הפרת חוק הכניסה לישראל: העסקת עובדים זרים בלתי חוקיים

לנאשם מיוחסת עבירה על סעיפים 5, 2(א)(1) ו-(2), ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים מכוח הפרת אחריותו כנושא משרה לפקח ולמנוע את עבירות הנאשמת.

(1) העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2) העסיק עובד זר בנגוד להוראות סעיף 1יג, ובילבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב);"

אשר ליסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק – שלא כפי שנפסק על ידי בית הדין האיזורי - עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק אינה עבירה של ’אחריות קפידה‘, אלא עבירה הדורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית כאמור בסעיף 19 לחוק העונשין.

...

מן הדברים דלעיל עולה, אם כן, כי היסוד הנפשי בעבירות נשוא כתב האישום הוא מסוג "מודעות" המתקיימת גם במקרה של "עצימת עיניים". וכפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה: "היסוד הנפשי בעבירות אלה דורש רמת כוונה פלילית של ’מודעות‘ כפי שהוגדרה בהוראת סעיף 20 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 לפיה "רואים אדם שחשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום נסיבות כמי שהיה מודע להם אם נמנע מלבררם" (ר' ע"פ (ארצי) 22/06 מדינת ישראל – רוזן (2014)) בעניננו הוכחו יסודותיה העובדתיים של העבירה, בהם אף הודה הנאשם ובכלל זה, כי הנאשמת שימשה כמעסיקתו של עובד זר הטעון היתר עבודה מבלי שיהא לה היתר לכך.

לטענתו, אין כל זהות מושגית בין העבירה של מתן מחסה לשוהים בלתי חוקיים לבין העבירות הקבועות בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) ובחוק עובדים זרים.

היותן של עבירות אלה מקבילות עולה מהמעשים המיוחסים למערער בכתב האישום ובתצהיר הסוכן הפדראלי: מעשים אלו כוללים, כאמור, תידרוך העובדים הזרים והבלתי חוקיים והנחייתם וכן הונאת רשויות ההגירה בארצות הברית באשר לתכלית כניסתם למדינה, תוך הפרה של תנאי אשרת התייר שבידיהם.

בעניינינו-שלנו, משהוכרז המערער כבר-הסגרה בכל העבירות המנויות בכתב האישום למעט אלו של מתן מחסה לשוהים בלתי חוקיים; ומאחר שהדין הפלילי הישראלי מכיל בתוכו מקבילה ל"מתן מחסה" – העסקה שלא כדין או, לחלופין, הלנה שלא כדין של עובד זר, עבירה שעונשה המירבי נמצא מתחת לסף ההסגרה – הרי שלנוכח הוראתו הברורה של סעיף 2(ב) לחוק ההסגרה, ניתן להסגיר את המערער לארצות הברית גם בגין עבירה זו. אשר על כן, קביעתו של בית משפט קמא לפיה המערער לא יוסגר בגין אישומים 28-19 (עשר עבירות של מתן מחסה לשוהים בלתי חוקים) אינה יכולה לעמוד.

...

מטעמים אלה, אני דוחה את טענת המערער באשר להיעדר פליליות כפולה בעניינה של קשירת קשר להלבנת הון בארצות הברית.

סבורני כי בידינו להכריע בערעור דנן מבלי להידרש למחלוקת זו שבין היועמ"ש לבית משפט קמא.

בנסיבות אלו, מן הראוי שנשאיר את השאלה ששאלתי בצריך עיון ולא ננסה להכריע בה. סוף דבר מהטעמים שמניתי, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של המערער; נקבל את ערעורו של היועץ המשפטי לממשלה, ונכריז כי המערער הינו בר-הסגרה להעמדה לדין בארצות הברית גם בגין עשר העבירות של מתן מחסה לשוהים בלתי חוקיים (אישומים 28-19).

כתב אישום הוגש גם כנגד הנאשם 2 בגין הפרת אחריות נושא משרה, עבירה על סעיפים 5 וכן 2(א)(1), 2(א)(2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

(1) העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו; (2) העסיק עובד זר בנגוד להוראות סעיף 1יג, ובילבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב); דינו.

היסוד הנפשי בהתאם לפסיקה, היסוד הנפשי הנידרש בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים הוא "מודעות" לרכיבים העובדתיים של העבירה, וזו מתקיימת גם במקרה של "עצמית עיניים". ובלשונו של בית הדין הארצי בע"פ 14758-12-14 מדינת ישראל – סיון ברקוביץ (1.1.2017): "אשר ליסוד הנפשי בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק.... עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק אינה עבירה של "אחריות קפידה", אלא עבירה הדורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית כאמור בסעיף 19 לחוק העונשין.

...

משכך, אני מרשיעה בזאת את נאשמת 1 בעבירה של העסקה שלא כדין וללא היתר לפי סעיפים 2(א)(1) ו- 2(א)(2) וכן סעיף 1 יג לחוק עובדים זרים.

