הפרת חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם

אישום ראשון - הפרת חובת פקוח של נושא משרה - איסור עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון הדין החל - חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם מסדיר את העסקתם של עובדים בהם קיימת ניידות גבוהה, על מנת שלא ינוצלו על דרך קפוח זכויותיהם, כדוגמת שכר הולם ותשלום תנאים סוצאליים נאותים.

...

לאור האמור, בהתחשב בנסיבות העניין ובשים לב למכלול הנימוקים שפורטו בגזר דין זה לעיל, הנני קובע את מתחם הענישה בגין עבירה של אי העברת סכומים שנוכו על 20%-50% מגובה הקנס המרבי ובגין אי מסירת תלושים על סך של 10%-30% מגובה הקנס המרבי.

המאשימה מוסיפה כי הליקוי תוקן והכספים הועברו ליעדם בסופו של דבר.

העונש לאור כל האמור לעיל ,הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: בגין האישום ראשון קנס בסך 6,000 ₪.

בכלל זה, נדרשו הנאשמים להעביר למאשימה מספר מסמכים, ביניהם: "תצהיר חתום בפני עו"ד.... כי הנם מודים בעובדות המהוות את העבירות המופיעות בכתב האישום, תוך פירוט סעיפי העבירות בהם הואשמו וכי הנם מתחייבים כל אחד מהם בפני עצמו לקיים אחר הוראות חוקי העבודה בכלל ולהמנע מבצוע עבירות על חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כח אדם בפרט למשך שנה מיום החתימה על כתב ההיתחייבות. כמו כן, עליהם לציין, כי הנם מודעים לכך ומצהירים, כי אי עמידה בתנאי ההסדר כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא לידי חידוש הגשת כתב האישום בנידון בעבירות שבהסדר. בתצהיר ירשם כי הנאשמים ישלמו כ"א תשלום סך של 7,200 ₪ לאוצר המדינה. מיד עם ביצוע התשלום תועבר למאשימה אסמכתא על ביצוע התשלום. בתצהיר ירשם כי הנאשמים מסכימים לכך שפרטי ההסדר יפורסמו באתר האנטרנט של רשות התביעה במשרד העבודה והרווחה, וזאת ללא זהות הנאשמים". ביום 9.11.2021 שלחה ב"כ הנאשמים לב"כ המאשימה מייל ובו ציינה (נספח 2 לבקשה): "בהמשך לשיחתנו, אודה לקבלת תשובה ממשרד העבודה בנוגע לשאלה הבאה -בהתאם למידע שנימסר לי על ידך, משרד העבודה מחייב חברות החותמות על הסדר מותנה, לרבות חברות אשר הואשמו בהפרת סעיף חוק ספציפי, להתחייב כי ישמרו על כל חוקי העבודה במדינת ישראל, כאשר משמעות הפרה הנה העמדה לדין גם לגבי כתב האישום המקורי. ואולם, בהתאם להנחיות התביעה הפלילית (אשר למיטב ידיעת הח"מ ובהתאם לפירסום באתר משרד העבודה עודכנו לאחרונה בשנת 2016), על הנאשם להתחייב בכתב שלא לעבור שוב את העבירה ולהקפיד על מילוי הוראות החוקים הרלוונטים – קרי החוקים הרלוונטים לבצוע העבירה. ...

...

עם זאת, שעה שתיק זה קדם לתיק שנפתח באישום שבענייננו (כמו גם מועד ביצוע העבירה באותו התיק), ושעה שהשינוי בנוסח ההתחייבות החדש עולה בקנה אחד עם נוסח הנוהל והסעיף הרלוונטי בחוק סדר הדין הפלילי כאמור, לא שוכנעתי כי הוכח שהמאשימה סטתה בעניינם של הנאשמים מהוראות הנוהל או כי שינוי ההתחייבות עולה לכדי אכיפה בררנית.

נוכח כל האמור שוכנעתי כי לא עלה בידי הנאשמים להוכיח כי נפל בעניינם פגם מהותי המצדיק את התערבות בית הדין ובקשתם נדחית.

סוף דבר בקשת הנאשמים נדחית.

אפשרות שלישית לחיוב של הנתבעת הנה כמזמינת שירות מכוח חוק להגברת האכיפה, והפסיקה העדכנית הבהירה כי מדובר במסלול שונה ונפרד משאלת "מיהו המעסיק?"[footnoteRef:87] (למעשה, קיימת גם אפשרות רביעית – חיוב הנתבעת מכוח החוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ובכל הקשור לתקופה שבין 14.6.2017 ליום 30.6.2018, והיות שחברת אקסלנט היתה קבלן כוח-אדם).

