הפרת חוזה שכירות מי האחראי

התובעת טוענת בתביעתה כי הנתבעת הפרה שתי הוראות בחוזה השכירות (תחת הכותרת "אחריות המשכיר", הוראות 3, 4), ומנגד טוענת הנתבעת כי קיימה את כל חיוביה החוזיים כלפי התובעת, ועוד כי התובעת היא זו שהפרה הוראה בחוזה השכירות (תחת הכותרת "אחריות השוכר", הוראה 1).

לא נתבקשנו בשום מקום ליצור קשר עם חב' השמירה ולהודיע להם מי האחראי אלא נתבקשנו למסור את מספרי הטלפון למשכיר וכך עשינו".

...

מכלול הנימוקים שפורטו בסוגיה א' לעיל, הביאו למסקנה כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בכל הקשור לבחירת ספקי השמירה והמוקד שיספקו את שירותי השמירה לתובעת ו/או בנוגע לטענת התובעת בדבר ביצוע רשלני מצדם ו/או מצד הסייר של תפקידם כשומרי המתחם בו מצוי המחסן.

סוף דבר מכל האמור לעיל נחה דעתי לקבוע כי התובעת לא הוכיחה את עילת התביעה נגד הנתבעת, ולכן דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 15,000 ₪, תוך 30 יום.

דיון והכרעה כל אחד מהצדדים טוען לאחריותו של הצד שכנגד להפרת הסכם השכירות וביטולו ועותר לקבלת פיצויים.

...

אין חולק כי הסכם השכירות לא יצא בסופו של דבר אל הפועל וכי הוא בוטל.

סוף דבר התביעה שהוגשה על-ידי פרנקל, מתקבלת.

אני מחייב את אלון לשלם לפרנקל סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד - נדחית.

עוד חלוקים הצדדים בהקף הפצוי לו זכאית התובעת ככל שתתקבל טענתה באשר להפרת הסכם השכירות, ובשאלת אחריותם האישית של נתבעים 2 ו- 3 לחבות הנתבעת 1, בהיותם בעלי השליטה בה ומנהליה.

...

לפיכך, הן בשל זניחת הטענה והן בהיעדר ראיות לביסוסה – הטענה לנזק עקב פגיעה במוניטין נדחית.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 283,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

כמו כן אני מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת, באגרת בית המשפט, במלוא התשלום ששילמה התובעת למומחה בית המשפט, ובנוסף לכך גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.

טענות הצדדים בעירעור מכאן העירעור שלפנינו, במסגרתו טוענת המערערת כי שגה בית משפט קמא משקבע כי האחריות להפרת הסכם השכירות נופלת על כתפיה, וזאת לאחר שהתברר כי למבנים בקנטרי לא היה היתר בניה, ולמרות שהמשיבה לא תיקנה הפרה זו. כן נטען כי שגה בית משפט קמא בחישוב דמי השכירות ושווי הציוד שנותר בקנטרי; בחיוב המערערת בסך 275,000 ש"ח בגין אחזקה לקויה של הקנטרי; בחיוב המערערת בתשלום ארנונה על שטח של 45 דונם; וכן שגה בקביעתו כי השגת היתר הבניה לא היה תנאי למתן רישיון עסק.

...

בהתייחס לטענת המערערת לפיה היא "איננה מקבלת 'רישיון עסק' בשל קיומם של מבנים לא חוקיים" וכן טענותיה בדבר "הסכנה" בהפעלת הקאנטרי ללא קבלת היתרי בניה קבע בית המשפט קמא כדלקמן: "אין לי כל ספק ש'מיכל ויוסף בנימין' (המערערות – י' א') ידעו היטב שהשגת 'היתרי הבנייה', אינה מהווה תנאי לקבלת 'רישיון העסק', וכי טענותיהם בנושא הסכנה בהפעלת ה'קאנטרי קלאב' ללא קבלת 'היתרי הבנייה' הן ניסיון להשתחרר בדרך זו מהתחייבויותיהם על פי 'הסכם השכירות' ואי עמידה בתנאיו; וכ'תירוץ' לסיום ההתקשרות עם "אפריקה ישראל". אנו סבורים כי ממצאים עובדתיים אלו מבוססים היטב, וטענותיה של המערערת מופנות כלפי קביעות שבעובדה ובמהימנות בהן לא מצאנו מקום להתערב.

בית משפט קמא סבר בעניין זה, לאחר ששמע את העדויות ועיין בראיות שהונחו בפניו לרבות עדותו של השוכר החדש ובתמונות של המושכר, כי הנזקים והליקויים במושכר אף עולים על הסכום בו חייב את המערערת, ואף בקביעה זו לא מצאנו מקום להתערב.

עם זאת, ומאחר שהמשיבה לא חלקה בדיון שנערך לפנינו על השמטת סך של 11,950 ש"ח בגין פרטי ציוד כפי שהופיעו בחוות דעת השמאי, אנו מחליטים על חיובה של המשיבה בסכום זה. הערעור נדחה.

כן נטען שהנתבעת 2 הפרה את התחייבויותיה מכוח כתב הערבות לערוב לקיום התחייבויות הנתבעת 1 לפי הסכם השכירות, ומשעה שהנתבעת 1 הפרה את הסכם השכירות היא אחראית וחייבת כלפי התובעים ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 לשאת ולשלם את כל הנזקים שנגרמו לתובעים.

...

סוף דבר חוזה השכירות סוכל על ידי נסיבות שאינן באשמת מי מהצדדים.

ממארג הראיות המונח בפניי, ובשים לב לאמור לעיל, מקבל התביעה באופן חלקי וקובע: הנתבעות תשלמנה לתובעים, ביחד ו/או לחוד, סך של 24,568 ₪ דמי השכירות, בסך 6,142 ₪ לכל חודש, בעבור ארבעת החודשים מתוך תשעת החודשים שלא שולמו (חודשים אפריל-יולי 2020).

בנוסף, עושה צו להוצאות כך שהנתבעות תשלמנה לתובעים, ביחד ו/או לחוד, תוך 30 יום מהיום סך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) בגין שכר טרחת עורכי דין, והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.