסק דין

כמו כן מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגי, ומחוות הדעת עולה כי התובעת נותרה עם נכות צמיתה בשיעור של 30% בגין פיברומיאלגיה כתוצאה מהתאונה; בנוסף מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ומחוות הדעת עולה כי התובעת נותרה עם נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפרעה קלה בתיפקוד הנפשי או החברתי והגבלה קלה בכושר העבודה.

משהתרשמתי מעדותה של התובעת ותפקודה כפי שניתן היה לראות במהלך דיון ההוכחות וכן מסרטוני דוח החקירה אני סבור כי יש להפחית משעור הנכות שקבע המומחה ולהעמידה כפי שהציע במהלך חקירתו (עמ' 49 ש' 29 בפרוט' הדיון מיום 30.04.23) על 15%, וללא תלות ליתר הנכויות.

פסיכיאטריה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי העריך כי לתובעת נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של 10%.

במהלך חקירתו ולאחר שנחשף לעדותה של התובעת ולסרטוני החקירה לאחר שהוצגו על ידי החוקר מטעם הנתבעת, השיב המומחה כי מהתרשמותו אין לתובעת נכות כלל (עמ' 36 ש' 28 בפרוט' הדיון מיום 30.04.23).

עם זאת, מסכומי הנזק יש לקזז סכום דמי הפגיעה שקבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,394 ₪ כשהוא משוערך להיום.

...

אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעת על כי עולה מחקירת המומחה שיש להפחית 1/4 מהנכות בשל מצב קודם וקיימת נכות החופפת לנכות הראומטולוגית.

בע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 82-81 (2004) נקבע ש: "בית המשפט רשאי להעריך את סכום הגימלאות שלהן היה זכאי הנפגע אילו היה ממצה את זכויותיו אילו פנה למל״ל ולנכות את סכום זה מהפיצויים שנפסקו או שבכוונתו לפסוק. אותו הדין חל גם בנוגע לנפגע שחלה החמרה במצבו: ״על הניזוק לשוב ולפנות את המל״ל בבקשה להגדיל את הגימלאות שלהן הוא זכאי. עם זאת חובתו של הנפגע למצות את זכויותיו מול המל״ל צריכה להיעשות בסבירות ובתום-לב. אם פעל כך אין דורשים ממנו שימשיך ויתדיין עם המוסד כתנאי לכך שהתנהגותו תיחשב סבירה." לפיכך לדידי, טענות אלו דינן להידחות, שכן על הנתבעת להוכיח את הניכויים שהיא טוענת להם (ראו ע"א 121-85 דן ליאור נ' טובה פרי (08.04.98) ומשלא נסמכו טענות הנתבעת בחוות דעת אקטואריות אין מקום לקזז סכום ניכוי רעיוני.

גם טענת הנתבעת שיש לנכות את עלות שכ"ט המומחה בתחום הנפשי דינה להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל ובניכויי תגמולי המל"ל שקיבלה התובעת, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

כמו כן, טענו הנתבעים כי מטרת המסמכים הרפואיים שמציגים כי מצבה של האם לא היה טוב, הייתה קבלת סיוע מביטוח לאומי להעסקת עובדת זרה, ולכן הם כתובים בחומרה יתרה ואינם משקפים לחלוטין את המציאות כפי שהייתה.

בהערכת תלות של המל"ל מיום 1.2.2006 שכללה ביקור בית ובדיקה של האם צויין: "ניראה שלא הבינה את כל שאלותי, לא ידעה לענות על שאלות המצריכות ידע, נראה שלא הבינה את מטרת ביקורי, מצב רוחה ירוד. [....] לדברי הבן XXX: "המצב הקוגניטיבי שלה מאוד ירוד, לאחרונה עלו על כך שהיא דמנטית, היא לא עושה כלום לבד, אני נותן תרופות, אחיות שלי רוחצות ומלבישות אותה ומבשלות ונותנות לה לאכול, המצב מאוד מסובך וקשה לנו". הנבדקת לא הביעה דעתה.

מסקנות חו"ד המומחה היו כמפורט בעמ' 5 לחו"ד המומחה: "לאור כל זאת ניתן לקבוע כי כבר בתחילת שנת 2006 סבלה מירידה קוגניטיבית על רקע תהליך דימנטי משולב (MIX) שבו יש נוון תאי (אטרופיה מוחית) יחד עם דמנציה וסקולארית לאור הפגיעה שהודגמה בכלי הדם. במצב בינוני לפחות, כך עפ"י המעקב הפסיכיאטרי וע"פ הערכת התלות לביטוח לאומי. במסגרת המעקב הפסיכיאטרי אף צויין כי זקוקה להשגחה וטפול סיעודי 24 שעות ביממה. ב- CT ראש מינואר 2006 אף צויין כי יש אוטמים מרובים דו צדדית, ברובם ישנים. בינואר 2007 כבר צויין במסגרת המעקב הפסיכיאטרי כי מצבה הקוגניטיבי החמיר לדרגה קשה. באפריל 2007 צויין בהערכת תלות כי אינה מיתמצאת בתרופות שלה, מבינה אך לא תמיד יודעת לענות. לא הבינה את מטרת הביקור. צויין כי גם הבן דווח על ירידה קוגניטיבית ניכרת.

המומחה, אף שחוות דעתו הוגשה מטעם התובעות ולא הוזמנה על ידי בית המשפט, בדק את הדברים באופן מדוקדק ומפורט, וככל שהנתבעים סברו כי חוות דעתו נערכה שלא כשורה – היה בידם כדי לנצל את זכותם להביא חוו"ד נגדית מטעמם, אך לא עשו כן. ויודגש – האח הרי טען שטיפל במנוחה כל שנותיה האחרונות והוא גם זה שטיפל מול המל"ל, יש בידו מידע רב ומעבר למה שיש בידי התובעות, ודבר לא מנע ממנו לפעול להגשת חוו"ד מטעם הנתבעים ולהביא ראיות מפריכות.

המומחה הסביר בחקירתו, כי הוא מסתכל על כלל המסמכים הרפואיים כמכלול, ובחן את המהלך הקליני הסביר יותר, כך שגם אם ישנם ממצאים סותרים הם לא בהכרח יעידו, כשלעצמם, על שגיאה במסקנה סופית הפוכה וכי בחן שורה של מסמכים ממקורות שונים לצורך הסקת מסקנותיו: "ת: אני כותב לך, תסתכלי בסוף, קיימת סתירה ברשומות, במאי 2009 במסגרת הערכת תלות תואר מצב מעט שונה והיה רושם כי למרות הירידה בזכרון לא עשתה משהו שיכול לסכן אותה ואינה זקוקה (לא ברור). קיימת סתירה ברשומות, כתבתי את כל מה,

...

הפער הוא משמעותי, והוא, כשלעצמו, מוביל באופן טבעי למסקנה לפיה האם הושפעה מגורם חיצוני עת ערכה את מסמכי ההעברה.

אשר על כן, אני קובעת כי עילת ההשפעה הבלתי הוגנת מתקיימת בענייננו.

סיכום לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על ביטול עסקאות המתנה והעברות שבוצעו על ידי האם, כדלקמן: ביטול העברת הזכויות ביחס לדירה ברח' ב וביטול העברת הזכויות בדירה ברח' ב. התובעות זכאיות לחלקן על פי צוואת המנוחה בשיעור של 1/5 כל אחת בכל אחד מהנכסים.