הפרת פקודת מס הכנסה: אי הגשת דוחות ואחריות מנהלים

לעניין חומרת העבירה של אי הגשת דוחות שנתיים לרשות המסים ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9/09 אפרים מזרחי נ' מדינת ישראל (6.1.09): "הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשויות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת מס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דו"ח מס אינה עניין טכני פעוט ערך. הדו"חות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והגון. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה". ראו גם רע"פ 3757/04 עומר זידאן נ' מדינת ישראל (31.5.04): "למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה לחברה ולערך השויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה". מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית בשים לב להקף הפגיעה בקופה הציבורית.

המערער הורשע על-פי הודאתו בבצוע 3 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד ואחריות מנהלים לפי סעיפים216(4) בקשר עם סעיף 222(א) וסעיף 224א - לפקודת מס הכנסה, מחזורי העיסקאות באותה תקופה הצטברו לסכום של מעל 2 מיליון ₪.

...

הערעור נדחה.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע נאשם 3 נע ממאסר מותנה ועד 11 חודשי מאסר, קנס שנע בין אלפי שקלים לעשרות אלפים וענישה נלווית.

עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, ולאחר שלקחתי בחשבון את כל המפורט לעיל מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

כתב האישום המקורי כלל חמישה אישומים לפי הפרוט שלהלן: באישום הראשון יוחסו לאהרון ולחברה העבירות הבאות: אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן אחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודת מס הכנסה (להלן: העבירות).

הוא מאפשר הליך מינהלי שהסנקציה בצדו היא קנס כאמצעי עונשי מידתי ומתון יותר בגין הפרת הסדרים שיש אינטרס צבורי באכיפתם אך הם לוקים בתת אכיפה בשל חומרתן הפחותה של ההפרות מזה והיקפי ביצוען המרחבי מזה, ונוכח מיגבלות המשאבים של הרשויות.

...

בנסיבות אלה, הנני מרשיע את החברה, נאשמת 1, בביצוען של העבירות הבאות: באישום הראשון, בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

קבלת הטענה של אכיפה בררנית: מאחר והמאשימה לא הביאה בפני בית המשפט את המידע החסר הנני קובע שהמאשימה לא עמדה בנטל להפרכת הטענה של אכיפה בררנית שהעלה הנאשם בנוגע למסלול האכיפה שנעשה בו שימוש לגבי כל אחד מהם.

הווה אומר, מקובלת עליי טענתו של הנאשם כי מתקיימים בעניינו תנאיו של סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, קרי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". סוף דבר לגבי הנאשם 3: על פי סמכותי בסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, הנני מורה על ביטול האישום השלישי כנגד הנאשם 3, רחמים מימון.

לגבי הנאשמת 1: הנני מרשיע את הנאשמת 1, אהרון מימון חברה לבנין ופיתוח בע"מ, בביצוען של העבירות הבאות: באישום הראשון, בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה.

כתבי האישום הנאשם עוסק בבצוע עבודות שיפוצים, והורשע, בהתאם להודאתו, בעבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו, כדלקמן: ת"פ 60843-12-12 – 2 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"), בכך שלא הגיש במועד לפקיד השומה, וללא סיבה מספקת, דוחות על הכנסותיו לשנות המס 2010 ו-2011.

סקירת הענישה הנוהגת – רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08) הנאשם הורשע ב-8 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד ואחריות מנהלים, ונדון ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 30,000 ₪.

הובהר לנאשם, כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכל הפרה בעבודות השרות או ביצוע עבירות נוספות, יביאו להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי מתחמי הענישה ההולמים את המקרה דנן הינם כדלקמן: לגבי עבירה של אי הגשת דוח במועד לשלטונות מס הכנסה בנסיבותיה מתחם העונש ההולם הינו בין 2 ל -4 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בין 1,000 ₪ ל-5,000 ₪.

באיזון בין כלל השיקולים והנסיבות שפורטו, אני סבורה כי יש מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות לתקופה המקסימלית האפשרית לפי החוק, שכן הנאשם מעולם לא עמד לדין ולא ריצה עונש מאסר.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כלל השיקולים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: מאסר לתקופה של 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, שדרות קק"ל 51 בת ים, החל מיום 12.5.14, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

ביחס לנסיבות ביצוע העבירה תיאר ב"כ המאשימה כי הנאשם ביצע את העבירות לאורך זמן ובמודע בחר להפר את החוק, וכאן על בית המשפט להביא לידי ביטוי את עקרון הרתעת הרבים.

ת"פ 3437-07 מ.י. היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' בע"מ סי.את ה.י.מ החזקות וניהול- הורשע הנאשם בחמש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד עפ"י סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן בשמונה עשרה עבירות של אחריות מנהלים, עבירה לפי סעיף 224א לפקודה, כמו כן הורשע הנאשם בעבירות נוספות, ביניהן אי תשלום מס שנוכה ואי הגשת דו"חות אישיים.

...

לאור הדברים אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר למשך שישה חודשים ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור אחת העבירות בהן הורשע לפני וזאת בתוך 3 שנים מהיום.

קנס – אני גוזר על הנאשם קנס של 20,000 ₪, או ששה חודשי מאסר תמורתו.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך של 5,000 ₪ שלא לעבור אחת מן העבירות בהן הורשע לפני.

מעיון בת/2 חקירת הנאשמת 3, עולה, כי הנאשמת 3 הוזהרה על ידי החוקרת בחשד לבצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה, סעיף 218 אי העברת נכויים, וסעיף 216 (4) אי הגשת דוחות, יחד עם סעיף 224א אחריות מנהל.

עוד אפנה בהקשר זה, לנאמר לאחרונה, בע"פ 6359/21 מדינת ישראל נ' עמראני (2022), בו נפסק כי לא כל סטייה מהשורה, ולא כל טעות מצדם של חוקרי מישטרה ובעלי תפקידים אחרים, תביא לפסילתה של ראיה, שהוגשה בעקבות אותה הפרה.

...

מסקנות וממצאים עובדתיים ביחס לגדר המחלוקת: אישום ראשון - עדותם של עדי התביעה נמצאה אמינה ומהימנה ולא נסתרה בחקירה הנגדית; הנאשמת 3 העסיקה עובדים באמצעות הנאשמות 1 ו- 2 שבבעלותה; בשנת המס 2014, הנאשמת 3 שילמה לעובדים ולספקים תשלומים או העניקה להם הטבות שוות כסף, כמפורט בסעיף 6 לפרט האישום הראשון; הנאשמת הייתה חייבת יחד עם הנאשמות 2 ו-3 שבשליטתה, לנכות מתשלומי ההטבות ששילמה לעובדים, מס בהתאם לחוק, ולא עשתה כן; ההטבות הכספיות החייבות במס הם כמפורט בסעיף 6 לכתב האישום; אישום שני - בהסתמך על תעודת עובד ציבור שלא נסתרה, אני קובע כי מחזור עסקאותיה של הנאשמת 1 בשנת המס 2015 היה - 10,265,306 ₪.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הטענה לפסול את הודעת הנאשמת ת/2 כראיה במשפט.

בהינתן מכלול זה, אין אני סבור, כי חוסר ההגינות, נובע מהתנהלות פקיד השומה כלפי הנאשמת 3, ולכן אין מקום לפסול את תכני העדויות, שמוכיחות את רכיבי המס.

סוף דבר: אשר על כן, הנני מרשיע את כל הנאשמות בעבירות המיוחסות להן בכל האישומים המיוחסים להם בכתב האישום.