ראשית, המבקש הפנה לכך שבהליך הפלילי, בעת שהוצג הסדר הטיעון לבית המשפט שדן בעיניינו, הצהיר בא-כוח המדינה כך: "אני מבהיר שאין עבירות בטחון שמיוחסות לנאשם. מדובר בעבירות פליליות בלבד, כפי שמופיע בכתב האישום" (ת"פ 12028-05-22, פרוטוקול הדיון מיום 6.2.2023, עמ' 17 שורות 12-11).
...
על רקע זה, כמו גם בשים לב לחוות הדעת המודיעינית שהוגשה, מצא בית המשפט המחוזי בנצרת כי החלטת שב"ס היא סבירה ודחה את העתירה.
בכתב התשובה שהוגש, טענה המדינה כי דין העתירה להידחות, בהתחשב בכך שלא חל שינוי מהותי בנתוני המבקש מאז ניתן פסק הדין בעתירה הראשונה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתיק בית המשפט בעתירה הראשונה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.