הצגת אישורי מחלה בחלוף הזמן לצורך קבלת דמי מחלה

בתמצית, טוען התובע כי לא נימסרה לו הודעה בכתב על תנאי עבודתו כמתחייב על פי דין; כי תלושי השכר שנמסרו לידיו לאורך תקופת עבודתו פקטביים, הואיל והם כוללים נתוני כזב, שאינם משקפים את שעות עבודתו ואת התשלומים להם היה זכאי מהנתבעת; כי לא שולם לו גמול עבודה בשעות נוספות כמתחייב על פי דין, חרף מתכונת עבודה קבועה הכוללת שעות עבודה נוספות רבות; כי שולם לו שכר עבודה בחסר; כי לא שולמה לו תוספת "רשת בטחון" לה היה זכאי מכוח צו ההרחבה הענפי; כי פוטר שלא כדין, ללא שימוע, בהיעדר הודעה מוקדמת ומבלי ששולמו לו פצויי פיטורים להם הוא זכאי, לשיטתו; כי ממשכורתו האחרונה נוכה שלא כדין סכום בגין "הודעה מוקדמת", באופן שהביא להלנת מלוא שכרו האחרון ובמועד נוסף במהלך תקופת ההעסקה נעשה ניכוי נוסף שלא כדין בסך 1,000 ₪; כי חרף הרישום בתלושי השכר – לא שולמו לו דמי חופשה ו/או פדיון ימי חופשה דמי חגים, או דמי הבראה; כי לא שולמו לו דמי מחלה בגין ימי מחלה בהם נעדר ואשר לגביהם הציג אישור מחלה; כי לא שולם לו פיצוי בגין זמני הנסיעה לעבודה וממנה כמתחייב מצו ההרחבה הענפי; כי לא בוצעו עבורו הפקדות לקרן הישתלמות כמתחייב מצו ההרחבה הענפי וכי ההפקדות שבוצעו עבורו לקרן הפנסיה בוצעו בחסר.

מטענות התובע עולה כי קיבל בפועל תשלום בגין חופשת מחלה זו, אלא שלדידו תשלום זה אינו מלא, עת היה עליו לקבל בגין ימי המחלה סכום של 1,360 ₪ שעה שקבל תשלום בסך 640 ₪ בלבד.

" אם כן, אין לראות את הצגת אישור המחלה לנתבעת כפעולה המביעה רצון בהמשכיות קשר העבודה, שכן מדובר, פשיטא, בניסיון לקבל מהנתבעת כספים נוספים שלא כדין בגין "מחלה" שעה שהתובע כבר עבד דה פאקטו במקום עבודה חדש.

". מכאן מתחייב, כי סרוב התובע לבצע נסיעות נולד לאחר חודש אפריל 2019 או בסמוך לכך [ר' גם בחקירת התובע: עמ' 17, ש' 15, עמ' 22, ש' 1-5 לפרוטוקול]. הדברים מתיישבים היטב עם מכתבי הנתבעת אל התובע מזמן אמת ועם תיכתובת ה-Whats'app שהוצגה בפנינו בהליך זה. התובע, אשר עליו הנטל, לא ביאר וממילא לא הוכיח בפנינו את משך הזמן המדויק בו עמד בסירובו לבצע נסיעות ומשכך, לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי ביצע את מלוא שעות עבודתו בחודשים לגביהם תבע תשלומי רשת בטחון, קרי – מאי עד אוקטובר 2019. על כן אין בידנו לקבל את תביעתו ברכיב זה.

...

אשר לטענת הנתבעת לפיה יש לקזז מתביעת התובע את דמי ההודעה המוקדמת – הואיל ואין חולק כי דמי ההודעה הקודמת קוזזו זה מכבר ממשכורתו האחרונה של התובע לחודש נובמבר 2019, הרי שזו נדחית.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה; 7,753 ₪ בגין פיצוי בגין תשלום שכר השעה בחסר; 78,590 ₪ בגין גמול שעות נוספות; 32 ₪ בגין יתרת דמי מחלה; 6,821 ₪ פיצוי בגין זמני הנסיעה לעבודה וממנה; 368 ₪ בגין ניכוי שלא כדין מהשכר; 3,158 ₪ בגין חלף הפרשי הפרשות לפנסיה; 466 ₪ בגין חלף הפרשות לקרן השתלמות.

