הפרת חופש ההתארגנות בעבודה

העקרונות הכלליים של משפט העבודה אשר נותנים מענה למחלוקת העקרונות הכלליים של משפט העבודה אשר נותנים מענה לקשיים ולשיקולים עליהם הצביע בית הדין האיזורי, ומאפשרים איזון בהתאם לנסיבות כל מקרה גם ללא תקופת "מניעות" מוגדרת, הם עיקרון תום הלב השולט על יחסי העבודה לרבות הקבוציים; הכלל הנובע מחופש ההתארגנות אשר אוסר על מעסיק להתערב, במישרין או בעקיפין, בהתארגנות עובדיו; ובהקשר שלפנינו גם ההגנה המיוחדת הנתנת להתארגנות ראשונית.

לטעמנו במצבים כאלה (שהובאו כדוגמאות בלבד), ככל שמעסיק יבקש מארגון עובדים נתוני חברות עדכניים לצורך וידוא יציגותו - בהתבסס על ארוע שלא נבע מפעילות ישירה או עקיפה שלו כנגד ההתארגנות ומלמד באופן אובייקטיבי על אובדן היציגות או על חשש ממשי לכך להבדיל מהשערה גרידא - אין לראותו כמי שמפר את חובת תום הלב המוטלת עליו או כמי שמתערב באופן פסול בהתארגנות, והכל כמובן בתלות במכלול הנסיבות.

...

סיכומו של דבר, באשר לכך, מקובלת עלי מסקנת חברתי לפיה דין ערעור הארגון להידחות ודין הערעור שכנגד של החברה להתקבל, משלא היה מקום לקבוע מראש תקופה של חזקת יציבות ארגונית.

סוף דבר – דין ערעור הארגון להידחות ודין ערעור החברה להתקבל כאמור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב, ערעור הארגון נדחה והערעור שכנגד שהגישה החברה - מתקבל, הכול כמפורט לעיל.

בית הדין הארצי קבע כי היתנהלותה של החברה ביחס לסיום העסקתו של התובע מלמדת על אותה מגמה בלתי חוקית של היתערבות בזכותם של אנשי צוות אויר לחופש ההתארגנות שבמסגרתה החופש להצטרף או שלא להצטרף להסתדרות ועל סרובה של החברה להכיר בחופש ההתארגנות הנטוע במשפט העבודה בישראל, ולכבד את עקרונותיו החוקתיים.

כפי שצוין בהחלטתה מיום 26.2.09 וכפי שצוין לעיל, סמיכות הזמנים בין הפיטורים הראשונים בחודש יוני 2008 לבין פעילות התובע להתארגנות עובדי החברה ,כמו גם שרשרת קבלת ההחלטות שנתקבלו בעיניינו לאחר מכן, תוך הפרת צוים שפוטיים והתחיבויות של הנתבעת עצמה - מעלות ספקות באשר לשיקולים שהביאו לפיטורים בשלב זה. זאת ועוד, במסמך הקריטריונים החדש (נספח 59) נקבע כי חוו"ד מנהלים מקצועיים תתייחס לשיקולים הבאים: א. התאמה לאופי העבודה של הנתבעת.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מצהירים כי פיטוריו של התובע מחודש נובמבר 2008 ומחודש יוני 2009, נעשו על רקע מעורבותו בפעולות ההתארגנות בנתבעת בניגוד להוראת הדין ועל כן, הם בטלים.

אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי לא ממוני בגין פיטורים שלא כדין ובגין פגיעה בזכות ההתארגנות בסך 100,000 ₪.

בהתחשב בסכום שנפסק לזכותו של התובע בבית הדין הארצי בע"ע 50/10 אשר לקח בחשבון את ההליכים עד למתן פסק דין זה, הננו מחייבים את הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

באשר לשאלת הסעד הראוי בעניינים מעין אלו, אומנם הכלל בבתי הדין לעבודה הוא שהסעד בגין פיטורים שלא כדין אינו אכיפה אלא פיצויים, אך נפסק לא אחת כי כאשר מדובר בהפרה של חופש ההתארגנות, סעד האכיפה הוא הסעד הראשוני ואילו סעד הפיצויים הוא רק שני במעלה (בג"ץ 6840/01 פלצמן (בל) יפה - ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל, 10.10.05).

...

וכך העיד מר פרידמן כאשר נשאל בחקירתו הנגדית האם ניסו לפטרו: "לא ניסו לפטר אותי אבל כן הרגשתי מה זה מערכת שרוצה לנסות להתנכל ולנסות להכתים את השם שלך... בינואר 2018, כאשר העורכת הראשית ביקשה מהעוזרת שלה, עינב מילר, להתקשר אליי ולומר לי שיעל לא מרוצה מהתמונות שלי... ושביקשתי מעינב לקשר אותי עם יעל, יעל אמרה לי במילים האלה אסף אני מסתכלת על התמונות האלה זה תמונות פח... 5 שנים אני עובד במערכת, בחיים לא קרה לי שהעורכת הראשית התקשרה אלי ואמרה לי אסף אלה תמונות פחח. ובסופו של דבר לקחו את התמונה הזו ושמו אותה בשער..." (עמ' 61, ש' 1-15 לפרוטוקול הדיון) בנוסף, מעלה נציגות העובדים סוגיה העומדת בשיא המחלוקת בינה ובין ידיעות תקשורת, במסגרתה מבקשת ידיעות תקשורת כי יהיו בוועד רק 3 חברים וכי פיטוריו של מר טנקל יסייעו בידה בסוגיה זו. גב' סוטו אורגד נחקרה בעניין: "ש. נכון שבמסגרת המשא ומתן בינינו לבינכן אתם מאוד רוצים, זה אחד משיאי המחלוקת העיקריים. שיהיו רק 3 חברי וועד בכל חברה? נכון, לא נכון?\

בנוסף לקביעה כי הסיבות שהוצגו לפיטוריו של מר טנקל אין בהן ממש ולהחלטה בדבר מרכזיותו של מר טנקל בהליך ההתארגנות - כל אלה יחדיו מביאות אותנו למסקנה כי לא עלה בידי ידיעות תקשורת (והנטל על כתפיה) להוכיח שפיטוריו אינם נגועים בסיבות שאינן לגיטימיות, כגון פעילותו הענפה בהתארגנות - ועל כן, אנו קובעים כי אין לפטרו.

סוף דבר: הליך פיטוריו של מר טנקל - יבוטל.

באיזון בין חופש הביטוי של העובדים, לבין זה של המעסיק בשלב ההתארגנות הראשונית ובטרם קם ארגון יציג במקום העבודה, קבע בית הדין הארצי כדלקמן – בתקופת ההתארגנות הראשונית, עד לכינונו של ארגון עובדים יציג, טרם הבשלתו של שיח קבוצי בין הצדדים, קמה החזקה לפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו בנוגע להתארגנות או השלכותיה, לרבות "הטבות" בעטיה של ההתארגנות או שלילתן, מהוה הפעלת לחץ וכפיה והשפעה בלתי הוגנים על העובדים, במימוש זכותם להתארגן או שלא להתארגן.

בנוסף למצוטט על ידי המשיבה ראוי להוסיף כי בית הדין קמא קבע כך: "מנגד נפסק כי פעילות באירגון עובדים או בועד עובדים אינה מקנה לעובד "חסינות" ואין הוא רשאי לנהוג ככל העולה על רוחו, לזלזל בעבודתו, להפר את נוהלי המעביד, להתבטא באורח בוטה כלפי הממונים עליו או להיתעלם מהם וכיוצ"ב. חבר וועד עובדים, הנו בראש ובראשונה עובד, עליו מוטלות כל החובות כפי שכל עובד אחר חב בהן.

...

המשיבה נהגה במר שטרית כדין ואף למעלה מכך; מר שטרית אינו מבצע את עבודתו כמתחייב מחוזה העסקתו, ונראה כי שכח שבנוסף לתפקידו בוועד העובדים, הוא בראש ובראשונה עובד ומנהל במשיבה; טענות המבקשת כאילו המשיבה מתנכלת למר שטרית הועלו רק לאחר שהמשיבה שיקפה למבקשת ולמר שטרית את חוסר שביעות רצונה מתפקודו; למרות שיחת תיאום הציפיות, ובניגוד להתחייבותו של מר שטרית לעבוד כנדרש, הוא לא מבצע את עבודתו כנדרש; עובדה זו באה לידי ביטוי בתגמול שמהווה חלק משכרו; דרישת המבקשת כי המשיבה תשלם לו תגמול מלא גם מקום בו הוא אינו מבצע את מלוא היקף משרתו, היא שערורייתית ובלתי מוסרית; אין ממש בטענות המבקשת בנוגע ל"חופשות" של מר שטרית.

כמו כן, אנו מורים למשיבה להכליל שעות היעדרות מאושרות למר שטרית (עד 15 שעות ועד בחודש) בחישוב אחוזי המשרה.

אנו מורים למשיבה לשלם למר שטרית שכר בגין שני ימי החופשה שאושרו לו: 24 ו-25 בחודש דצמבר 2019 ובוטלו על ידה שלא כדין ואשר טרם שולמו.

המשיבה תשלם למבקשת הפיצוי הכולל בסך 300,000 ₪ בתוך 30 יום.

בגין פעולותיה אלו של המשיבה נגד מר שטרית, ביקשה המבקשת צו עשה האוסר על המשיבה לפגוע ביו"ר ועד העובדים בשל חברותו או פעילותו בהסתדרות ובהתארגנות העובדים; צו עשה המורה למשיבה להכיר בשעות שיו"ר הועד מישתתף בישיבות משא ומתן הקבוצי כשעות העדרות מאושרות, שאין בהן כדי לפגוע בזכויותיו, לרבות לצורך חישוב אחוזי משרה וקבלת תמריצים; צו עשה המורה למשיבה לשלם ליו"ר הועד ימי חופשה שאושרו לו ובוטלו בדיעבד שלא כדין, וצו הצהרתי לפיו המשיבה הפרה במעשיה ובמחדליה את הוראות חוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים) (סעיפים ב', ה', ו' ו-י' במבוא לבקשה).

כתוצאה מכך, נידרשת הגנה מיוחדת על עובדים המבקשים להגשים לראשונה את זכותם לחופש התארגנות במקום עבודה אשר שולט בו משטר של חוזים אישיים (ראו פס"ד בית בלב, ס' 34 וכל המובאות שם).

...

העובדה שמר שטרית יכול לבסס בעצמו עילת תביעה אישית נגד המשיבה בגין אותה תשתית עובדתית אינה מאיינת את זכותה של המבקשת לברר טענותיה במנותק מתביעתו של מר שטרית ולא יכולה לגרוע מזכותה זו. משהמבקשת ביססה טענותיה בעניין יו"ר ועד העובדים על סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, הרי נקנית סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתביעה זו. סוף דבר: טענת המשיבה בדבר סילוק על הסף של טענות המבקשת הנוגעות לשכרו ולתנאי העסקתו של מר שטרית – נדחית.