עוד יצוין, כי בית המגורים עומד בחזית רחוב פלמ"ח, ומאחוריו האגף השני ובו ביניין דו משפחתי גם כן.
הנתבעים רכשו את דירתם בשנת 1995 מבעלי הדירה הקודמים, ה"ה רודל, לאחר שאלה האחרונים ביצעו שיפוצים והרחבות בדירת הנתבעים, ותוך הסדרת הזכויות בשטח המשותף, זכויות בניה בחלקה, תיקון התקנון המוסכם וכדומה, אל מול שכניהם.
התובעים טוענים, כי הנתבעים הפרו את התקנון המוסכם וכן את ההסכמים, תוך פגיעה באיכות חיי התובעים וכן בשווי ערך דירתם.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכל כתבי בי-הדין אשר בפניי, במצורפים להם, בחוות דעת המומחה, ולאחר ששמעתי בקשב רב את חקירת התובעת וחקירת הנתבע, ושקלתי את מכלול השיקולים הרלבאנטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד.
עניין המקלט:
המומחה בחן את היתר הבנייה של בית המגורים ותשריט הבית המשותף (להלן: "מיסמכי בית המגורים"), ומצא כי קיים מקלט בקומת קרקע, והוא מהוה חלק בלתי נפרד מחלקת משנה 4, היא דירת הנתבעים.
...
בנסיבות אשר חלקן הוכחו בפניי, ובהתחשב בפסיקה שהציגו התובעים וכן כלל השיקולים שיש לשקול בהתאם לפסיקה כאמור, אני סבור כי דרישתם לפיצוי בגובה של 500 ₪ לחודש, משקפת נכונה את הנזק שאינו ממוני, ממנו סבלו התובעים פועל יוצא של פיצול דירת הנתבעים לשתי יחידות דיור עצמאיות.
עוד אני סבור, כי יש לתחום את תקופת הפיצוי לתקופה שבין חודש יוני 2000, שאז התלוננו התובעים לוועדה אודות פיצול הדירה, ועד לחודש יוני 2017, שאז גם על פי עדות התובעת פסק השימוש ביחידה המפוצלת (בהתחשב בעובדה כי עדותה של התובעת ניתנה בחודש יוני 2023).
סיכומם של דברים:
אני מקבל את תביעת התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב פיצול דירת הנתבעים, ודוחה את התביעה בכל הנוגע ליתר מרכיביה ובכלל זאת נושא השימוש במקלט וכן השתלטות הנתבעים על שטחים משותפים בבית המגורים.