הפרת חוזה שירותי בית

זאת גם לצד סעיף "פיצוי ושיפוי" לצד ג' מהתובע שיחול בגין הפרת הסכם ההיתקשרות.

(1)   עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה; (2)   עובד עצמאי, למעט מי שנימנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר היתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; .

...

לתשומת לבך אתה רשאי להגיש תובענה על החלטתי זו לבית הדין לעבודה ברחוב .

במסגרת כתב ההגנה העלה הנתבע טענת סף כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, ואתייחס לטענה זו בחלק הראשון של פרק דיון והכרעה להלן.

התיישנות טענות הצדדים טענות הנתבע – טענת סף הנתבע טען כי יש לדחות את תביעתו של התובע מחמת התיישנות, משום שזו הוגשה באיחור כשנה וחודשיים ובניגוד לתקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל – 1969 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי – מועדים).

נספח א' – העתק מחיפוש במאגר דואר ישראל – נשמט מקובץ סיכומיו של התובע והוגש רק בסיכומי התשובה, לאור המסקנה אליה הגענו – אין משמעות למסמך זה, שעה שהמידע מהמסמך דנן דורש בירור עובדתי – כך שלא היה מקום לצרפו בשלב בו צורף.

אכן, גם אותם לא היה מקום לצרף בסיכומיו של התובע אלא לפרט את הגרסה העובדתית הנדרשת כבר בכתב התביעה או לכל המאוחר בתצהיר במענה לטענת ההתיישנות ולצרפם כבר אז. לאור המסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, ממילא המסמכים הללו לא תרמו להליך.

על יסוד כלל המפורט לעיל, הן בשל איחור בהגשת התביעה והן לגופה - התביעה נדחית.

ראה למשל: עת"מ 41775-08-14 ד"ר אפרת ארבל נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר (פורסם במאגרים משפטיים), שדן בעתירה על מיכרז פנימי בשירות בתי הסוהר; עת"מ (מרכז) 9904-09-14 תמרה מרגוליס נ' מדינת ישראל -שירות בתי הסוהר, דן אף הוא בעתירה על מיכרז פנימי בשירות בתי הסוהר; עת"מ 39969-09-14 כלאי יצחק זאלישר נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (ואלו רק דוגמאות).

. המבחן השני: יש להבחין בין שלב המיכרז לשלב החוזי- " באשר מישתתף שזכה במיכרז עבר כבר לשלב החוזה, ולכן, ברגיל, תביעתו של מי שזכה במיכרז מקומה בבית המשפט האזרחי" (פסקה 21 ) המבחן השלישי: בחינת עילת התביעה: אם היא בעלת "צליל" מדיני המכרזים או מתחום המשפט הפרטי.

זאת, להבדיל מעילות שונות במשפט הפרטי-הכללי-האזרחי, כגון: רשלנות ומצג שוא רשלני, הפרת חובה חקוקה, הפרת הסכם, עשיית עושר ולא במשפט ועוד".

...

לכך אוסיף כי דומה אולם כי העובדה שהתביעה הוגשה נגד אחד מחברי הוועדה להבדיל מתביעה נגד כל חברי הוועדה, תומכת אף היא במסקנה שהתביעה הינה בעלת "צליל" אזרחי ולא בעלת "צליל" מנהלי.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה מצאתי כי "הצליל" של הטענות בתיק דנן הינו צליל אזרחי וכי המרכיב הדומיננטי בתביעה הינו המרכיב האזרחי, ולפיכך אני סבורה שלבית משפט זה יש סמכות עניינית לדון בתביעה.

