הצבת שולחנות וכיסאות ברחוב ללא רישיון

הצבת השולחנות והכסאות במדרכה בכתב התביעה טען התובע שהמסעדה פעלה ללא רישיון עסק תקף או ללא רישיון בכל הנוגע להצבת שולחנות וכסאות מחוץ לשטח בית העסק, וכי הניחה עציצים גדולים בשטח החורג מן השטח שהותר לה לשימוש על ידי הערייה וגרמה למכשול במדרכה.

לפי סע' 78 לתכנית גדס – תב"ע 58 – שחלה במקום "תהיינה רצועות הקרקע בין קו הרחוב והבניין חלק מן הרחוב, וכל עבודה או שימוש לא יורשו ברצועות הנ"ל, פרט לסידור מדרכות או עבודות ציבוריות, המוצאות לפועל על ידי מוסדות ערוניים מתחת לשטח הרחוב. רצועות הקרקע הנ"ל יירשמו לפי פקודת הועדה המקומית כרשות הרבים, גדרות, עצים, גזוזטראות או מדרגות, הקיימים ברצועה הנ"ל בשעה שתוכנית זו קיבלה את תוקפה, יוסרו על ידי הבעל ועל חשבונו". בהתאם להוראות התב"ע וכפי שנפסק בת"א (ת"א) 139/86 עזרא אלאיש נ' מיכאל פונצ'ק, פ"ד תשמ"ט(1), 177, לא הייתה הערייה רשאית להתיר למסעדת ברבוניה להציב שולחנות וכסאות בשטח המדרכה.

...

סוף דבר התובע נפגע בתאונה עצמית בעת שרכב על קורקינט חשמלי על המדרכה ברחוב בן יהודה בתל אביב.

לפיכך החלטתי לדחות את התביעה.

סוף דבר, התביעה נדחית.

משכך בדיון בעתירה היתמקדו העותרים בטענות ולפיהן, לאור הפרות תנאי הרישיון על ידי המשיבה 2 ובכלל כך, בפרט – לאור המשך הצבת השולחנות והכסאות ברחוב וכן השמעת מוזיקה, הגם שאין למשיבה 2 היתרים כדין לעשות כן וכן, הואיל והמשיבה 2 גורמת למטרדי רעש – הרי ששומה היה על הערייה לנקוט כלפי המשיבה 2 בצעדי אכיפה חריפים ואפקטיביים יותר ומשלא עשתה כן, הרי שפעלה בחוסר סבירות המצדיק היתערבות שיפוטית.

נטען כי בעקבות כך שבו העותרים ופנו לעירייה ובהמשך לכך נימסר להם ביום 2/11/21 כי ההיתר להצבת שולחנות וכיסאות וכן היתר הלילה בוטלו למשיבה 2 וכי בכוונת הערייה לפעול באופן יזום לאכוף את שעות הפעילות והשמוש בשטח הרחוב ללא היתר.

...

לאחר שבחנתי את כלל טענותיהם של הצדדים – כפי שהובאו בכתובים והושלמו על פה- נחה דעתי כי דין העתירה להידחות ולהלן יפורטו טעמיי.

כיוון שכך, הנני קובעת כי דין העתירה להידחות.

סוף דבר; לאור האמור והמפורט - העתירה נדחית.

המשיבה 1 מציינת בכתב התשובה מטעמה כי ביום 17.3.2021 פנה בא כוחו של העותר בשמו לאגף רשוי עסקים בתלונה על מיטרד רעש הנובע מדלת כניסה לעסק מרחוב מולכו, שהחלה להיות בשימוש רק בשנה האחרונה, כאשר באותה הפנייה חזר שוב על נושא קולטן הנקוז.

המשיבה 1 מציינת כי בבירור שערכה מצאה כי הוגשו למוקד העירוני 22 תלונות כנגד העסק בטענה שהוא עובד ללא רישיון, מוציא ציוד למדרכה, גורם לרכבים חוסמים, נובע ממנו רעש, הוא חורג מהשטח המותר להציב שולחנות וכיסאות ועוד.

...

ביום 31.5.2021 בוצעה בדיקה על ידי יועץ אקוסטי נוסף ("האקוסטיקאים") שהגיע לאותה המסקנה.

המסקנה העולה מכלל האמור היא כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשיבה 1.

העתירה נדחית, וכאמור, יש להצטער על כך שהוגשה.

יחד עם זאת, משהתבקש העד להתייחס לסעיף 28 לרישיון של העסק (ת/8(א)) האוסר הצבת דבר מה ברחוב אמר "זה נכון. אסור לי לחרוג ממנו, מהיתר שולחנות וכסאות" (שם, ע' 42, ש' 10) אך טען תוך שמפנה לסעיף ה' להיתר שולחנות (נ/9) כי בדומה לעמדת מלצרים, יכול היה להוציא ריהוט קל אשר לטענתו הנו "כל ריהוט שבא לשרת את בעל העסק" (שם, שם, ש' 21).

סיכומי הצדדים ב"כ המאשימה טען בסיכומיו כדלקמן: (א) על פי עדות הפקחים הסטנדים והמקרר שנראה בת/4 הוצבו בכל המקרים בשטח הצבורי ללא היתר ושמשו למכירה בשטח הצבורי; (ב) התנאים בהיתר שולחנות מאפשרים הצבת שולחנות וכסאות בלבד ולא ניתן מכוח היתר זה להציב ציוד אחר; (ג) הצבת הסטנד הנה עבירה עצמאית של הצבת דבר מה ברחוב ואין מדובר בהפרה של תנאי מתנאי היתר שולחנות; (ד) היתר שולחנות אינו מהוה היתר לעשות שימוש בלעדי באותו שטח על פי ראות עיניה של הנאשמת.

...

אני סבורה, כי הפרשנות אותה מבקשת הנאשמת לקרוא לתוך צמד המילים "ריהוט קל" פותחת פתח רחב ולמעשה בלתי מוגבל להצבת רהיטים שונים בשטח ההיתר, קרי בשטח אשר כל ייעודו הצבת כסאות ושולחנות ודעתי היא כי היתר שולחנות לא נועד לאפשר הצבה של כל ריהוט אשר בא לשרת את העסק.

לכן, אני סבורה, כי הזרמת המים והסבון לשטח המדרכה גרמה בנסיבות העניין סכנה, הפרעה ואי נוחות של ממש ולכן בדין נערך הדו"ח ת/6.

לאור האמור, אני מרשיעה את הנאשמת גם במיוחס לה בכתב האישום מושא דו"ח ת/6 - בעבירה לפי סעיף 58 לחוק העזר.

סוף דבר, אני מרשיעה את הנאשמת במיוחס לה בשישה כתבי האישום.

מבלי לגרוע מן האמור, הרי שבמקרה הנידון אכן קיים חשש ממשי לציבור, כאשר המבקשות טוענות ובצדק, כי מקום בו יקרה ארוע בטיחות, האשמה תופנה, בין היתר, כלפיהן, כבעלי הנכס אשר התירו ואיפשרו קיום עסק ללא רישיון והיתר מתאים לכך.

במקרה הנידון, המשיבה יכולה להמשיך, ללא כל הפרעה בפעילותה לשימוש המושכר כמסעדה, בהתאם להיתר הקיים והכולל אף את המרפסת הקדמית לרחוב יפו ואף לקיים במקום אירועים (על אף העדר הרישיון לכך, שכן הבקשה אינה כוללת עריכת אירועים במושכר).

כמו כן, אין איסור על שימוש מרפסת הכיפה כשטח שירות (הצבת שולחנות וכיסאות אשר ישרתו את המסעדה המופעלת) כעולה מהסכם השכירות.

...

שקלתי האם במקרה הנדון, יש להמשיך בהגבלה של הפעלת אירועים מצומצמים במרפסת הכיפה, אולם, לנוכח דברי מומחה בית המשפט, באשר לצורך בקיום בדיקה מעמיקה והעובדה כי התקן אינו ניתן לפרשנות, וכן העובדה לפיה לא ניתן באמת לאכוף קיומם של אירועים בהיקף מצומצם במרפסת הכיפה, אזי אופציה זו אינה רלוונטית עוד בשלב זה. בטרם סיום אני מוצאת לנכון לציין, כי לא נחה דעתי מהתנהלותם הצדדים בתיק זה, כאשר אלו לא חשפו בפניי את היריעה כולה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת החלקה – על המשיבים או מי מטעמם נאסר לקיים אירועים במרפסת הכיפה (מה שהוגדר כשטחי הרשות בלבד) וזאת החל מיום 1.11.22.

המשיבים ישלמו למבקשות הוצאות ההליך הנדון בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.