הפרת צו הגנה, הסגת גבול ותקיפה

בהכרעת דין מיום 10.7.19 הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בשלושה אישומים, כדלקמן: · באישום הראשון – בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בעבירה של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, בעבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, בעבירה של דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 לחוק העונשין ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום הראשון, הנאשם הגיע לביתה של המתלוננת תוך הפרת צו הגנה ותקיפתה.

...

לאור כל האמור עתר בא כוח הנאשם להטיל על הנאשם צו מבחן אף לתקופה העולה על שנה וככל שיש צורך לאזן זאת, להטיל עליו גם צו שירות לתועלת הציבור.

בה בעת, בשל העבירות החמורות שביצע הנאשם, עתירת שירות המבחן מהווה חריגה קיצונית ממתחמי הענישה, ומכאן שאינני יכולה להיעתר לה במלואה.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות.

הנאשם הורשע בעבירות הבאות: הסגת גבול, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") – ריבוי עבירות; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין – שתי עבירות; תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

הנאשם, המשיך להפגין את אופיו האלים, משולל כל רסן וגבולות, בכך שהפר צו הגנה שניתן על ידי שופט, זאת עוד בטרם עזבו הצדדים את אולם בית המשפט, ובהמשך – שב על איומיו הקשים ברצח המתלונן, כשהוא אוחז חפץ בידו, זאת בבית עסק שפתח המתלונן בכתובת אחרת.

...

אוסיף ואציין כבר עתה, כי איני מקבל את עמדת המאשימה שנסיבותיו של הנאשם מעמידות את העונש המתאים בעניינו ברף העליון של מתחם הענישה.

לאחר ששקלתי את האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך חמישה חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שרות, ועד למאסר בפועל למשך 15 חודשים.

לאחר שבחנתי, שבתי ושקלתי את הדברים, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.

הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתבי אישום מתוקנים בת"פ 38555- 12-12 ובת"פ 42068-10-12 (שצורף) בעבירות של תקיפה לשם גניבה לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); גניבה לפי סעיף 384 לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק (2 אישומים); הסגת גבול לפי סעיף 447(א) לחוק; תקיפה בצוותא חדא לפי 379+ 29 לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק - לפי המפורט בכתבי האישום.

בנוסף הפר הנאשם, פעמיים, צו הגנה שניתן נגדו בבית המשפט, ואף הסיג גבול בכך שהתגורר בבית דודו ללא רשותו.

...

הכרעה חרף העובדה כי מדובר בהסדר טיעון מהקל עם הנאשם הקלה משמעותית, הרי שלאור בחינת מכלול הנסיבות והשיקולים בעניינו, ולאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ את הסדר הטיעון בהיותו ראוי ומאוזן.

מדיניות הענישה והפסיקה הנוהגות בעבירות בהן הורשע הנאשם מצביעות על כך שההסדר בעניינו חורג במידה ניכרת לקולא בעניינו, אולם בנסיבות מיוחדות אלה כאמור החלטתי לכבד את הסדר הטיעון, בשל הקושי הראייתי בו. לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו 5.12.12, ובכלל זה הפעלת מע"ת בן 6 חודשים מת"פ 46712-05-10 (מחוזי מרכז) בחופף למאסר שהוטל, כך שהנאשם ירצה סה"כ 12 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו כנ"ל. מאסר מותנה בן 12 חודשים, למשך 3 שנים, מיום שחרורו, ובלבד שלא יעבור על העבירות בהן הורשע, וכן כל עבירת אלימות.

אשר לעבירת הפרת הוראה חוקית – מפנה לפסיקה הבא: רע"פ 5023/18 בדיר נ' מ"י (מיום 28.6.2018) – הנאשם הושרע בתקיפה חבלנית בצוותא, הפרת מעצר בית וניסיון לחמוק משוטרים.

בסה"כ ירצה הנאשם 11 חודשי מאסר בנכוי ימי מעצרו בכלל התיקים על פי חישוב שב"ס שיכריע; מאסר על תנאי של 4 חודשים, שלא יעבור הנאשם עבירה של החזקת סכין או אגרופן בתוך 3 שנים מיום השיחרור; מאסר על תנאי של 45 יום , שלא יעבור הנאשם עבירה של הפרת הוראה חוקית או הפרת צו הגנה או הסגת גבול בתוך 3 שנים מיום השיחרור; לא מצאתי מקום להטיל רכיבי ענישה נוספים.

...

גזירת הדין נוכח כל האמור, גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל לתקופה בניכוי מלא של ימי מעצרו של הנאשם בכלל התיקים על-פי חישוב שב"ס שיכריע; מפעיל בזאת את המאסר המותנה של חודש שהוטל על הנאשם בתיק התנאי, וזאת במצטבר למאסרו הנוכחי.

אכן – העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר ואיננו יכולים לקבל עמדת ב"כ המערער לפיה מדובר "בארועים שבמהותם אינם קשים ואינם חמורים". עסיקנן הן בעבירות איומים והן בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לאחר שניתן למתלוננת צו הגנה כנגד הנאשם (צו שגם בו עצמו יש משום חזוק לגירסת המתלוננים לעיל).

מהרישום הפלילי של המערער – ת/ 50 עולה כי הוא הורשע בשורה ארוכה ביותר של עבירות איומים, הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה, הסגת גבול ועבירות נגד הרכוש ואין זאת אלא כי ציות לחוק אינו נר לרגליו.

...

לעומת זאת, האישומים האחרים בהפרת הוראה חוקית מתייחסים למועדים מאוחרים יותר, לאחר שהצו היתקבל על ידי הנאשם ואין בזיכוי כדי להשליך על האישומים האחרים הנ"ל. מכל האמור – אנו דוחים את ערעור המערער על הכרעת הדין והרשעתו, כאמור לעיל.

גם איננו מקבלים טענת ב"כ הנאשם כי עברו של הנאשם אינו מכביד.

לפיכך, אנו מקבלים את ערעור המשיבה ומורים כי במקום עונש המאסר בפועל בן 12 חודשים ירצה המערער מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, החל מיום מעצרו (5.6.07).