הפרת צו בית משפט לאיסור הטרדה

ת"פ (נצרת) 13695-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני (3.2.22) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות של איומים, הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם והטרדה באמצעות מתן בזק, לאחר שאיים, שלח הודעות בטלפון לפרודתו ולילדיהם והגיע למקום ששהו בו, וכל זאת חרף צו ההגנה שהוצא ואסר עליו את לעשות כן. על הנאשם, בעל עבר פלילי, נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת מאסר מותנה, כך שבסך הכול ירצה 14 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופצוי 2,500 ₪ למתלוננת.

...

לאור המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, הניתנים בנסיבות המתאימות לריצוי בעבודות שירות, ובין 12 חודשי מאסר בפועל.

באיזון השיקולים החלטתי למקם את העונש במרכז מתחם הענישה ולהטיל מאסר בפועל, שלא בעבודות שרות, אשר אינן מתאימות לנסיבותיו של הנאשם, המצוי במאסר.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: חמישה חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

בתאריך 04.02.18, היתקיים דיון בבית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון, בתיק ה"ט 4130-02-18, במסגרתו ניתן צו האוסר על הנאשם להכנס לביתם המשותף של הנאשם והמתלוננת או להמצא בקירבת המתלוננת מרחק שיפחת מ – 200 מטרים, וכן נאסר עליו להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל אמצעי וזאת עד ליום 06.02.20, מועד הדיון שנקבע במעמד שני הצדדים (להלן: "ההוראה החוקית").

...

ביחס לרכיב עונש כספי, החלטתי כי אין טעם ממשי לגזור על הנאשם פיצוי למתלוננת נוכח העובדה שהוא זה אשר מפרנס עד היום את משפחתו, ונראה שגם נכון להיום הנאשם והמתלוננת מתנהלים יחד מבחינה כלכלית.

יובהר, כי לא היה בשיקול הכלכלי, בכדי להובילני למסקנה, כי יש במכלול נסיבות העניין, לוותר על רכיב ענישה של מאסר בפועל.

סוף דבר: במכלול השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 3 חודשים, שיבוצעו בדרך של עבודות שירות, והכל בהתאם חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 23.08.20.

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · היזק לרכוש במזיד, בנגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); · הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, בנגוד לסעיף 287(ב) לחוק; · תקיפה סתם – קטין על ידי אחראי, בנגוד לסעיף 382(ב) לחוק; · תקיפה סתם – בן זוג, בנגוד לסעיף 382(ב) לחוק.

ביום 19.04.21, במסגרת הליך ה"ט 6798-04-21 בבית המשפט לעניני מישפחה בבאר שבע (ס"נ לעניני מישפחה, כב' השופטת רותם קודלר עיאש), ניתן צו הגנה במעמד שני הצדדים, שנתבקש על ידי המתלוננת, כאמור: איסור על הנאשם להתקרב אל המתלוננת מרחק נגיעה, איסור על הנאשם לפנות אל המתלוננת בבקשה לקיים עמו יחסי אישות או לכפות עליה אפשרות כזאת, איסור קללות וגידופים, איסור להטריד את המתלוננת בכל אמצעי ודרך.

...

לבקשתה צרפה המבקשת אישור הגשת תלונה ביום 21.09.20 בגין הפרת צו בית משפט.

ברם, על אף דברים נכונים אלה, המסקנה האופרטיבית של בית המשפט השלום, ליתן צו מניעת הטרדה מאיימת (במינון נמוך), אינה מתיישבת עם האימרות בדבר הזכות של המבקש להגיש תלונות למישטרה.

עו"ס לס"ד ציינה בתסקירה שהוצע למשיב לפנות לרווחה בכל חשש לשלומו של הקטין, אך המשיב חזר על עמדתו כי הקטין "ימשיך לראות משטרות והרבה". המשיב אינו מגיש תלונותיו על מנת להיטיב עם הקטין, אלא במטרה להפר את שלוותה של המבקשת ושל הקטין ומתוך שמירה על טובת הקטין יש לאסור המשך היתנהלות זו. לאור האמור לעיל, ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר ועל כן אני מורה על הארכת תוקף צו ההגנה לתקופה של 6 חודשים ולאסור על המשיב כמפורט להלן: להכנס לבית בו מתגוררת המבקשת וכן לעסק שלה.

...

ברם, על אף דברים נכונים אלה, המסקנה האופרטיבית של בית המשפט השלום, ליתן צו מניעת הטרדה מאיימת (במינון נמוך), אינה מתיישבת עם האימרות בדבר הזכות של המבקש להגיש תלונות למשטרה.

בית המשפט לא נעתר לבקשתה הראשונה של המבקשת לאסור על המשיב לפנות למשטרה וניתנה למשיב הזדמנות לשנות את התנהגותו.

עו"ס לס"ד ציינה בתסקירה שהוצע למשיב לפנות לרווחה בכל חשש לשלומו של הקטין, אך המשיב חזר על עמדתו כי הקטין "ימשיך לראות משטרות והרבה". המשיב אינו מגיש תלונותיו על מנת להיטיב עם הקטין, אלא במטרה להפר את שלוותה של המבקשת ושל הקטין ומתוך שמירה על טובת הקטין יש לאסור המשך התנהלות זו. לאור האמור לעיל, ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר ועל כן אני מורה על הארכת תוקף צו ההגנה לתקופה של 6 חודשים ולאסור על המשיב כמפורט להלן: להיכנס לבית בו מתגוררת המבקשת וכן לעסק שלה.

על פי עובדות כתב האישום, נגד הנאשם היו תלויים ועומדים במועדים הרלוואנטיים שלושה צוים שפוטיים (שני צוי הגנה והוראת שיחרור בערובה) ובהם איסורים שונים, לרבות איסור להטריד את הוריו (להלן – המתלוננים), להכנס לביתם, להמצא במרחק מסוים ממנו ואף מההורים עצמם (להלן – ההוראות החוקיות).

לצורך בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים ניתן להפנות לפסקי הדין הבאים: רע"פ 3210/19 פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2019), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים כלפי אמו, הפרת הוראה חוקית והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם ונידון ל-45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; עפ"ג 47730-07-22 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.2023), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות הפרת צו של בית משפט ואיומים בכך שהגיע לבית גרושתו בנגוד לצוו הרחקה ולאחר מספר חודשים איים על בנו הקטין כי יפגע בבני המשפחה.

...

הסנגור עתר למתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה עד מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות וביקש להטיל עונש כמניין ימי מעצרו עד כה. הנאשם בדברו האחרון תיאר את הקשיים בהם נתקל בבית המאסר וטען שלאחר שחרורו קיים עבורו מקום לשהות בו. דיון והכרעה קביעת מתחם הענישה שני הצדדים טענו למתחם ענישה אחד ואני מקבל טיעון זה בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

בנסיבות ענייננו אין מנוס מעונש מאסר, ולו בשל גבולו התחתון של מתחם הענישה והיעדר אופק שיקומי המאפשר חריגה ממתחם זה. ואולם נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם מצדיקות הקלה משמעותית בעונשו.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 12.09.2023.