כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת תקנון מוסכם של בית משותף רב קומות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

הנתבע 2 הסדיר עניין זה רק ביום 6/7/11, לאחר שהוגשה תביעה קודמת לבית משפט השלום בכ"ס. במועד חתימת ההסכם הובטח לתובעים, כי ע"פ התקנון המוסכם של הבית המשותף, הוצמדו לדירה מחצית מזכויות הבניה שלא נוצלו בבניין בשטח של 12 מ"ר. ההצמדה אכן נכללה בתקנון המוסכם שנירשם, אך כאשר הוכשרה חריגת הבנייה ביום 27/4/10, התובעים איבדו את זכויות הבניה.
זמן לא רב לאחר מכן, עו"ד קפלן הודיע לעו"ד קלך שהתובעים לא יתייצבו לחתום בפניה, ושהוא עומד על קבלת המסמכים הרלוואנטיים לצורך ביצוע הרישום בעצמו.
התוצאה היא שבעת הצמדת הזכויות בתקנון הבית המשותף בסוף שנת 2009, זכויות הבנייה בשטח של 11 מ"ר בקומת הגג של הדירה כבר נוצלו, כך שבפועל התובעים לא הפסידו אותן (עמ' 72, ש' 17-5 ו- 33-26).
ח'2 - אי ההתאמות להיתר הבנייה אינן יוצרות הפרה יסודית של הסכם המכר על פי הממצאים שנקבעו לעיל, בעת שנחתם הסכם המכר על ידי הצדדים היו בדירה מספר אי התאמות להיתר הבנייה - שטח של 11 מ"ר בקומת היציאה לגג לא נכלל בהיתר הבניה, דלת היציאה בקומת הגג לא נכללה אף היא בהיתר ושטח של 5.38 מ"ר בחדר היציאה לגג הוגדר כשטח שירות, על אף שהוא נמכר כשטח עקרי.
...
כפי שפורט לעיל, אי ההתאמה הנוספת, הנוגעת להגדרת שטח השירות, אינה ניתנת להסדרה ואולם היא מהווה אי התאמה מינורית, שאין לה השלכות של ממש על מראה הדירה או על השימוש בה. מסקנתי היא שלא ניתן לייחס לנתבע 2 הפרה יסודית של הסכם המכר מכוח אי ההתאמות להיתר הבנייה שנמצאו בדירה.
בנסיבות העניין ועל בסיס הוראות ההסכם, מסקנתי היא שהנתבע 2 הפר את הסכם מכר הדירה הפרה יסודית, המזכה את התובעים בפיצוי המוסכם בסך נומינלי של 300,000 ₪.
לאחר ששקלתי את הדברים, אני מורה לנתבעים 2-1, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הוצאות המשפט כדלקמן: הוצאות מומחים בסך כולל של 25,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בין היתר, נטען כי מזה זמן רב שהבניין מיתנהל ללא ועד בית מסודר ונציגות הבניין, הנתבעת 12, חברת עמידר, אינה ממלאת תפקידה והרכוש המשותף אינו מתוחזק כראוי.
נטען כי גם לתובע כבעל דירה בבית המשותף קיימת חובה לדאוג לתחזוקה תקינה של הבית המשותף לרבות לשטחים הציבוריים.
נטען כי בהתאם לסעיף 2 לתקנון המוסכם הרי שככל שקיים צורך לבצע תיקון כלשהוא בבית המשותף הרי שהנתבעות 6 ו-12 מחויבות בחלקן בהוצאות התיקון לפי שטח הרצפות של שלוש הדירות המוחזקות על ידן בבית המשותף.
כמו כן, נטען כי לא הופר תקנון הבית המשותף ויש לדחות רכיב הפצוי בין עגמת נפש על סך 10,000 ₪.
לאור המקובץ אני קובעת כי לכל דיירי הבניין הייתה חובת זהירות מושגית וספציפית לדאוג לכך שהגג המשותף יהיה אטום כדבעי על מנת שלא יחדרו מים ממנו לדירות בקומות העליונות וכי הם התרשלו בכך שלא תיקנו הגג ולא דאגו לאיטום ולזיפות במסגרת התחזוקה הרגילה של הבניין המשותף באופן אשר הוביל לחדירת מים לדירתו של התובע ולנזקים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
...
