כך, סעיף 7.5.1 לחוזה שכותרתו "שינויים והתאמות במושכר" קובע:
"השוכר לא יהיה רשאי לבצע שינויים והתאמות במושכר, ובכלל זה בניה נוספת, שינוי כלשהוא בקירות, בריצוף, במערכות החשמל, המים והאינסטלציה, אלא לאחר קבלת אישור המשכיר לכך מראש ובכתב".
כן, סעיף 13.2 לחוזה קובע כי "הפרת סעיפים 10, 9, 8, 7, 6, 5 לעיל, תהווה הפרה יסודית של חוזה זה".
עוד טוען הנתבע כי התובע לקח עמו מיכל גז שהושאר על ידי הדיירים הקודמים והפך לחלק מהמושכר וכן את צנור ההשקיה.
אין חולק כי עבור שלושה חודשים וחצי שולמו דמי שכירות מלאים על ידי התובע ומשהדין מאפשר לתובע לחדול מלשלם דמי שכירות במצב הדברים האמור, אני פוסקת כי תהיה השבה של דמי השכירות בסך של מחצית מדמי השכירות בגין אי התאמה ע"ס של 6125 ש"ח בגין רכיב זה.
הפרת חובת הגילוי
להוי ידוע כי צדדים המתקשרים בחוזה, מחליפים תמורות הדדיות וכל צד משפר את מצבו ביחס למצבו שהיה ערב חתימת החוזה וכי התמורה שיקבל תעלה על העלות אותה הוא משקיע בחוזה.
בנדון דידן יכלו השוכרים לגור במקום, ואין לומר כי מחלו מנגד על אובדן איכות חייהם וסבלם כתוצאה מזאת, בעצם כך שלאחר תלונתם הראשונה לא יצאו מהדירה, אולם יש בדבר ללמד כי אין מדובר בהפרה יסודית במקח, אולם הואיל והמשכיר לא תיקן את הנזק מיד במבחן התוצאה, יש לתמחר את החודשים שבהם הליקוי הופיע בדירה – כדירה פגומה.
...
על כן, בשים לב לטענות התובע והנתבע מנגד, אני סבורה כי התוצאה המאוזנת ביותר היא שהמחוברים יישארו במושכר והנתבע יוכל לעשות בהם שימוש מבלי שיצטרך לשלם או לפצות עבורם.
סיכומו של דבר, התרשמתי, כי שני הצדדים הפרו את החוזה.
לכך יש להוסיף סך של 4000 ש"ח פיצוי על דרך האומדנה בשל הנזקים שנגרמו לציוד התובע וכן פיצוי נוסף בשל עוגמת הנפש הרבה וההתעסקות עם הרטיבות פעם אחר פעם והטרחה, סך של עוד 1500 ש"ח.
התובע ישלם לנתבע סך של 330 ₪ עבור תיקון קרמיקה וחפוי קיר וריצפה על פי חשבונית אותה הציג הנתבע, וכן 100 ₪ עבור צינור ההשקיה.
