מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הצבת מבנה וסככה ללא היתר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הקרוונים הסככות והמבנים אשר הציבו הנתבעים בנחלה היו בחריגה מייעוד המקרקעין גם נושא לטפול ברשות מקרקעי ישראל שסרבה כאמור לחתום על התוכנית שהגישו הנתבעים לועדה המקומית לתיכנון ובניה- "עד אשר יפונה השטח החקלאי ויוסדרו השימושים בנחלה. כאמור על בעלי הנחלה לפנות למחלקה החקלאית להמשיך הליך" ( (מכתב רמ"י לנתבעים מיום 8.5.2016 (צורף לתעודת עובד ציבור מטעם רמ"י).
ראיה נוספת לשימוש הנתבעים הנעשה בחריגה מהייעוד של המקרקעין, ניתן לראות במכתב ביום 22.7.2004 ששלחה הועדה המקומית לנתבעים בו צוין כי הוצבו על ידם שני מבנים יבילים ללא היתר בניה וכי על הנתבעים להסדיר את הנושא מול הועדה אחרת ינקטו נגדם בהליכי.
...
אני דוחה את טענת הנתבעים כי לא הוגשה חוות דעת מטעם התובע.
לסיכום אני מורה לנתבעים לפנות ולסלק את ידם ממקרקעין הידועים כנחלה מס' 46 המסומנת כמגרש מס' 60 בתב"ע, והידועה כחלק מחלקות 59,60,61 בגוש 20770 במושב ברק ולהשיבם לידי התובע כאשר הם נקיים ופנויים מכל בנוי, אדם וחפץ.
בכלל זה אני מורה לנתבעים להסיר כל סככה , קרוואן , ולהרוס כל שער ומבנה וגדר אשר מופיעים בת/2 מיום 4.3.21וחורגים לחלקת התובע בהתאם לקו הגבול אשר בת/- 2 מיום 4.3.21 .

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מחוזיות (תו"ח) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לגבי מבנה 3 העיד הנאשם כי מדובר במבנה שהציב במקום.
בדומה לא חלה בעיניינו תקנה 11 – מדובר במבנה מכוסה איסכורית ואין מדובר ב"גגון" או "סוכך". מכל מקום, בינוי זה דורש זכויות בניה ובהיעדר תכנית מפורטת החלה במקום ברור שלא ניתן להנפיק היתר ומכאן שאין גם אפשרות לבנות בפטור מהיתר.
בהתייחס לבינוי ולשימוש במבנים השונים, אני קובע כדלקמן: לגבי מבנים 1 ו-2 הנאשם מורשע בעבירת שימוש במבנה שניבנה ללא היתר (לענין החוק בניסוחו טרם התיקון) ובעבירות שימוש אסור לענין התקופה שלאחר תיקון 116.
...
לגבי מבנים 3 עד 7 הנאשם מורשע בעבירת בניה שלא כדין וכן בעבירת שימוש אסור.
בגין התקופה האחת עד יום 25.10.17 מורשע הנאשם בעבירות בינוי ושימוש לפי סעיפים 204(א), יחד עם סעיף 145(א) ו-208(א) לחוק בנוסחו טרם תיקון 116.
בגין התקופה שלאחר מועד זה מורשע הנאשם בעבירת שימוש אסור במבנים שהוקמו בעבודה אסורה בהתאם להוראת סעיף 243(ה) לחוק, יחד עם סעיפים 145(א) ו-243(ו) לחוק.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד טוען המבקש, כי עבודות להקמת הסככה אינן טעונות היתר על פי תקנות התיכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014; ואם נידרש היתר, הרי שהמשיבה יכולה לתת היתר למבקש, על פי תכנית ג/21905, כך שהיתר בנייה הוא בהשג יד. המבקש מציין בבקשתו כי פנה לפני הגשת הבקשה לועדה, על מנת לקבל לידיו את החומר שעל פיו הוצא הצוו, על מנת שיוכל לבחון את חוקיות הצוו, אולם לא נענה.
המבקש הפנה בבקשתו רק לרישא של תקנה 25 לתקנות הנ"ל, אולם יש לקרוא את התקנה בשלמותה, וכמפורט להלן: (א) הצבה או הקמה של מבנה זמני כגון: מכולה, אוהל, סככה, שמתקיימים בו כל התנאים האלה פטור מהיתר: (1) המבנה הזמני מוצב על הקרקע ואינו משמש למגורים או לצורכי ציבור; (2) הקמתו או הצבתו נידרשת לתקופה קצובה שאינה עולה על 120 ימים במשך 12 חודשים רצופים, או לתקופה הקבועה בהנחיות מרחביות – הקצרה מבין השתיים ובתום תקופה זו יפונה ויוחזר מצב הקרקע לקדמותו; (3) מידותיו אינן עולות על 50 מטרים רבועים; (4) גובה מבנה זמני מסוג אוהל או סככה לא יעלה על 3 מטרים, המפתח בין העמודים לא יעלה על 5 מטרים ומשקל הקירוי לא יעלה על 3.5 קילוגרמים למטר מרובע.
...
אף מבחינת סדרי הדין, היה על המבקש לצרף לבקשתו תצהיר של בעל מקצוע להוכחת הטענה, וזאת בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לענין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010, הקובעת – "בקשה הכוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי, ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין". סיכומו של דבר, עסקינן בצו הריסה שהוצא על פי סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-195, ביחס לבנייה אסורה שלא חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימה.
על כן, דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

על פי המתואר, בתאריך 20.3.2019 או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הציבו מבנה מגורים בשטח של 70 מ"ר וכן גדר באורך של 55 מ', איכלסו את המבנה ללא היתר בניה בחוק ובנגוד לתכנית החלה על המקרקעין (הצ/1-4 /135).
תו"ב (ק"ג) 44836-11-19 ועדה לתיכנון ובניה צומת ראם נ' אליעזר בן ארי (23.7.2020): הנאשם הורשע בכך שהחל משנת 2008, ביצע בנחלה, שהוא בעל הזכויות בה, עבודות בניה ושימוש - הצבת מבנה מגורים יביל בגודל של כ-51 מ"ר והקמת סככה בשטח של כ-20 מ"ר. במועדים שונים בשנת 2019, שימש המבנה היביל למגורים, והסככה שימשה לחניית רכב ולאחסון מכולה.
...
הערעור נדחה.
לנוכח כלל השיקולים לעיל, בהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה ולאחר ששקלתי גם את מצבם הכלכלי של הנאשמים בהתאם לסעיף 40ח בחוק העונשין, התשל"ז- 1977, אני קובעת כי מתחם הקנס ההולם לכל אחד מהנאשמים נע בין 10,000 ₪ לבין 50,000 ₪ בצד התחייבות בגובה כפל הקנס.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 קנס בסך 25,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כחלק בלתי נפרד מהתנאים שהציבה הערייה לחידוש הסכם החכירה נדרשה התובעת לשלם דמי שימוש בגין חריגות בניה במושכר לתקופה שמיום 1.9.2010 (מועד תחילת החכירה החדשה) ועד ליום 19.8.2018 (זאת נוסף על דמי חכירה שנדרשו בגין יתר שטח המושכר).
עזריאל נישאל באופן כללי אם הערייה טענה שהתובעת חרגה במבנה עצמו ולא בסככות והשיב בשלילה (עמ' 39 ש' 31 עד עמ' 40 ש' 7) ומהמסמך ניתן ללמוד לכאורה שהיו לעירייה טענות לחריגות בניה במבנה.
והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח עמדתה של הנתבעת בגדרי הליך זה בו היא העלתה שלל טענות בדבר העדר אחריותה לתוצאת חריגות הבניה, ובכלל זה טענתה שאין לה אחריות לנוכח הסכמתה המפורשת של התובעת וכן הטענה שהעלתה (שעליה היא לא חזרה כאמור בסיכומיה) שלפיה במשא ומתן על דמי השכירות כאשר חודש הסכם השכירות בשנת 2009 העלייה בדמי השכירות הייתה בתמורה לשימוש בסככות שהקימה הנתבעת ללא היתר בניה.
...
לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהנתבעת קירתה שטח של 320.27 מ"ר. מנגד, אין מקום לאפשר לנתבעת לסטות מן ההודאה בכתב ההגנה – לפיו קירתה שטח של 250 מ"ר. בהתאם, אני קובע כי יש לזקוף לנתבעת קירוי בשטח של 250 מ"ר. להלן ניתוח הראיות והנימוקים למסקנתי: איתי הצהיר שהתובעת חויבה לשלם לעירייה בגין חריגות בניה ללא היתר בשטח של 460 מ"ר וכי התובעת מכירה בשטח של כ-140 מ"ר שבהם בנתה סככות בעצמה כאשר שטח של כ-320 מ"ר נבנה על-ידי הנתבעת (סעיף 16 לתצהיר).
מתוך עדותו של עזריאל ניתן לחלץ אפוא את המסקנה שהסככות בחלק הצפוני והמזרחי הוקמו על-ידי הנתבעת (כאשר המחלוקת עם הנתבעת לעניין זה היא ביחס לחלק מהסככה בחלק הצפוני-מערבי).
התוצאה המסקנה היא אפוא כי יש לחייב את הנתבעת לשפות את התובעת בגין התשלום ששילמה התובעת לעירייה עבור דמי שימוש בגין חריגות בניה בהיקף של 250 מ"ר. זאת, מתוך חריגות בניה בשטח של 460 מ"ר שבגינן חויבה התובעת בסך הכל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו