הפרת חוק הגנת השכר: מסירת תלושי שכר לקויים ואי מסירת תלושים

אמנם בתצהירו, מר ערוסי, מיפרט את מסקנתו מאותו ביקור ולפיה הוא לא התרשם שמדובר בחום שמהוה סכנה תברואתית, ואולם, לדבריו בסעיף 5 לתצהירו, בדו"ח שערך (בו נדון באריכות בהמשך פסק דין זה בפרק ג' הדן בפצוי מכוח חוק ההגנה על עובדים), הוא כלל את הליקויים הפנימיים בהתנהלות התובע.

(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בנגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור; (2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפיסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת; (3) פיצויים לדוגמה כאמור בפיסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר; הסכום הנקוב בפיסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפיסקה זו – יום העידכון), בהתאם לשעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העידכון; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2009".

הנתבעת לא העבירה לתובע תלושי שכר באמצעים אלקטרוניים, לא הוכיחה כי קיימת לה בעייה אמיתית במסירת התלושים במועד ולא הכחישה, בסופו של יום, כי היו חודשים (בשונה ממקרה חד פעמי), שבהם התובע לא קיבל את התלושים במועדץ בנסיבות אלו, לאור הגרסאות הסותרות שמסרה הנתבעת כמו גם אדישותה לעובדה כי תלושי השכר אינם נמסרים במועד הקובע על פי חוק הגנת השכר, ולנוכח העובדה כי אי מסירת התלושים במועד, היתה ביודעין, כפי דרישת הוראות חוק הגנת השכר, אנו סבורות כי יש לקבל בעיניין זה את עמדתו של התובע.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסכום של 25,000 ₪; פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר במועד, בהתאם להוראות סעיף 26א. לחוק הגנת השכר בסך של 5,461 ₪.

תביעת התובע לתשלום פיצוי מכח חוק הגנה על עובדים – נדחית.

הנתבעת תשלם את הוצאות התובע בסכום של 1,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪.

התובע עתר לקבלת פיצוי כספי בגין מסירת תלושי שכר שלא נכללו בהם השכר או שחסרים בו פרטים מהותיים, זאת בהתאם להוראות סעיף 26 א' לחוק הגנת השכר המסמיך את בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמא בגין מסירת תלוש שכר לא תקין שנימסר ביודעין.

התובע עתר לתשלום בסך 3,800 ₪ בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר ולפיכך מתקבלת תביעתו ברכיב זה. דמי חופשה התובע טוען כי במהלך תקופת עבודתו צבר 14 ימי חופשה וכי הוא זכאי בגינם לסך של 3,360 ₪ (לפי תעריף של 240 ₪ ליום ולפי תעריף בסיס של 30 ש"ח).

אופן הצגתם הלקוי של הסכומים בתלושי השכר אינו מכשיר את מתוה השכר הלכאורי עליו סיכמה עם התובע ואשר שלל מהתובע תשלום בגין שעות נוספות.

...

משכך אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר במתווה שכר מיטיב לאור העובדה שהנתבעת מסכימה לשלם לתובע את הסכום שתבע כפקדון.

לא זו אף זו, תחשיבי הנתבעת המלמדים לכאורה על תשלום שכר ביתר כלל לא פורטו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת וטענותיה אלה פורטו לראשונה בסיכומי הנתבעת באופן שלא ניתנה לתובע האפשרות לחקור את נציג הנתבעת ביחס אליהם בחקירתו הנגדת וגם מטעם זה דינן להידחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרשי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פיצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפיקדון עובדים זרים.

בעיניין קפלן את לוי נפסקו בהקשר זה הדברים הבאים: "האם כל אי תקינות בתלוש שכר מלמדת בהכרח ובאופן גורף על היות כל כולו פקטבי? לטעמנו, התשובה לשאלה זו שלילית, שכן יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. יתכנו מקרים בהם הקף הליקויים ועוצמתם נוטלים מכלל רכיבי התלוש את כוחם כראיה לכאורה. לצד זאת, ייתכנו מקרים שהפגמים הם בהקף ממוקד או בעוצמה מופחתת באופן שהליקוי הקיים אינו נוטל מיתר הרכיבים את כוחם הראייתי...משמע, נידרשת בחינה של כל מקרה לנסיבותיו תוך הערכת עוצמת ומשקל הפגמים בתלושים והמידה בה אלה מקרינים על יתר הרכיבים בתלוש השכר". עוד יצוין כי התובע טען לתשלום בערכי 'נטו', בעוד שהנתבע ציין בהקשר זה "נטו כן, לפני הפחתת ביטוח לאומי" (סעיף 11 לתצהיר הנתבע).