] בהמשך להודיית הנאשמים, נקבע על ידי בית הדין כי עבירות אלה – העסקה שלא כדין של עובדים זרים; אי הפקדת חלק המעסיק בפיקדון לעובד זר שהוא מסתנן; והעסקת עובד זר מבלי שהוסדר עבורו ביטוח רפואי – קשורות אחת לשניה בקשר הדוק, בהיותן כאלה ששרתו תכנית עבריינית אחת: פעילות עסקית של אספקת שירותי כח אדם ושרותי ניקיון באמצעות עובדים זרים, תוך שהחברה מפרה את הוראות החוק[footnoteRef:92].

...

הפיצוי שאנו קובעים להלן, נקבע על ידינו לאור ההשלכות הניכרות שהיו לאי-קבלת תלושי השכר לגבי ידיעותיו של התובע – עובד מוחלש, כאמור לעיל, ובכל הקשור לזכויותיו, ואף ביחס לשאלה מי היתה מעסיקתו.

לאחר ששקלנו את כלל נסיבות העניין, הגענו למסקנה כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 12,500 ₪ בגין אי-הנפקת תלושי שכר לתקופה שבנדון.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת, כדלקמן – - אשר לסעדים הלא ממוניים – דין התביעה להתקבל, ועל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד בסך של 7,500 ₪ ופיצוי בגין אי-מתן תלושי שכר בסך של 12,500 ₪.

8 עבירות של הנאשמים 2-3 – עבירות נושאי משרה לפי חוק העסקת עובדים סעיף 21 לחוק העסקת עובדים קובע כי העונש המכסימלי בגין ביצוע עבירה של הפרת חובת הפיקוח ועשיית כל הניתן למניעת ביצוע העבירה על ידי התאגיד שבו אדם הוא נושא משרה, הוא קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין – סך 29,200 ₪.

התוצאה בית הדין גוזר על הנאשמת 1 קנס סך 1 ₪ בגין הרשעתה ב-40 עבירות לפי סעיף 25א(ב)(2) לחוק הגנת השכר, שישולם תוך 45 ימים מיום מתן גזר דין זה, וכן תשלום קנסות, שישולמו בשישה תשלומים חודשיים, שוים ורצופים, החל מ-45 ימים ממועד מתן גזר דין זה, כלהלן: קנס בסך 21,900 ₪ בגין הרשעתה בשמונה עבירות לפי סעיפים 2(א) ו-20(ב) לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

...

רקע עובדתי העובדים הועסקו על ידי בריק, קבלן כוח אדם כמשמעותו בחוק להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 (להלן – החוק או חוק קבלני כוח אדם), אצל רשות העתיקות כפועלי חפירות יומיים בחפירות הצלה.

בהקשר זה יש לציין כי בסיכומי העובדים בבית הדין האיזורי (סעיף 272) הודגש כי " ..הנימוק היחיד שלא לקלוט את התובעים לעבודה אצל רשות העתיקות היה רצונה למנוע קבלה תקדימית של עובדי קבלן כוח אדם כעובדיה". על כן, למעט בעיניינו של העובד 1 עבדאלה חג'אזי שאליו נתייחס בנפרד, הפצוי הלא ממוני נפסק בשל הפרת ההסדרים הזמניים ופסק הדין בהליך הראשון, ואינו משקף פיצוי על היתנכלות עקב הגשת הליך משפטי.

...

בנוסף, מקובלת עלינו קביעתו של בית דין האזורי כי התנערותה של בריק ממחויבותה כלפי העובדים, לאחר שנהנתה מהתמורה בעד העסקתם נגועה בחוסר תום לב. כמו כן, סעיף 30 לחוק הגנת השכר אינו חל בנסיבות המקרה, שכן כמובהר בריק והרשות המשיכו להעסיק במשותף את העובדים, ואין מדובר בנסיבות שעליהן חל סעיף 30 לחוק הגנת השכר.

סוף דבר ערעור העובדים מתקבל בחלקו, כמפורט בסעיפים 49, 135, 140, 153 ו -155 לעיל.

אשר לחיוב בריק בהוצאות לטובת הרשות – אנו קובעים כי בריק תשלם לרשות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח. אשר להוצאות בערעור העובדים כנגד הרשות: מחד – ערעור העובדים התקבל בחלקו, אולם גם לאחר קבלת הערעור בחלקו הסכומים שנפסקו לזכות העובדים נמוכים משמעותית מהסכומים שהעובדים דרשו בערעור.

על כן, אנו קובעים כי במישור היחסים שבין העובדים לבין הרשות כל צד יישא בהוצאותיו.