סבורים אנו כי נפל פגם ממשי בהתנהלות זו. ההתנהלות האמורה מנעה מהתובע את האפשרות לקבל החלטה מושכלת בדבר המשך עבודה בנתבעת 2 – החלטה אותה רשאי היה התובע לקבל מפאת חשיבותה הרבה והשלכת זהות המעסיק על עבודתו.

להשלמת התמונה נציין כי ביחס להפרת הפרטיות הנטענת בקשר עם חדירה לתיבת הדוא"ל- על אף שלא נסתרה הצהרת התובע כי מדובר בתיבת דוא"ל פרטית, ועל אף שמכתבו של התובע מזמן אמת תומך בטענתו כי לשיטתו בוצעה חדירה לתיבת הדוא"ל הפרטית, הרי שלא הובאו ראיות בהקשר זה וממילא לא הוכחה פגיעה בפרטיות בהקשר זה. עוד נציין בשולי הדברים כי לא הועלתה טענה הנוגעת לעצם האפשרות לעשות שימוש במידע האישי של התובע שהיתקבל מהחדירה לנייד שהיה בשימושו.

בסעיף 60 לסיכומים טוענים הנתבעים, באופן בלתי נהיר, מחד גיסא כי "ימי המחלה שולמו במלואם" ומאידך גיסא כי לא ברור כיצד התובע עותר לקבלת תשלום עבור דמי מחלה, להם אינו זכאי מהטעם שבימים בגינם הוצגו אישורי מחלה התובע "בפועל צוהל והולך לו לפגישות של שעות עם מתחרים" .

לאחר ששקלנו את הטענות ואת הראיות שהוצגו הגענו לכלל מסקנה כי התובע זכאי לדמי מחלה בגין חלק מימי המחלה אשר ביחס אליהם הוצגו אישורים.

...

ברם משהועברו הכספים לחברת הביטוח בדיעבד (בחודש דצמבר 2018) כך שנותרו הפרשים נמוכים מאוד לתשלום, ובהתחשב בכלל נסיבות הענין כמפורט בפסק דיננו לעיל, לא מצאנו מקום להורות על הרמת מסך כלפי הנתבעים 4-5.

על כן התביעה להרמת מסך נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

ביום 9.12.18 פנתה ב"כ הנתבעת אל התובעת במכתב לפיו הובהר לה שהתפטרותה התקבלה ביום 25.11.18 והיא אינה זכאית לימי מחלה בהתאם לאישור שהגישה לימים שלאחר מכן (26.11.18 – 4.12.18).

זמן מה לאחר שליאת עזבה את הגן, ביום 25.11.2018, יעל העלתה על הכתובים את השתלשלות הדברים הבאה (בשעה 13:45): "היי ליאת, על מנת לעשות את זה מסודר: את יצאת מהגן היום בשעה 12:30, באמצע שיחת צוות, ללא התראה מוקדמת. אמרת שאינך מעוניינת לעבוד בגן יותר. לשאלתי אם את חוזרת ענית בשלילה. שלחי לי בבקשה מכתב התפטרות במייל. או אשרי את העובדות בהודעה הזאת. כמו כן, אם ברצונך להגיע לעבודה לשבוע נוסף על מנת לאפשר פרידה מסודרת וראויה מהילדים או שאינך מעוניינת. כמובן שכל החלטה שלך תיתקבל.

במענה לאמור נשלח ביום 9.12.18 מכתב מאת ב"כ הנתבעת בו צוין כי התפטרות התובעת התקבלה כבר ביום 25.11.18 ומשכך אינה זכאית לתשלום דמי מחלה וכן כי יש לקזז דמי הודעה מוקדמת, שלא ניתנה.

זאת ועוד, בתלושים מופיע תשלום בגין "פדיון חופשה" ו"דמי מחלה" הגם שלא הוכח כי התובעת בפועל הייתה בחופשה או במחלה באותם מועדים (לא הוצגו פנקס חופשה או דוחות נוכחות).

...

זאת ועוד, אנו קובעים כי מאחר שהרישום בתלושי השכר נמצא פיקטיבי וכי האמור נעשה ביודעין.

משכך והואיל ולא ניתן לפדות ימי חופשה במהלך תקופת העבודה ככל שלא נוצלו ימי חופשה בפועל (כאמור בפסק דין גרינברג ביסטרו, פסקה 18) ומשנקבע כי הרישום בתלושי השכר בגין רכיב זה הוא פיקטיבי, התובעת זכאית לפיצוי בגין כך. הנתבעת לא הציגה חישוב חלופי ומשכך אנו מקבלים את גרסת התובעת כי היא זכאית לסך של 2,249 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית.

משכך, לא נדרשנו לטענה זו. סוף דבר בהתאם לאמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: בגין דמי הודעה מוקדמת – 1,750 ₪.

] גרסאותיה הסותרות של המנוחה, עוד בחייה, מעלות קושי רב בקבלת גירסתה במסגרת כתב ההגנה, ולפיה יחסי עובד מעביד הסתיימו ביום 1.10.2019 ו/או בגסרתה המאוחרת, במסגרת סיכומיה, שעה שהעדים מטעם הנתבעת הבהירו כי לא היו עדים לאירועים מזמן אמת.

בהעדר עדים התומכים בגירסת הנתבעת, הרי שיש לקבל את גרסת התובע ולקבוע כי התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת, ולפיכך הוא זכאי לסך של 7,439 ₪, בגין רכיב זה. לטענת הנתבעת, התובע שהה בתקופת הודעה מוקדמת במהלך חודש 9/2019 וכי התובע כימעט ולא התייצב לעבודה בחודש זה, ולפיכך קיבל הודעה מוקדמת באופן חלקי.

דמי מחלה ופגיעה תמצית טענות הצדדים התובע הציג אישורי מחלה 29.10.2019 – 31.12.2019.

לטענת הנתבעת, עוד ביום 1.10.2019, נותקו יחסי עובד מעביד, ולפיכך התובע לא זכאי לדמי מחלה, בגין ארוע ו/או מחלה שתחילתם לאחר מועד סיום העסקתו.

בהעדר חישוב נגדי מטעם הנתבעת בעיניין זה, אנו מקבלים את החישובים שהציג התובע וקובעים כי התובע זכאי לדמי מחלה בסך של 11,333 ₪.

...

בכל הנוגע להלוואה בסך 2,000, מאחר שהוצג בפנינו העתק שיק לפקודת התובע מחודש 10/2019, אנו קובעים כי יש לקזז תשלום זה מן הסכומים שפסקנו לטובת התובע.

כן אנו קובעים כי מאחר כי אין מקום לתשלום פיצויי הלנה בנסיבות אלו, לאור עמדת הנתבעת באשר להליך הפיטורים, כמו גם טענת הקיזוז אשר התקבלה בחלקה.

לסיכום - לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מחודש 1/2020 ועד למועד התשלום בפועל.

במשך התקופה האחרונה הצגת אישורי מחלה, האחרון לתאריכים 30.6.20-28.5.20.

יחד עם זאת, החל מתאריך 7.6.20 לא נותרו ברשותך ימי מחלה צבורים ואינם זכאית עוד לדמי מחלה.

כאמור, בנתיים התקבלה החלטה עקרונית לפיה יש לסיים העסקתו של עובד אשר הגיע לגיל פרישה או לאחר מכן, אלא בהתקיים נסיבות חריגות; כידוע, המרכז הרפואי ניצב בחזית המאבק עם מחלת הקורונה.

אך כאמור, כל זאת אינו משנה מן העובדה שלבסוף ניתנה לתובעת היזדמנות ופרק זמן משמעותי להגיב להודעות ביה"ח ולפנות לגורמים הרלוואנטיים בכתב או בטלפון, והיא לא עשתה כן. אשר להיתנגשות בין תקופת המחלה של התובעת לבין ההודעה על הכוונה לסיים את העסקה ועל פיטוריה – מחומר הראיות שלעיל עולה שההודעה הראשונה נשלחה אליה טרם שהיא עידכנה על ימי המחלה.

...

אשר להפרשי פיצויי פיטורים – כאמור, בנקודה זו מצאנו שאכן קיימים הפרשים.

סוף דבר על ביה"ח לשלם לתובעת הפרשי פיצויי פיצויים בסך של 12,138 ₪.

לאור דחיית עיקר רכיבי התביעה (סך הכול נתבע סכום כולל של 352,528 ₪), התובעת תשלם את הוצאות ביה"ח בסך 2,000 ₪ והוצאות שכ"ט בסך 10,000 ₪.