לסיכום אשר על כן אני דוחה את הטענה בדבר העדר סמכות עניינית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 62582-05-22 נציגות הבית המשותף אליפלט 26 ת"א ואח' נ' לוטן ואח' ת"א 67411-05-22 נציגות הבית המשותף רח' אליפלט 26 ת"א ואח' נ' נ-נימי גרופ בע"מ ת"א 67386-05-22 נציגות הבית המשותף רח' אליפלט 26 ת"א ואח' נ' שבתאי ואח' ת"א 67342-05-22 נציגות הבית המשותף רח' אליפלט 26 ת"א ואח' נ' אלכחד בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופט אבי כהן תובעות 1. נציגות הבית המשותף אליפלט 26 ת"א 2. היי טאואר אליפלט ניהול בע"מ נתבעות 1. אביבה לוטן 2. נ-נימי גרופ בע"מ החלטה

עוד נטען בתביעה שכנגד כי הנתבעים שכנגד הפרו הסכם שירותי ניהול בכך שמנעו מהתובעת שכנגד, שוכריה ואורחיהם שימוש בסיסי במתקני הבניין, ובכך ביצעה התובעת גם "גרם הפרת חוזה שלא כדין". בגין כל ההפרות הנ"ל נתבע גם סעד כספי של 1,088,500 ₪ בגין ראשי נזק שונים.

...

אני נעתר לבקשת המבקשים (בתגובתם לתשובה) במובן זה שאני מחייב את חברת אלכחד להגיש עד יום 26.6.2023 תצהיר גילוי מסמכים חדש, כשהפעם היא תואיל לפרט כדין וכנדרש היטב את כל המסמכים שבסעיף 4.

אני מחייב את חברת אלכחד לשלם למבקשים הוצאות ההליך בסך 4,000 ₪ (עפ"י בקשת ההוצאות בגוף הבקשה), וזאת מאחר שחברת אלכחד לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים מפורט ומספיק, לא צירפה לתצהירה מלוא המסמכים המגולים ומאחר שחברת אלכחד מתעלמת לחלוטין בתשובתה מהטענה שהיא לא הגישה תצהיר גילוי מסמכים במועד, ובכך אינה סותרת את טענת המבקשים שהיא לא הגישה אותו במועד.

בקשה להשיב על שאלון שהופנה לחברת ההשכרה בנסיבות ובשים לב לשינויים המשמעותיים שהוכנסו עפ"י החלטה זו מהיום בכתבי הטענות, הן של חברת ההשכרה והן של התובעות בארבע התביעות, שינויים שמשפיעים גם על תוכן השאלות שבשאלון (ולמצער חלקן), וגם בשים לב לכך שהמבקשים ערבבו בין הליך של שאלון לבין זה של גילוי מסמכים (המבקשים אינם רשאים לדרוש גילוי מסמכים רלוונטיים יחד עם מענה לשאלון, ומאחר שהגישו רק בקשה למענה לשאלון, בקשתם הנלווית לגילוי וצירוף מסמכים ע"י חברת ההשכרה נדחית) וגם מאחר שהדברים לא הוצגו עד כה באופן ברור ומסודר מספיק, אני מחליט כך: ככל שהמבקשים עומדים על בקשתם שחברת ההשכרה תשיב להם על חלק מהשאלות שבשאלון (ומוצע להם לשקול היטב אם ועל מה הם עומדים), הם נדרשים להגיש עד יום 26.6.2023 (ולא יינתנו ארכות) בקשה חדשה בעניין זה, כשהפעם חובה לצרף תצהיר יודע דבר, שבו גופו יפורטו היטב ובאופן מסודר, נפרד (בכותרת נפרדת) וברור כל אלה: לגבי כל שאלה ושאלה מושא הבקשה, יש להציג בגוף התצהיר את כל ה"היסטוריה" הרלוונטית: מהו הנוסח המלא והמדויק של השאלה מתוך השאלון (בצירוף אסמכתא).