פיצויים בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר לטענת התובע, לא נימסרו לו תלושי שכר במהלך העסקתו למעט תלוש שכר בודד בחודש האחרון.

...

על כך, בנסיבות אלה, מצאנו להעמיד את הפיצוי בגין רכיב זה על סך 1,000 ₪.

דין טענת הקיזוז להידחות, בהיעדר עיגון ראייתי לכך שהתובע גרם לנזקים בסכום זה או אחר או כי יש לייחס את הנזקים בסכום שנטען רק לתובע.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 7,020 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; הפרשי פדיון הבראה בסך 7,536 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; הפרשים בגין חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (תגמולים) בסך 9,260 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.2016 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בהפקדות לפנסיה (פיצויים) בסך 10,578 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.2016 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 5,250 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים (חלק המעסיק) לקרן השתלמות בסך 11,766 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.2016 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל; שי לחג בסך 1,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; תוספת ותק בסך 1,851 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; החזר נסיעות בסך 13,038 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; החזר ניכויי שכר שלא כדין בסך 163 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002, בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; הנתבע יעביר לפיקדון מסתננים על שם התובע סך של 4,906 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.2018 ועד התשלום בפועל; אם העברת הסכום הנ"ל לא תבוצע בתוך 45 ימים, בין בשל קיומו של קושי מעשי לעשות כן או מסיבה אחרת, הנתבע ישלם סכום זה ישירות לתובע.

בע"ע (ארצי) 28228-03-15  לוקס - זיסמן  (31.10.16) דן בית הדין הארצי בפסיקת פיצויים בגין ליקויים בתלושי שכר וקבע כי: "יש להביא בחשבון, לצד מהות ההפרה, את הנחיות חוק הגנת השכר ואת אמות המידה שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על עצם הטלת הפצוי ועל שיעורו, כמפורט להלן. בחוק הגנת השכר נקבע, כי בית הדין "רשאי" (אך לא חייב) לפסוק פיצויים לדוגמה; תנאי להפעלת הסמכות הוא שנימסר תלוש לא תקין "ביודעין" (וראו החזקה בסעיף 26א(ב)(2) לחוק הגנת השכר); הרשות לפסיקת הפיצויים היא "בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור"; סכום הפצוי הוא עד 5,000 ₪ (כשיעורם בחודש יולי 2009) לכל תלוש; מטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן לפסוק סכום גבוה יותר.

אין מחלוקת כי לתובע לא נימסרו תלושי שכר למעט תלוש אחד שאינו משקף את תנאי שכר עבודתו של התובע כפי שפורט לעיל.

...

מעבר לאמור לעיל לעניין רכיב הלנת פיצויי פיטורים, גם בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנת יתר זכויותיו של התובע, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין: סך של 10,351 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.18 (סיום יחסי עבודה) ועד למועד התשלום בפועל.

פיצוי בגין העדר הודעה על תנאי העסקה בסך של 1,000 ש"ח כמו כן, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

סעיף 24 לחוק הגנת השכר מטיל חובה על המעסיק למסור לעובד בכתב תלוש שכר ולציין בתלוש את הפרטים שבתוספת לחוק.

יש לדחות את טענת הנתבעות כי הליקוי ממנו סובלת התובעת אינו הופך אותה ל"אדם עם מוגבלות" כאמור בסעיף 5 לחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

רוב הטענות הן לגבי זכויות כספיות הנוגעות לתשלום שכר, גמול עבודה בשעות נוספות, תשלום החזר הוצאות נסיעה, מסירת תלושי שכר, הפקדות בקרן פנסיה, אי מסירת הודעה על תנאי העסקה וחובת התעוד של שעות העבודה.

פצויי פיטורים - סך של 16,440.5 ש"ח בתוספת הפרישי ריבית והצמדה החל מיום 13.9.20 פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר - בסך 3,000 ש"ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה - בסך 3,000 ש"ח. מהסכום הכולל שנפסק שעל הנתבעת הילה לשלם יש לקזז סכום של 307 ש"ח נטו, ששולם ביתר ברכיב החזר הוצאות נסיעה, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום 1.7.16.

...

מכאן שהתביעה שכנגד שהגישה נורית – נדחית.

כן נדחות טענות הקיזוז שהעלו הנתבעות בענין זה. סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעות לשלם לתובעת תוך 60 ימים מעת שיומצא להן פסק הדין את הסכומים הבאים: הנתבעת הילה: הפרשי שכר – סך של 60,786 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.3.17.

לא מצאנו לחייב את נורית לשלם לתובעת הוצאות בשל דחיית התביעה שכנגד.