משלא הוצגה כל גרסה או ראיה על ידי הנאשמת 1 שיש בה כדי להסביר את אי עריכת הביטוח הרפואי, ומשלא הוצגה אף כל גרסה או ראיה בדבר העדר מודעות על ידי הנאשמת 1 לצורך ביצוע הביטוח הרפואי, ובפרט שעה שנאשם 2 הודה, כאמור, בפרטי כתב האישום, שוכנעתי כי מתקיים היסוד הנפשי של מחשבה פלילית בנדון גם בנוגע לאישום זה. משכך אני קובעת כי המאשימה הצליחה להוכיח מעל כל ספק סביר כי הנאשמת 1 העסיקה את העובד ללא ביטוח רפואי לתקופה שמיום 1.3.2016 ועד ליום 30.9.2018 .

סוף דבר לנוכח כל המפורט לעיל אני מרשיעה את הנאשמת 1 בהעסקת עובד זר שלא כדין בניגוד לסעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים וכן בהעסקת עובד זר ללא היתר בניגוד לסעיפים 2 (א)(2) ו- 1יג לחוק עובדים זרים; וכן בהעסקת עובד זר ללא עריכת ביטוח רפואי, בניגוד לסעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

מדו"ח הפעולה של פקד גור אלון שהשתתף בחיפוש נלמד כי השוטרים הוכוונו לבית לגביו עלה חשד כי נוכחים בו שוהים לא חוקיים בישראל ובו נמצא "ציוד רב ללינה ממושכת וכן מטבח מאובזר ונרגילה", שלושה אנשים – שניים הם המשיבים ששהו בחדר הפנימי באשר לטענת ב"כ המשיבים לפיה היה בידי המשיב 1 היתר כניסה לארץ אשר "ניסגר" מסיבה לא ידועה מבלי שהמשיב ידע על כך ומכאן לפי הבנתו שהה בארץ כדין.

באשר לאפשרות תעסוקה בישראל, הרי שסעיף 2 (ג) לחוק הכניסה לישראל קובע שנידרש רישיון להעסקת עובד זר כהגדרתו בפרק ד1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א -1991.

אחמד נחקר באזהרה על הפרת תנאיי היתר, אשר לפי חומר החקירה היה בר תוקף בעת עיכובו.

...

סוף דבר, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

בתקופה שבין 9/2018 ל- 6/2019 הנאשמת העסיקה את הבטום בהיותו "מסתנן" כהגדרת המונח בחוק למניעת הסתננות ובעל רישיון ביקור מסוג 2(א)(5) לפי חוק הכניסה לישראל, ובאותה תקופה לא הפקידה עבורו את מלוא כספי הפקדון בהתאם להוראות חוק עובדים זרים ולא הסדירה עבורו ביטוח רפואי.

בהקשר זה יוער, כי בסעיף 17 לכתב האישום צוין כי הנאשם "הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת כמפורט לעיל", ובסעיף 18 צוין כי "הנאשם 2 ביצע עבירה של אחריות נושא משרה בנגוד לסעיף 5 לחוק עובדים זרים בהתייחס לכל העבירות שביצעה הנאשמת 1". לפיכך, והגם שסעיף 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים לא נימנה על סעיפי האישום שפורטו בסעיף 19.5 לכתב האישום (העבירות שבגינן מואשם הנאשם), הרי שעבירה זו נכללה בכתב האישום ובהתאמה אף הורשע בגינה הנאשם, כאמור בסעיף 1 להכרעת הדין ("מצאתי לנכון... להרשיע את הנאשם לפי סעיף 5 לחוק עובדים זרים, ביחס לעבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(3) ו- 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים")[footnoteRef:2].

[2: זאת, על אף שסעיף 2(ב)(8) לחוק לא צוין בסעיפים הנוספים בכתב האישום – סעיפים 7, 44, 50 ו- 51 להכרעת הדין, והנאשם אף לא העלה כל טענה בקשר לכך] טיעוני הצדדים לעונש ביום 19.3.2024 נשמעו בפניי טיעונים לעונש, וזו תמציתם: תמצית טיעוני המאשימה: המאשימה מבקשת להתייחס לעבירות של העסקת עובד זר שלא כדין וללא היתר (להלן: עבירות ההעסקה) ועבירות העסקת עובדים זרים ללא עריכת ביטוח רפואי (להלן: עבירות הביטוח הרפואי) כאירועים נפרדים בעלי מיתחם ענישה משותף, ולעבירה של אי הפקדת הפקדון כארוע אחד הכולל מספר מעשים ובעל מיתחם ענישה נפרד (להלן: עבירת הפקדון).

...

על הנאשם אני גוזרת את העונשים הבאים: קנס בסך של 13,000 ₪ בגין הפרת חובת אחריות של נושא משרה בעבירות ההעסקה והביטוח הרפואי כאמור לעיל; קנס בסך של 17,000 ₪ בגין הפרת חובת אחריות של נושא משרה בעבירות הפיקדון, כמפורט לעיל.

בנוסף לתשלום הקנסות אני מורה לנאשם ולנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבגינן הורשעו למשך 3 שנים, שאם תופר, יישאו הנאשמים בקנס המקסימלי הקבוע בחוק לצד עבירות אלה - 116,800 לנאשמת ועל סך 58,400 לנאשם.

בנוסף לתשלום הקנסות אני מורה לנאשם ולנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבגינן הורשעו למשך 3 שנים, שאם תופר, יישאו הנאשמים בקנס המקסימלי הקבוע בחוק לצד עבירות אלה.