מה בדיוק נתבקש/נטען לגבי השאלה בבקשה המקורית הנ"ל מיום 7.5.2023 (בצירוף אסמכתא) מה בדיוק הושב בתשובה הנ"ל מיום 15.5.2023 על הבקשה להשיב על השאלה (בצירוף אסמכתא) מה בדיוק נטען בתגובה הנ"ל מיום 22.5.2023 על התשובה (בצירוף אסמכתא) מדוע ראוי לשיטת המבקשים ובשים לב לתוכן החלטתי זו ולדיני השאלון להורות לחברת ההשכרה להשיב ביום הזה על השאלה (בצירוף הנמקה מסודרת).

דיון והכרעה מסגרת נורמאטיבית סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], קובע את מסגרתה של עוולת הרשלנות, וכך לשונו: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."       לעוולת הרשלנות שלושה יסודות (ע"א 8650/08 ‏בנימין רפאלוב נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר )פורסם בנבו, 17.7.2013)): התרשלות - קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) של המזיק כלפי הניזוק והפרת החובה האמורה במובן של אי עמידה בסטאנדארט הזהירות הנידרש בנסיבות העניין.

חזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה שממועד החתימה על הפרוטוקול בסוף שנת 2014 ועד למכתב ההתראה מיום 22.9.2020 (נספח 1 לתצהיר התובע), ולמרות שבמהלך אותן השנים מקבלים התובעים מכתבי התראה על כך שהם מפרים את הסכם המכר, ובחודש יולי 2017 אף הסכימו לכאורה לשלם למוכרים פיצוי בסך 450,000 ש"ח בגין אותה הפרה, אין ולו פניה אחת מצידם אל הנתבע במסגרתה הם מעלים כלפיו טרוניה כלשהיא.

...

לאור כל האמור, אני קובע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, במאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי, כי הנתבע התחייב בפניהם כי ניתן יהיה לרשום את המשק על שמם גם מבלי שיתקבלו כחברי אגודה, או אף כי המליץ בפניהם לוותר על התנאי המתלה מאחר והוא מאמין שיוכל לדואג לרישום שכזה.

משכך דין התביעה להידחות.

לאחר ששקלתי את השיקולים הרלבנטיים, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 60,000 ש"ח. סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים לשלם לנתבע הוצאות בסך כולל של 60,000 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים בקליפת אגוז עניינה של התביעה שלפניי בעתירת התובעים, באמצעות נציגם ומיופה כוחם, התובע 1, שלמה יוספוב (להלן: היזם, יוספוב או התובע) כנגד הנתבע 1, אריה אופק (להלן: הקבלן, הנתבע 1 או אופק) וכנגד הנתבע 2, ניר קרון (להלן: המפקח, הנתבע 2 או קרון), בגין טענות להפרת הסכם שירותי בניה לבניית שלד ולהפרת הסכם פקוח, כמו גם טענות לליקויי בנייה, בסך כולל של 576,273 ₪.

כלומר: בית הדין מצא כי גם לקרון יש אחריות לחריגה מהוצאות הבניה, כאשר השקיט את חששו של התובע בעיניין, ואני אוסיף כי יש לקרון אחריות רבה בהיבטים נוספים: בעריכת הסכם שירותי הבניה, בהבניית אבני הדרך שלעניין, בגיוסו של קבלן פושט רגל המועד לפורענות ועוד.

...

סוף דבר ותוצאה עולה מכל המקובץ שדינה של התביעה כנגד שני הנתבעים, הן כנגד הקבלן אופק, והן כנגד המפקח קרון, להתקבל במלואה ועל כל רכיביה, ובכלל זה, הפיצוי המוסכם.

גם למפקח אחריות על כל האמור לעיל.

בנסיבות העניין ומשהוריתי על קבלת התביעה במלואה, משענייננו בסכומים שונים ומועדי חיוב שונים (כאשר מועד התיקון של הליקויים הוא מיום 2.1.18, וכאשר החיוב מושא הפיצוי המוסכם הוא אך במסגרת מערכת היחסים שבין הקבלן לתובעים 1, 2 ו-5), אני מורה לתובעים להגיש פסיקתה לחתימתי.