כמו כן, אני מורה כי הנתבעים, יישאו, יחד ולחוד, בסך של 330 ₪ עבור הוצאות התובע וכן בסך נוסף של 3,417 ₪ כולל מע"מ עבור שכר טרחת עו"ד התובע.
אני דוחה את רכיב התביעה שעניינו פיצוי בגין הפרת תקנון ועגמת נפש שכן, רכיב זה הוא בשיקול דעת בית המשפט.
באשר לתשלום שכר טרחת מומחה בית המשפט על סך 4,799 ₪ כולל מע"מ, אשר שולם על ידי הנתבעות 6 ו-12, כמימון ביניים - אני קובעת כי על כל הנתבעים, להשיב לנתבעות 6 ו-12 חלקם היחסי בסכום זה תוך 30 יום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משותף מקבץ אליו את הדיירים המבקשים להנות מן היתרונות הרבים הגלומים בו – היתמודדות עם הצע מקרקעין נמוך מן הביקוש (ולדוגמה, אדם יתקשה למצוא דירה בתל אביב בקומה שמינית עם נוף לים שלא בבית משותף), מחירים נמוכים יותר, ויתרונות אפשריים אחרים דוגמאת אחזקה משותפת וזולה יותר או שירותים משותפים אחרים לבנין, תחושת ביטחון וקיום כחלק מחברה (לדיון נרחב עיינו: יהושע ויסמן בעלות ושתוף 329 ואילך (1997)).
קיום המוסד המשפטי של הבית המשותף נועד להשיג שתי מטרות, ולא רק אחת, כסברת המשיבים: לא רק את היכולת לרכוש בעלות ביחידה בבניין ולנהוג בה מנהג בעלים, אלא גם את הסדרת היחסים שבין בעלי הדירות השונות בבית המשותף (ראו: שם).
התקנון המצוי הוא אותו תקנון "בררת המחדל" הקבוע בסעיף 64 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ובתוספת הראשונה לו, ככל שבעלי הדירות בבית משותף לא קבעו תקנון מוסכם אחר שיסדיר את זכויותיהם (סעיף 62 לחוק).
בניסיונם למצוא חיזוקי פסיקה בשאלת הפרתה או אי-הפרתה של הוראת סעיף 2(ב) לתקנון המצוי, הצדדים עוסקים משום מה בפרשנות פסק הדין המרכזי שדן בעיניין זה, הוא ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כח(1) 730 (1974)): המבקשים תוך היאחזות בדברי כב' השופט ויתקון שם בלא להדגיש כיאות כי מקורן בדעת המיעוט, המשיבים תוך טרוניה על שכך נהגו המבקשים (לניתוח קשת הדיעות שם עיינו: יהושע ויסמן, "יחד ולחוד בבית משותף" משפטים טז 197 (תשמ"ו)).
אולם ספק רב אם יש נפקות למחלוקת שנפלה שם: זו נסבה על השאלה האם רק שינוי פיזי-מבני בדירה יכול שייכנס בגדרי שינויים אסורים לפי התקנון המצוי (כדעת הרוב) או שמא גם שינוי בשימוש (כדעת המיעוט, בניואנסים שונים; תוך שראוי לציין כי דוקא דעת המיעוט של השופט ויתקון היא זו שלבסוף נטתה לו פסיקת בית המשפט העליון – רע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ''ד מח(5) 550, 564 (1994))).
...
איני נזקק אפילו לצורך כך לאמור בחוות הדעת של המבקשים התומכת במסקנה זו, שמולה באה חוות דעת מלומדת אך בלתי רלבנטית לעניין זה, העוסקת במידת הפגיעה בפרטיות המשיבים.
לסיכום האמור בעניין סיכויי התביעה לכאורה: רצונם המובן לחלוטין של המשיבים לפרטיות אינו עניין לאיזונים והתאמות.
סוף דבר נוכח האמור, מתקבלת הבקשה לצו זמני המורה למשיבים להסיר את מחיצת העץ שהציבו ביום 17.7.2020, זאת עד הכרעה בהליך העיקרי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפני תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים אשר במרכזה דרישה לפינוי וסלוק יד מחדר עגלות המצוי בקומת הכניסה בבניין ברחוב מקובר 9 בני ברק, הידוע כגוש 6123 חלקה 888 (להלן: "הבניין" או "הבית המשותף"), וכן תביעה שכנגד שהגישו הנתבעים כנגד התובעים במרכזה דרישה למתן צוי עשה וצוי הריסה לאור טענות להפרת הוראות תקנון הבית המשותף והפרת חובות חקוקות שעיקרן בניה שאינה כדין.
