עוד טוען המבקש, כי עבודות להקמת הסככה אינן טעונות היתר על פי תקנות התיכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014; ואם נידרש היתר, הרי שהמשיבה יכולה לתת היתר למבקש, על פי תכנית ג/21905, כך שהיתר בנייה הוא בהשג יד.
המבקש מציין בבקשתו כי פנה לפני הגשת הבקשה לועדה, על מנת לקבל לידיו את החומר שעל פיו הוצא הצוו, על מנת שיוכל לבחון את חוקיות הצוו, אולם לא נענה.
המבקש הפנה בבקשתו רק לרישא של תקנה 25 לתקנות הנ"ל, אולם יש לקרוא את התקנה בשלמותה, וכמפורט להלן:
(א) הצבה או הקמה של מבנה זמני כגון: מכולה, אוהל, סככה, שמתקיימים בו כל התנאים האלה פטור מהיתר:
(1) המבנה הזמני מוצב על הקרקע ואינו משמש למגורים או לצורכי ציבור;
(2) הקמתו או הצבתו נידרשת לתקופה קצובה שאינה עולה על 120 ימים במשך 12 חודשים רצופים, או לתקופה הקבועה בהנחיות מרחביות – הקצרה מבין השתיים ובתום תקופה זו יפונה ויוחזר מצב הקרקע לקדמותו;
(3) מידותיו אינן עולות על 50 מטרים רבועים;
(4) גובה מבנה זמני מסוג אוהל או סככה לא יעלה על 3 מטרים, המפתח בין העמודים לא יעלה על 5 מטרים ומשקל הקירוי לא יעלה על 3.5 קילוגרמים למטר מרובע.
...
אף מבחינת סדרי הדין, היה על המבקש לצרף לבקשתו תצהיר של בעל מקצוע להוכחת הטענה, וזאת בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לענין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010, הקובעת – "בקשה הכוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי, ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין".
סיכומו של דבר, עסקינן בצו הריסה שהוצא על פי סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-195, ביחס לבנייה אסורה שלא חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימה.
על כן, דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.