הפרת תנאי השחרור איננה טכנית בלבד

          "קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: (1)  רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; (2)  ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; (3)  הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד; (4)  מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קלומטר לשעה; (5)  הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כסאות גלגלים: כסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; (6)  הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

הפרת התנאים מקעקעת את האמון אותו רוחש בית המשפט למשיב המהוה תנאי בלתו אין לשחרר לחלופת מעצר.

...

לכן, אני קובע: לאור התמונות בתיק החקירה של הרכב שיש בו הגה; לאור נוסח החוק; לאור הודאתו של המשיב בחקירתו במשטרה בה הוא מודה בנהיגה בזמן פסילה, (כל זאת גם ללא הסתמכות על המסמכים שהוגשו על ידי ב"כ הבקש ב"מ/1 וב"מ /2 ) כי ישנן ראיות לכאורה לנהיגה בזמן פסילה ברכב המצריך רישיון נהיגה, ולכן ישנן ראיות לכאורה שהמשיב נהג בפסילה תוך כדי הפרת תנאי מעצר בית בפעם השנייה.

לסיכום; מאחר וקבעתי כי ישנן ראיות לכאורה לעבירה של נהיגה בזמן פסילה; מאחר והמשיב הפר פעמיים ברציפות תנאי 'מעצר בית' תוך כדי ביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה; מאחר והמשיב משתמש במצבו הרפואי כדי להצדיק הפרות של מעצר הבית ובכדי לשכנע את בית המשפט כי אינו כשיר למעצר לאחר ביצוע ההפרות; לכן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטים.

בסופו של דבר המשימה הנדרשת מהמפקחים היא משימה טכנית למדי, לוודא שהמשיב אינו מפר את תנאי השיחרור או המעצר האלקטרוני.

ב"כ המשיב טען כי ראוי להורות על שיחרורו של המשיב בפקוח אנושי בלבד, מבלי להגביל את האפשרות שלו לצאת מהחווה, ובתנאי שבכל עת יתלווה אליו אחד המפקחים.

...

לא מצאתי עילה להתערב במסקנה זו של שירות המבחן.

בסופו של דבר המשימה הנדרשת מהמפקחים היא משימה טכנית למדי, לוודא שהמשיב אינו מפר את תנאי השחרור או המעצר האלקטרוני.

אשר על כן, אני מורה למינהלת האיזוק לבחון את האפשרות של מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני בחווה החקלאית שבבעלותם של יאיר ותחייה בן דוד – "חוות קשואלה" – במבנה שעונה על הדרישה שהוצבה לעיל, ושפרטיו יימסרו למינהלת האיזוק.

בין היתר עולה מהבקשה ומתיק החקירה כי לחובת המשיב, הרשעה פלילית בעבירות איומים, היזק לרכוש במזיד, הפרת הוראה חוקית, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה במזיד ברכב כאשר הוריו הם המתלוננים באותו תיק ובגין הרשעתו זו נדון ל – 11 חודשי מאסר בפועל ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 5 חודשים.

קבעתי בהחלטתי "...אני סבורה כי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת מעצר מרוחקת עם תנאים שיבטיחו כי המשיב יקיים אותם". לפיכך, שוחרר המבקש לחלופת מעצר בעיר רמלה בפקוח המפקחים כאשר נאסרה על המבקש יציאה מתחומי העיר רמלה אך לא נאסרה יציאתו מהבית בלווי אחד מהמפקחים.

הבקשה שהוגשה לעיוני איננה בקשה "טכנית" בלבד לצורך פתיחת חלונות היתאווררות.

...

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים טען המבקש באמצעות בא כוחו כי יש להיעתר לבקשה וכי מצבו הנפשי של המבקש מחייבת הליך טיפולי וכי יש לאפשר לו לקבל טיפול זה ולהיעתר לבקשה.

גם לאחר שב"כ המבקש חזר בו מבקשה זו וטען כי המפקחת אשר אושרה על ידי בית המשפט מסכימה ללוות את המבקש לחיפה לצורך טיפולי, אני סבורה שיש לדחות את הבקשה.

אשר על כן, לאור כל האמור הבקשה לעיון חוזר נדחית .

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בתאריך 5.11.20 נחתמה הערבות העצמית פעם נוספת באותו נוסח אך עם ת.ז מתוקנת של המשיב 1 (הייתה טעות טכנית/קולמוס במספר הזהות קודם לכן).

בית המשפט מתייחס בהחלטתו לרף הראייתי הנידרש וקובע כי מידת ההוכחה הנדרשת היא גבוהה מראיות לכאורה : " נטל ההוכחה כי היתקיימה הפרה מוטל על התביעה בפסיקה נקבע כי מידת ההוכחה הנדרשת לצורך חילוט ערבון תהיה גבוהה יותר מראיות לכאורה (ר' בש"פ 3293/91 פרץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (5), 163 ס' 11) ב"כ המבקשת אף הסכים כי בהליך זה יידרש למידת הוכחה זו". בבש"פ 3293/91 פרץ נ' מדינת ישראל, הנ"ל, בית המשפט העליון, כב' הש' מ. אלון כתוארו אז, משנה לנשיא, עמד על האבחנה בין בקשה לחילוט ערבות/עירבון כתוצאה מהפרת תנאי שיחרור לבין מעצרו של המשיב מחדש בשל אותה הפרה.

קביעה זו מצאה ביטוי גם במסגרת ע"פ (מקומיים י-ם) 7315-01-14 מדינת ישראל נ' אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ [החלטה פורסמה ב- 28 במאי 2014) אשר במסגרתו נקבע כי: "חילוט סכום, שהינו מטבעו, על פי הסכמת הצדדים בהסכם, מעשה עונשי על עבירה נוספת שעברה לכאורה המשיבה, אינו יכול להתבצע על בסיס ראיות לכאורה בלבד". ובהמשך נקבע: "ההוכחה שאדם או גוף עבר עבירות פליליות, צריכה להיות הוכחה מעבר לספק סביר. לפיכך, ולאור נוסח ההסכם המחייב את שני הצדדים, צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי "נידרשת הוכחת העבירה מעבר לספק סביר בטרם חילוט הערבות". [ראו סעיף 14 להחלטה].

...

שגה בית משפט קמא כאשר לא ייחס משקל ראוי לעובדה שהמערער משוחרר עוד מיום 26.10.20, ללא שהפר תנאי מתנאי שיחרורו, ועשה כל שביכולתו להוכיח כי מדובר בארוע שאינו מתאים לאורחות חייו.

יש לדחות את הטענות המבקשות לצמצם מחומרת המעשים ואת המשתמע מהטענה כי מדובר "במשקל של 1,935 גרם בלבד". מדובר ב-600 שתילים, ופוטנציאל הנזק מכמות כה גדולה של שתילים, הנו גדול עד מאוד, והמשקל של הסמים, במועד בו נתפסו, אינו הנתון המכריע, אלא זה אחד הנתונים במארג הנסיבות.

המעבדה הכילה ציוד טכני רב, לרבות מערכת סינון אויר שמטרתה למנוע מריח הסם לדלוף החוצה, וכן שתילים, עציצים, חומרי גידול, כלים ייעודיים ועוד.

...

אשר לטענת הציפייה כפועל יוצא משליחת המערער לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות – לא מצאנו כי יש בעצם העובדה שבית משפט קמא החליט לשלוח את המערער לקבלת חוות דעת, כדי להוות שיקול מכוחו תוטל ענישה הנמוכה מהרף העליון של אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות.

לאור כל האמור, אנו מוצאים כי הענישה אשר הוטלה על המערער מקלה עימו, לאור העבירה, חומרתה, חומרת נסיבות ביצועה, עברו הפלילי הרלבנטי של המערער, המאסר המותנה אשר אינו מרתיעו, והעדר הליך שיקום של ממש, תוך בעייתיות בקבלת האחריות וניתוק קשר עם שירות המבחן.

אשר על כן, הערעור נדחה.