התובעים שכנגד מתבססים על חוות דעת מומחה מטעמם וטוענים שהנתבעים ביצעו מספר רב של פעולות בניה או הריסה אשר גרמו לפגיעה ושינוי חזית הבניין, מבלי לקבלת את הסכמת יתר הדיירים ובנגוד לחוק.
לצד זאת, עיון בתקנון המוסכם של הבית המשותף כפי שהוגש ונרשם בלישכת רישום המקרקעין, מעלה כי אותו חלל הקרוי בתביעה "חדר עגלות" אינו נמצא ברשימת הצמידויות ולא קיים שטח בן 6.5 מטרים אשר מופיע בבעלות מי מהצדדים או משויך לדירה כלשהיא.
...
אין ספק כי בכל אחד מהסעדים המבוקשים בתביעה שכנגד קיימת סטייה מחזות הבית כפי שהייתה בתום הבנייה וקיימים שינויים שאינם רק שינויים פנימיים, ממועד האכלוס ועד לרגע זה. בנסיבות אלה, ומאחר שהצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמות, אין מנוס מקבלת התביעה ומהשבת המצב לקדמותו.
סיכומו של דבר, כפי שהוסבר מעלה, ועל בסיס הצטברות הראיות שנפרשו בפניי, לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ושקלתי את נסיבות העניין, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעות שתיהן להתקבל.
סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת כך שחדר העגלות יהיה מעתה בשימוש משותף לכלל הדיירים כראוי לרכוש משותף, ולא יהיה בשימושו הייחודי של שיבר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עוד יצוין, כי בית המגורים עומד בחזית רחוב פלמ"ח, ומאחוריו האגף השני ובו ביניין דו משפחתי גם כן. הנתבעים רכשו את דירתם בשנת 1995 מבעלי הדירה הקודמים, ה"ה רודל, לאחר שאלה האחרונים ביצעו שיפוצים והרחבות בדירת הנתבעים, ותוך הסדרת הזכויות בשטח המשותף, זכויות בניה בחלקה, תיקון התקנון המוסכם וכדומה, אל מול שכניהם.
התובעים טוענים, כי הנתבעים הפרו את התקנון המוסכם וכן את ההסכמים, תוך פגיעה באיכות חיי התובעים וכן בשווי ערך דירתם.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכל כתבי בי-הדין אשר בפניי, במצורפים להם, בחוות דעת המומחה, ולאחר ששמעתי בקשב רב את חקירת התובעת וחקירת הנתבע, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלבאנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד.
עניין המקלט: המומחה בחן את היתר הבנייה של בית המגורים ותשריט הבית המשותף (להלן: "מיסמכי בית המגורים"), ומצא כי קיים מקלט בקומת קרקע, והוא מהוה חלק בלתי נפרד מחלקת משנה 4, היא דירת הנתבעים.
...
בנסיבות אשר חלקן הוכחו בפניי, ובהתחשב בפסיקה שהציגו התובעים וכן כלל השיקולים שיש לשקול בהתאם לפסיקה כאמור, אני סבור כי דרישתם לפיצוי בגובה של 500 ₪ לחודש, משקפת נכונה את הנזק שאינו ממוני, ממנו סבלו התובעים פועל יוצא של פיצול דירת הנתבעים לשתי יחידות דיור עצמאיות.
עוד אני סבור, כי יש לתחום את תקופת הפיצוי לתקופה שבין חודש יוני 2000, שאז התלוננו התובעים לוועדה אודות פיצול הדירה, ועד לחודש יוני 2017, שאז גם על פי עדות התובעת פסק השימוש ביחידה המפוצלת (בהתחשב בעובדה כי עדותה של התובעת ניתנה בחודש יוני 2023).
סיכומם של דברים: אני מקבל את תביעת התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב פיצול דירת הנתבעים, ודוחה את התביעה בכל הנוגע ליתר מרכיביה ובכלל זאת נושא השימוש במקלט וכן השתלטות הנתבעים על שטחים משותפים בבית המגורים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו