מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפרת מעצר בית מסחר בסמים בחצר הבית

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"פ 31925-05-20 מדינת ישראל נ' לסרי(עציר) ואח' בפני כבוד השופט עמי קובו בעיניין: מדינת ישראל המאשימה 1.ישי תם לסרי הנאשם ב"כ המאשימה: עו"ד נתנאל בוג'ו ב"כ הנאשם: עוה"ד ניר ז'נו, אמיר ברכה וזהבה קרן גזר דין הנאשם 1
עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת לגבי מגדלי המעבדות והסוחרים בסם זה, לא נועדה להקל עם מי שנימצא בשלבי הייצור או ההספקה של הסמים, אלא נותרה משמעותית ומרתיעה (ראו דברי של כב' השופט י' עמית בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל [12.8.18], דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל [18.6.18], דברי כב' הש' קרא ברע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל [25.2.21] וכן ראו ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל [4.2.21]).
הנאשם הקים מעבדה לגידול סמים בחממה בחצר ביתו.
עברו הפלילי של הנאשם כולל ארבע הרשעות קודמות בין השנים 2015-2017 בעבירות מתחום הסמים, אלימות, הפרות הוראה חוקית והעדרות מהשרות ובגין הרשעתו האחרונה נשא בעונש של 14 חודשי מאסר בפועל.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-3 ועד ל-5.5 שנות מאסר בפועל.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש ולהפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר לו. זאת בנוסף למאסר מותנה וקנס משמעתי, שבקביעת גובהו נתתי דעתי אף לשיקול ההרתעה, וזאת בשים לב לרווח המשמעותי שהיה צפוי לנאשם מביצוע העבירות והצורך בהרתעת הרבים מביצוע עבירות דומות תוך העברת המסר כי הן אינן בעלות תוחלת כלכלית (בעניין זה ראו בע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור [8.2.21]).
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 43 חודשי מאסר בפועל אשר מניינם מיום מעצרו 3.5.20.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהפן המשפטי, התובע טוען כי השוטרים פלשו לחצרו ללא כל צידוק, בנגוד לסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה"); הפרו ברגל גסה את הוראת סעיף 1(ב) ו – 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") כאשר לא שמרו על כבודו ועל זכויותיו בקשר לעצם איזוקו, אופן איזוקו ומניעת לבוש חם. כמו כן הם היתעלמו ממצבו הפיזי והנפשי, השפילו אותו ברבים ובכלל – מצאו לעצור אותו על יסוד התואנה כי סרב לעיכוב.
הגם שמדובר בעדות שאינה ישירות מפי אותו קצין חקירות האחראי על החקירה, אני נכונה להניח כי ההחלטה לזמן את התובע לחקירה על דרך עיכובו נימצאת במסגרת מיתחם ההחלטות הסבירות שהמשטרה היתה יכולה לקבל בנסיבות שבהן היא מנהלת חקירה מסועפת, מרכזית, בעיניין סחר והפצת סמים באמצעות אפליקציית טלגרס.
לא בוצע בבית פשע (ס"ק 1) – כל השוטרים סברו כי די בכך שמדובר בעבירת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") כדי שיוכלו להכנס לחצר ללא צו. טטרו גם נסמכה על אדרי בעיניין זה וצגאי נסמך על מיזכר מקצין החקירות המבקש לעכב את התובע (אדרי, עמ' 16 שו' 25-26; טטרו, עמ' 34 שו' 3, שו' 18-20 ושו' 28-30; צגאי, בעמ' 25 שו' 23; עמ' 24 שו' 21).
הנתבעת טוענת כי חל סעיף 44 לפקודה לפיו "שוטר לא ישא באחריות אזרחית או פלילית בשל מעצר או עיכוב שלדעת בית המשפט ביצע אותו בתום לב ולמען שלום הציבור, אולם האמור בסעיף זה לא יגרע מכוחם של הממונים עליו לנקוט אמצעים משמעתיים כפי שיראו לנחוץ". אין תחולה לסעיף זה. ראשית, וכפי שציינה הנתבעת בעצמה בסיכומיה, סעיף זה עוסק בפטור מאחריות פלילית או אזרחית לשוטר בשל ביצוע מעצר או עיכוב, ואינו עוסק בפטור בעת כניסה שלא כדין לרשות היחיד.
...
סיכומו של דבר, "בצומת ההתנגשות שבין חובת השמירה על זכויות הפרט וחירותו לבין הצורך בחיזוק פעילות המשטרה האמונה על ביטחון הנפש והרכוש והחשש מפני הרתעת יתר שתביא לרפיון ידיה" (ע"א (מחוזי ת"א) 44886/04/15 כהן נ' מדינת ישראל (2016) בפסקה 6), סבירות פעולתם של השוטרים אינה נבחנת בחלל ריק, אלא היא פונקציה של הנסיבות.
אני מקבלת את עדותה של טטרו, שכבר בדוח הפעולה שלה היא ציינה כי לאחר שאדרי הודיע לתובע כי הוא עצור וניסה לשים על ידיו את האזיקים, היא זו אשר הוציאה מידו את הטלפון, ולא אדרי, תוך שהיא מנסה לעזור לאדרי לאזוק את התובע שזז ממקום למקום (דוח פעולה, בעמ' 2; עמ' 36 שו' 29-30).
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סכום של 10,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבית המשפט העליון בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (4.7.12): "את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים – כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בבצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה". מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעניינינו הנה ממשית מוחשית ומשמעותית והיא נלמדת מאופי וטיב המעבדה, מכמות הסמים שנמצאו ברשות הנאשם, ומהעבירות הנוספות בהן הורשע, שבוצעו, בין היתר, על מנת להקל על תפעול ותחזוק המעבדה ולמנוע את חשיפתה.
בת"פ 49034-02-19 מדינת ישראל נ' ליאב משה אוחיון (7.1.20) הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על סמך הודאתו, בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, החזקת חצרים ונטילת חשמל שלא כדין.
עברו הפלילי של הנאשם; הנאשם כבן 27 ולחובתו 2 הרשעות קודמות ורישום אחד מבית משפט לנוער בעבירות של אלימות, הפרת הוראה חוקית, החזקת סכין ועבירות רכוש.
בעניינינו, לא התבקשה הכרזתו של הנאשם כ"סוחר סמים" בשלב זה, ובהתאם לא נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם הנו "סוחר סמים". אציין כי בכל מקרה וממילא אין כל משמעות להכרזה שכזו בנסיבות התיק דנן, שכן לא נשמעה כל היתנגדות מצד הנאשם ובא כוחו לבקשת החילוט של המדינה, ולפיכך יינתן צו כמבוקש בעיניין זה. סוף דבר, מכל האמור ועל יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו מיום 31.03.21.
...
משכך סבורני יש בהחלט מקום לתת משקל לקולא לנתון זה בגזירת עונשו של הנאשם.
בענייננו, לא התבקשה הכרזתו של הנאשם כ"סוחר סמים" בשלב זה, ובהתאם לא נקבע בהכרעת הדין כי הנאשם הינו "סוחר סמים". אציין כי בכל מקרה וממילא אין כל משמעות להכרזה שכזו בנסיבות התיק דנן, שכן לא נשמעה כל התנגדות מצד הנאשם ובא כוחו לבקשת החילוט של המדינה, ולפיכך יינתן צו כמבוקש בעניין זה. סוף דבר, מכל האמור ועל יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 31.03.21.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כמו כן, ביום 18.5.2021 צורף להליך, לבקשת שטרית, כתב אישום נוסף שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 73161-01-20; להלן: ההליך בירושלים) – ובעקבות זאת הורשע שטרית, על פי הודאתו, בעבירות של גידול סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודה, החזקת כלים להכנת סם לפי סעיף 10 רישא לפקודה, החזקת חצרים להכנת סם לפי סעיף 9(א) לפקודה ונטילת חשמל שלא כדין לפי סעיף 400 לחוק.
במעבדה ברעננה נתפסו כ-650 שתילים של הסם במשקל כולל של 131.16 ק"ג, ששווים מוערך בכ-13,116,000 ש"ח. ביני לביני, ביום 23.7.2020 שכר מלכה יחידת דיור בבית פרטי בחולון תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 8,000 ש"ח, והחל ממועד זה ועד למעצרו ביום 2.9.2020 הפעיל שם מעבדה לגידול הסם, תוך ציודה בציוד רב. במעבדה בחולון נתפסו כ-347 שתילים במשקל כולל של 5.14 ק"ג ובשווי מוערך של כ-514,000 ש"ח. באשר לשטרית, בכתב האישום המתוקן נושא ההליך דנן צוין כי שטרית ונאשם נוסף נתנו לאחד הנאשמים האחרים אמצעים להקמת מעבדה לגידול הסם בפתח תקווה, אשר פעלה מיום 1.7.2020 ועד ליום 2.9.2020 – אז נתפסו בה כ-791 שתילים של הסם במשקל כולל של 40.54 ק"ג ובשווי מוערך של כ-4,054,000 ש"ח. כן צוין כי ביום 19.8.2020 – בעת ששטרית היה נתון במעצר בית חלקי בבית הוריו בבני ברק בעקבות ההליך בירושלים – נסע שטרית מהמעבדה בפתח תקווה לכיוון בני ברק ובכך הפר את התנאים המגבילים שנקבעו לו. לפי עובדות כתב האישום נושא ההליך בירושלים, שבהן הודה שטרית, הָחֵל מיום 28.12.2018 ועד למעצרו ביום 20.1.2020 – קרי, במשך כשנה ועוד קודם להקמת המעבדה בפתח-תקווה – הקים שטרית והפעיל מעבדה לגידול הסם במחסן הדירה השכורה שבה התגורר יחד עם אישתו ושני ילדיו בגבעת זאב.
כמו כן הוטל על שטרית קנס בסך 30,000 ש"ח, הוא הוכרז כסוחר סמים ובית המשפט הורה על חילוט פריטים שנתפסו ברשותו, למעט רכב שנקבע כי יוחזר לשטרית כנגד חילוט סכום של 4,000 ש"ח. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 14.11.2022, לאחר הגשת הערעורים דנן, ניתן גזר דין נוסף בעיניינם של שני מעורבים אחרים בפרשה – ובהם נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקת סם מסוכן (להלן: הנאשם הנוסף) ואשר אל גזר דינו התייחסו באי-כוח המערערים בטיעוניהם.
...
במעבדות נתפסו כמעט אלף שתילי סם, במשקל כולל של כ-135 ק"ג ובשווי כולל של למעלה מ-13.5 מיליון ש"ח. בנסיבות אלו מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא כי מעשיו של מלכה מצויים "ברף החומרה הגבוה של עבירות מעין אלה" (ראו והשוו: ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.3.2017); עניין זנזורי, בפסקה 7).
ואולם, קיים ביניהם הבדל משמעותי בכל הנוגע לעבירות שבגינן הורשעו ולנסיבות ביצוען, והבדל זה מוביל לשיטתי למסקנה כי אין מקום לגזור לענייננו גזירה שווה מן העונש שהוטל על הנאשם הנוסף.
אולם, בנסיבות הפרטניות של המקרה דנן, ונוכח התקדמותו המשמעותית של שטרית בתהליך השיקום מאז מתן גזר הדין – אני סבורה כי יש מקום להקל בעונשו ולחרוג לקולה ממתחם הענישה שקבע בית המשפט קמא.
אך בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, ובשים לב להתקדמות העקבית והמשמעותית של שטרית בתהליך השיקום על פני תקופה לא מבוטלת – אני סבורה כי הוכחה הצדקה להפחתה מסוימת בעונשו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בהמשך לתיאום הטלפוני ובסמוך לשעה 13:45 הגיע הקונה לביתו של הנאשם תוך שמשוחח עמו טלפונית והלה מכווין אותו למקום בו הניח בחצר ביתו את הסם המסוכן מסוג קאנבוס במשקל של 10.09 גרם נטו.
כמו כן מציין שירות המבחן כי לא חווה הרתעה באופן מספק בתקופת מעצרו שכן נרשמו לחובתו מספר הפרות משמעת.
לפיכך, עתרה המאשימה לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו של הנאשם, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם בפועל ועל תנאי, קנס כספי בשיעור גבוה, התחייבות להמנע מבצוע עבירות סמים.
פסיקת בית המשפט הדגישה את ניזקי הסחר בסמים והעבירות הנילוות לסחר בסמים ולעניין זה יפים דברי כב' השופט י. עמית בע"פ 3172/13 סואעד נ' מדינת ישראל ( 6.1.14): "על פגיעתן הרבה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם הצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם להקטין את הקפו ולצמצם את נזקיו". וכן דברי כב' השופט א. שהם בע"פ 3117/12 ארביב נ' מדינת ישראל (6.9.12): "אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להישתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה". באשר לנסיבות הקשורות בבצוע העבירה: מדובר בארבעה אישומים בהם הורשע הנאשם בעבירות של סחר בסמים ועל כן מדובר בפגיעה לא מבוטלת בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשי הנאשם.
...
בשקלול כל השיקולים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות בעיריית נהריה.
לאור עברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירות סמים החלטתי לחרוג מתקופת צו המבחן שהתבקשה על ידי שירות המבחן וליתן צו לתקופה של 18 חודשים במהלכם יהיה הנאשם נתון בפיקוח שירות המבחן.
אני פוסלת את הנאשם ולהחזיק או לנהוג על תנאי רישיון נהיגה וזאת לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת סמים על פי פקודת הסמים ויורשע בה. אציין כי החלטתי שלא להשית על הנאשם פסילה בפועל וזאת בין היתר לאור העובדה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי בדיקות השתן אותם מסר הנאשם מעידות על ניקיון משימוש בסמים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו